פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions About FAZ
FAZ people
columns Links
Previous page
Bulletine Board
SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לוח השנה
טורקיז קטן / יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 8:00)

לוח השנה

ד''ר יובל רבינוביץ



לוח שנה אצטקי מהמאה ה-‏15. הוא מראה שנה בת 260 יום: 20 חודשים בני 13 יום כל אחד.
לאחרונה פורסמה באתר זה הצעה לשנות את מניית שנות הלוח העברי, כך שההפרש בינו לבין הלוח הכללי יהיה מספר עגול של 4,000 שנה, ולא 3,760, כנהוג כיום. האמת היא שאינני רואה חשיבות בכך שאת מניין שנות הלוח העברי ניתן יהיה לחשב על ידי תוספת 4,000 במקום 3,760 ללוח הכללי, וממילא הדבר דורש שינוי אמוני חזק ביהדות, שאין בכוחנו לחולל כיום. מדובר בגימיק שגם אינו אפשרי וגם אינו נחוץ. עם זאת, הדבר גרם לי לכתוב את המאמר דלהלן, שיראה שאין שום דבר קשיח גם במניה הכללית של 2,004 שנים עד כה, וגם לומר דבר או שניים על אודות היווצרות לוח השנה העברי ולוח השנה הגרגוריאני.

מה בדיוק הבעיה בעטיה מתקשים אנו ליצור לוח שנה נוח?
יש שלוש תנועות של גרמי שמיים אותן אנו רואים בנקל והן משפיעות על חיינו.

ראשית - כדור הארץ סב סביב צירו. כל סיבוב כזה הוא יממה שלמה.

משערים שזה לוח שנה נאוליתי מבוסס ירח, האלף הרביעי לפני הספירה, מחוז מית', מזרח אירלנד. אחת מהתאוריות לשימוש המשוער בו מפורטת בדף ה-Lunar Stone.
בנוסף - מקיף הירח את כדור הארץ. היות שהשמש, כדור הארץ והירח נמצאים על אותו מישור והירח הוא גוף המחזיר אור, אך אין לו אור משלו, מטיל כדור הארץ בצורה מחזורית צל על הירח, כך שרוב הזמן נראה הירח לא כעיגול מלא, אלא כחלק ממנו. לעתים הוא מוסתר כליל. הירח של כדור הארץ הוא ענק יחסית לירחים של כוכבי לכת אחרים, והוא מהווה בלילה את מקור האור הטבעי המשמעותי ביותר. בחברה לא טכנולוגית יש חשיבות רבה לידיעה איזה לילות הם מוארים ואיזה לילות הם חשוכים. לכן מחזוריות הירח היתה בעלת חשיבות גדולה בימי קדם. מחזור ירחי כזה נקרא בעברית יֶרַח. כיום נוהגים לכנותו חודש.

התנועה השלישית היא הקפת השמש על ידי כדור הארץ. הקפה זו נמשכת שנה, ומיקום כדור הארץ במסלול סביב השמש קובע את עונת השנה, דבר חשוב מאין כמוהו הן לחקלאים והן למי שמניין שעות האור מול שעות החושך שימושי עבורו. יש לציין שחשיבות התנועה הזו גדולה ככל שמתרחקים מקו המשווה. בקו המשווה עצמו אין שינויים עונתיים משמעותיים, ואורך היום שווה לאורך הלילה בכל ימות השנה. כבר במרחק קטן מקו המשווה יש השפעה מורגשת לעונת השנה, ובקטבים ההשפעה היא קיצונית: חצי שנה אור וחום (יחסי) רצופים, חצי שנה חושך וקור רצופים.

נו, אז מה הבעיה?

הבעיה היא שלמרות שכל התנועות האלה הן מחזוריות ועל כן ניתנות לחיזוי מדוייק, אין קשר ביניהן. הירח מקיף את כדור הארץ בערך ב-‏29.5 ימים, וכדור הארץ מקיף את השמש בערך ב-‏365.25 ימים. לכן עם תום חודש ירחי אחד, השעה על כדור הארץ אינה בדיוק אותה שעה שהיתה בתחילת אותו חודש ירחי, ועם השלמת הקפת השמש על ידי כדור הארץ, הוא אמנם נמצא במיקום המדוייק שבה היה בתחילת ההקפה, אך לא מפנה אליה את אותו חלק שלו, כפי שהיה בתחילת ההקפה. לכן השעה עליו היא שונה. בשנה אחת מקיף הירח את כדור הארץ בערך 12.4 פעמים. למשך תקופה קצרה ניתן להתעלם מהבדלים כאלה, למשל לקבוע ששנה חדשה מתחילה בדיוק 365 ימים לאחר השנה הקודמת, אך תוך זמן קצר יורגש כבר שיום השיוויון בין היום והלילה שינה את תאריכו, ובתוך כ-‏100 שנים כבר יורגש שינוי עונתי בחודש.

אנו נוהגים לחשוב על התקופה שבה אנו חיים כעל תקופה טכנולוגית. נראה שאנו צודקים בכל האמור להשפעת הירח עלינו. אנו כבר לא סומכים עליו שיאיר את לילותינו מזה מאות שנים. בכל שאר ההשפעות לא השתנה דבר. אנחנו מודעים תמיד אם כעת יום או לילה, ואם קיץ או חורף. התרגלנו גם לחשוב בקבוצות של 30 יום בערך ולקרוא לכך ''חודש''. הדבר עוזר לנו בהצגת תאריכים: ימי נישואין, קבלת משכורות וכיוצא באלה.

מעניינת במיוחד גם החלוקה לשבועות. מקורה אינו ברור. חשיבותה היא מיסטית, אך היא אומצה על ידי רוב הציוויליזציות בצורה שכמעט בלתי אפשרי להתנער ממנה. זוהי מחזוריות קשיחה, והיא מתעלמת במכוון מכל התנועות האחרות, ונספרת בנפרד, כלומר: היום בשבוע נקבע רק על ידי היום הקודם. אין שום נטיה להתחיל שבוע בתחילת החודש או בתחילת השנה.

תולדות לוח השנה הגרגוריאני


רומולוס ואחיו התאום, רמוס
750 לפנה''ס. רומולוס, מייסד רומא ומלכה הראשון, קובע את לוח השנה הרומאי. 304 יום ב-‏10 חודשים. החודש הראשון הוא מרץ והאחרון - דצמבר. לא ברור כיצד התמודדו עם הזמן שנותר עד תום שנת השמש.

בהמשך נוספים עוד שני חודשים: לפני מרץ נוסף חודש ינואר ואחרי דצמבר נוסף חודש פברואר. בסוף השנה מוסיפים יום נוסף, משום שמספר זוגי של ימים נחשב כמביא מזל רע.

נומה פומפילוס
700 לפנה''ס. נומה פומפילוס, מלכה השני של רומא, קובע שאחת לשנתיים יחול חודש נוסף, בין 23 בפברואר ל-‏24 בפברואר. אורכו יהיה 22 יום או 33 יום לסירוגין. כל חודש אחר הוא 29-30 יום (חודש ירחי). בצורה זו בכל 4 שנים יש 1465 ימים. שם החודש הנוסף: מרצדינוס. בצורה כזו אורכה הממוצע של שנה הוא 366.25 יום. יום השיויון, בו אורך היום שוה לאורך הלילה והוא היום הראשון של האביב, נקבע ל-‏25 במרץ.

בהמשך נקבע שבכל תקופה שלישית של 8 שנים כאלה יחול מרצדינוס רק 3 פעמים, במקום 4, ואורכו אז יהיה תמיד 22 יום. בצורה כזו אורכה הממוצע של שנה הוא 365.25 יום. קרוב מאד לאורך השנה האמיתי.

452 לפנה''ס. סדר החודשים נקבע כך שאחרי דצמבר מגיע ינואר ואחריו פברואר. שאר החודשים נותרים בסדר שהיה. השינוי נקבע על ידי מוסד של מלומדים ברומא.

יוליוס קיסר
46 לפנה''ס. יוליוס קיסר מחליט לעבור ללוח שמשי ולזנוח את הירחי לחלוטין. אורך השנה הוא 365 יום. אחת ל-‏4 שנים 366 יום. בצורה זו כל תאריך נופל יום אחד לאחר אותו תאריך בשנה שלפני כן (כלומר: אם 1 בינואר נפל ביום א', בשנה שלאחר מכן הוא יפול ביום ב' ובשנה אחר כך ביום ג'). אחת ל-‏4 שנים הוא מדלג על פני יממה אחת בשבוע, ולכן השנה בת 366 הימים נקראת שנת דילוג (leap year). כדי להחזיר את יום השיויון ל-‏25 במרץ, שנסחף באיטיות מאז ימיו של נומה פומפילוס, הוא מאריך את השנה באופן חד פעמי: הוא מוסיף חודשיים בין נובמבר לבין דצמבר. החודש הראשון הוא בן 33 ימים והשני בן 34 ימים. באותה שנה נופל גם מרצדינוס, שהוא בן 23 יום. זו היתה השנה הארוכה בהיסטוריה: שנת 46 לפנה''ס היתה בת 445 ימים, ארוכה ב-‏90 יום מהשנה שקדמה לה.

הוא קובע שחודש קווינטיליס ייקרא מעתה חודש יולי, על שמו.
הוא קובע שהחודשים ינואר, מרץ, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר יהיו בני 31 ימים. פברואר יהיה בן 29 ימים בשנה רגילה ו-‏30 יום בשנה מעוברת. שאר החודשים הם בני 30 יום. בשנים שבהן פברואר הוא בן 29 יום, הוכנס היום הנוסף בין ה-‏24 בפברואר לבין ה-‏25 בו.

אוגוסטוס
8 לפנה''ס. אוגוסטוס קובע שחודש סקסטיליס ייקרא מעתה חודש אוגוסט, על שמו. כדי שהחודש הזה לא יהיה קצר מהחודש שעל שמו של יוליוס קיסר, נקבע שאורכו הוא 31 יום וחודש פברואר מתקצר בשל כך ביום נוסף. מספר הימים בכל חודש שאחרי אוגוסט הוחלף: ספטמבר ונובמבר בני 30 יום, אוקטובר ודצמבר בני 31 יום. מבין כל השינויים שהלוח הזה עבר עד ימינו, זהו השינוי היחיד שלא נועד לשפר את הלוח. להיפך: הוא מסבך אותו ללא צורך, רק כדי להאדיר את שמו של אוגוסטוס. באופן מפתיע שרד השינוי הזה עד היום, 2012 שנים לאחר שנקבע, בשל עוצמתה של הגלובליזציה הרומאית. צחוק הגורל: אוגוסטוס נפטר 21 שנים לאחר מכן, בחודש הקרוי על שמו (19 באוגוסט, שנת 14).


דיוניסיוס אקסיגיוס
523: דיוניסיוס אקסיגיוס, נזיר מסכיתיה, מחשב את הזמן שעבר מאז לידת ישוע הנוצרי וקובע שהשנה היא 523. השנה הראשונה לחיי ישוע נקבעת כשנת 1 לספירה. השנה שלפני כן נקבעה כשנת 1 לפני הספירה, כלומר: ללא שנת 0 (המספר אפס לא היה מוכר לאירופאים לפני המאה השמינית לספירה). יש לציין שהחישוב שגוי. לא יתכן שישוע נולד לאחר שנת 3 לפני הספירה.

נקבע שהספירה החדשה תיכנס לתוקף 9 שנים לאחר מכן, והשנה תהיה אז 532. בכך פסק הנוהג לספור את השנים מאז תחילת שלטונו של דיוקלטס, 247 שנים קודם לכן.

1582: יום השיוויון חל ב-‏11 במרץ, היות שהלוח היוליאני ארוך ב-‏11 דקות ו-‏14 שניות משנת השמש האמיתית. האפיפיור גרגורי ה-‏13 מחליט למחוק באופן חד פעמי 10 ימים, כדי שיום השיויון יהיה 21 במרץ, כפי שהיה בועידת הבישופים הראשונה (First Council of Nicaea) בשנת 325. הוא קובע ששנים המתחלקות ב-‏100 לא תהיינה מעוברות, אך אלה המתחלקות ב-‏400 כן תהיינה מעוברות.

1622: 1 בינואר מוכרז כיום הראשון של השנה. עד אז נחוגה תחילת השנה בחודש מרץ (ברוב המקומות ב-‏25 במרץ).

1752: בריטניה מאמצת את הלוח הגרגוריאני. מופחתים חד פעמית 11 יום: היום שלמחרת 2 בספטמבר הוא 14 בספטמבר.
1753: שבדיה מאמצת את הלוח הגרגוריאני. היום שלמחרת 17 בפברואר הוא 1 במרץ.
1872: יפן מאמצת את הלוח הגרגוריאני. היום שלמחרת 19 בדצממבר 1872 הוא 1 בינואר 1873.
1918: ברית המועצות מאמצת את הלוח הגרגוריאני. היום שלמחרת 31 בינואר הוא 14 בפברואר.
1924: יוון מאמצת את הלוח הגרגוריאני. היום שלמחרת 9 במרץ הוא 23 במרץ.
תאריכי מעבר במדינות אחרות ניתן לראות כאן.


כעת אנחנו:
2757 שנים לאחר יסוד רומא.
2008 שנים לאחר הולדת ישוע.
2004 שנים לאחר יום התיארוך השגוי המקובל של הולדת ישוע.
1481 שנים לאחר תחילת המניה בעולם הנוצרי.


הלוח העברי

התייחסויות ללוח השנה יש כבר בתורה. החודשים נקראו בדרך כלל במספרים ולא בשמות. שמות החודשים כפי שהם מוכרים לנו הם בבליים, וכנראה שהוחל להשתמש בהם בתקופת עזרא ונחמיה. בתקופת הסנהדרין היה נהוג להתחיל את החודש כאשר שני עדים מהימנים דיווחו על מולד הירח. לפני כ-‏1,600 שנים הוחל להשתמש בחישוב במקום בצפיה. אז גם נקבעו כללי לוח השנה היהודי כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. זוהי מלאכת מחשבת המביאה בחשבון הן את החודש הירחי (הנמשך 29.5306 יום) והן את השנה השמשית (הנמשכת 365.2422 יום). יש לציין שהלוח העברי המקורי התחיל בחודש ניסן, הוא תחילת האביב. אולי שלא במפתיע, גם הלוח הרומי, שהפך לימים ללוח הכללי, התחיל באותה תקופה (תחילת השנה נחגגה ב-‏25 במרץ, שהיה אז היום הראשון של האביב. כיום 21 במרץ הוא היום הראשון של האביב). מסיבות שונות הוקדמה ברבות הימים תחילת הלוח הכללי בשלושה חודשים כמעט, ותחילת הלוח העברי הוקדמה ב-‏6 חודשים. על פי המסורת נברא העולם בראש השנה, הוא א' תשרי.

קטע פסיפס המתאר את גלגל המזלות ל-‏12 חודשי השנה ובמרכזו - אל השמש הליוס, בית הכנסת העתיק בחמת טבריה (טבריה העתיקה), אמצע המאה ה-‏4 לספירה.
כללי הלוח העברי הם כדלקמן:
אורכי החודשים הם 30 ימים ו-‏29 ימים לסירוגין, החל מחודש ניסן. ניתן להוסיף יום אחד לחודש כסלו או לגרוע יום אחד מחודש חשוון, אם מולד הירח של השנה הבאה חל ביום או בשעה המחייבים שינוי, כמפורט בפיסקה הבאה. בשנים מעוברות מוסיפים את חודש אדר א', שהוא בן 30 יום (בשנים אלה נקרא חודש אדר בשם אדר ב'). שנים מעוברות הן השנים השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה בכל מחזור בן 19 שנה.

אם מולד הירח הראשון של השנה חל ביום ראשון, רביעי או שישי, דוחים את ראש השנה ביום אחד (כלומר, מאריכים את השנה הקודמת).
אם מולד הירח הראשון של השנה חל אחרי 12 בצהריים, מאריכים את השנה הקודמת. אם כתוצאה מההארכה נופל ראש השנה ביום ראשון, רביעי או שישי, כפי שנזכר בכלל הקודם, מוסיפים יממה נוספת.
אם מולד הירח הראשון של השנה חל ביום ג', 9 שעות ו-‏204 ''חלקים'' מתחילת היום (בערך שעה 03:11 לפנות בוקר) נדחה ראש השנה ביומיים.
אם ראש השנה בשנה הראשונה שאחרי שנה מעוברת חל ביום ב' בשעה 15 ו-‏589 חלקים ואילך (בערך 09:33 בבוקר) נדחה ראש השנה ביום אחד.
הארכת שנה ביום או ביומיים מחייבת את קיצור השנה שאחריה.

שנה רגילה היא בת 353-355 ימים. שנה מעוברת היא בת 383-385 ימים. רמת הדיוק של הלוח העברי היא גבוהה, אך הדיוק אינו מוחלט. שנה עברית ממוצעת ארוכה בערך ב-‏6.5 דקות משנת השמש. ב-‏6,000 השנים הראשונות של הלוח עדיין חל פסח תמיד באביב. על פי מסורות מסויימות, אחרית הימים צפויה בתום 6,000 השנים. היות שזה לא יקרה, יהיה צורך, כנראה, לדלג על חודש אחד (מן הסתם יוותרו על עיבור של שנה אחת בערך בשנת 6561 היא שנת ו'תקס''א, שתהיה בשנת הלוח הכללי 2801).


הצעה ללוח חדש

להלן מוצע לוח לוגי מוחלט. אין ספק שהוא לא יתקבל ולא ייושם לעולם, היות שהעולם לא מציית לכללי ההיגיון אלא לכללי הכוח. הדבר הוכח באופן מוחלט על ידי אוגוסטוס קיסר, שביצע שינוי שרק סיבך את לוח השנה היוליאני.

להלן הכללים המוצעים:
  • השבוע הוא בן 6 ימים, שסימונם 0-5.
  • החודש הוא בן 6 שבועות, שסימונם 0-5.
  • השנה היא בת 10 חודשים, שסימונם 0-9.
  • בתום השנה מוסיפים 5 ימים עד השנה הבאה, או 6 ימים בשנה מעוברת. סימונם A-F. כללי העיבור הם על פי המקובל בלוח הגרגוריאני, כלומר אחת לכל 4 שנים, אלא אם השנה מתחלקת ב-‏100 (אך לא ב-‏400). כל שינוי עתידי ייעשה על ידי תוספת או גריעה בסוף השנה.
  • היום הראשון בשנה הוא יום השיויון של תחילת האביב (כיום 21 במרץ).
  • רישום התאריך: מספר השנה, נקודה, מימינה ספרת החודש, מימינה ספרת השבוע, מימינה ספרת היום.
    דוגמאות:
    • 1.234 הוא שנה מספר 1, חודש מס' 2, שבוע מס' 3, יום מס' 4.
    • 0.000 הוא ראש השנה בשנה הראשונה שבה הלוח מתקבל.
    • 5.155 הוא היום האחרון של חודש מס' 1 בשנה מס' 5. למחרת יחול 5.200.
    • 5.95E הוא היום האחרון של שנה מס' 5. למחרת יחול 6.000.

היתרונות:
  • כל חודש מתחיל ביום הראשון של השבוע, הוא יום 0.
  • לכן, בהכרח, כל שנה מתחילה גם היא ביום 0.
  • הלוח הוא זהה משנה לשנה. אנו יודעים שהיום ה-‏24 של החודש החמישי יחול תמיד ביום 5 בשבוע, בכל שנה. למעשה, היום ה-‏24 של כל חודש יחול תמיד ביום 5 בשבוע, בכל שנה. כל החגים יחולו תמיד באותו יום בשבוע.
  • השבוע מתחלק ב-‏2 ומתחלק ב-‏3. ניתן יהיה לעשות תכניות ליום, לשליש שבוע, לחצי שבוע או לשבוע. החודש מתחלק ב-‏2, 3, 4, 6, 9, 12 ו-‏18. ניתן לחלק בצורה טובה חלקי משרות, חלקי משכורות וכן הלאה.
החסרונות:
  • אנשים דתיים (ולא רק יהודים) לא יכולים לקבל לוח שבו אין שבוע בן 7 ימים.

יש לציין שנסיונות מעין זה נעשו גם בעבר, ונפלו בשל התנגדות הממסד היהודי והממסד הנוצרי. סיכום של נסיונות כאלה ניתן לראות כאן.


הלוח המעשי

אם מעוניינים לשמור הן על מבנה שנת השמש והן על מבנה השבוע ומוכנים להקריב את שנת הירח, הוצע כבר שהשנה תהיה בת 364 ימים, שהם 52 שבועות בדיוק. מכאן ואילך יש צורות שונות לעבר את השנה. נראה שהיחידים שנהגו על פי שנה כזו היו אנשי כת מדבר יהודה. היום הראשון של כל חג היה קבוע, ולא משתנה משנה לשנה. לא ידוע לנו כיצד הם עיברו את השנה. בכל אופן, ניתן לעבר שנה כזו באופן סביר אם מוסיפים שבוע נוסף לשנים המתחלקות ב-‏6 וב-‏14 (לשנים המתחלקות ב-‏84, יש להוסיף שבועיים). הצעות כאלה נדונו גם על ידי חוגים לא יהודיים, שגם הציעו שבכל שנה יהיו ארבעה רבעים בני 91 יום כל אחד, שיחולקו לשלושה חודשים: הראשון בן 31 יום והאחרים בני 30 יום. למרות שהלוח הזה אינו מושלם כמו הלוח שהצעתי לעיל, הוא החלופה הקרובה ביותר שאיתה הכל יוכלו לחיות (כלומר, היהודים והמוסלמים ימשיכו לשמור את הלוחות שלהם, משום שמקורם, לכאורה, הוא אלוהי ולא אנושי, אבל נראה שנגד זה אין מה לעשות וגם לא צריך).


קישורים:

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד		 הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 

אני נגד הלוח המוצע החדש ולו רק מהטעם
עפרוני (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 8:26) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שאינני יכול לסבול יום, שבוע או חודש שקוראים להם 0.
_new_ הוספת תגובה


לא מובן
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:55)
בתשובה לעפרוני		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מדוע ''אפס'' הוא שם גרוע יותר מ''ספטמבר'', לדוגמא?
_new_ הוספת תגובה


מעמדו של ה''אפס''
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:43)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

היה פרובלמטי בתרבות המערב. היו תקופות שראו בו מה שהוא שמקורו בשטן (זו היתה השקפה רווחת בין הפיתגוראים). במושגים של תורת המספרים המודרנית, האפס איננו שייך למשפחת המספרים הטבעיים. כשמוסיפים את האפס למספרים ההטבעיים הם הופכים להיות ''חבורה'' - המספרים השלמים.

היוונים והרומאים כלל לא היו מודעים לאפס ולחשיבותו מה שהקשה מאוד על הוראת המתימטיקה. לגיאומטריה זה לא הפריע ולכן היא שגשגה בתקופה העתיקה. חישובים פשוטים - הכפלה של מספרים גדולים למשל - היו מבצע מאוד מסובך שגדולי המתימטיקאים של התקופה התקשו להתמודד עמם. רק כשהערבים הביאו את שיטת הספירה העשרונית עם השימוש באפס הדברים השתנו.
זו הסיבה שבספירת השנים מתחילים מ 1 ולא מ 0, וכן במניין חודשי השנה.
_new_ הוספת תגובה


מעמדו של ה''אפס''
ערן בילינסקי (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 1:22)
בתשובה לישראל בר-ניר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול לפרט על מקור האפס בשטן אצל הפיתגוראים? לא מוכר לי מושג של ''שטן'' בפנתיאון היווני.

אגב, הקביעה שלך לגבי המספרים השלמים אינה נכונה - המספרים השלמים כוללים, מלבד הטבעיים ו-‏0, גם את המספרים השליליים.
_new_ הוספת תגובה


מעמדו של ה''אפס''
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 1:28)
בתשובה לערן בילינסקי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי שהפיתגוראים לא הכירו את האפס, לפחות לא בזמנו של פיתגורס עצמו.
_new_ הוספת תגובה


מאחר ואינני יודע מה רמת ידיעותיך במתימטיקה
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 3:30)
בתשובה לערן בילינסקי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לא אכנס כאן לדיון מפורט.

לגבי מעמדו של האפס אני ממליץ על הספר ZERO The Biography of a Dangerous Idea מאת Charles Seife בהוצאת Viking.

באשר למספרים השלמים, כעיקרון יש צדק בדבריך, מאחר ובתקופות קדומות ללא מתימטיקאים היה קשה לעכל את המושג של מספרים שליליים (מכאן השימוש במושג ''מספר טבעי'' לתאור מספר חיובי). המספרים השליליים הם ''טבעיים'' בדיוק כמו המספרים החיוביים.

חבורת המספרים השלמים כוללת את כל המספרים הטבעיים, מה שאנחנו קוראים מספרים שליליים והאפס. המספרים השליליים אינם קיימים בזכות עצמם, הם מה שמכונה במתימטיקה ''איברים הופכיים'' של המספרים החיוביים (= המספרים ה''טבעיים''). זאת לא המסגרת להכנס לדיון יותר מפורט בנושא של תורת החבורות - אחד מהענפים החשובים ביותר של המתימטיקה המודרנית. אולי רק לשם קוריוז, הענף הזה פותח ע''י מתימטיקאי צרפתי בשם אווריסט גלואה (Averist Galois) במאה ה 19, שהיה בסה''כ בן 20. הוא הוזמן לדו קרב ע''י אחד ממכריו בשל סכסוך על אהבתה של עלמת חן, ונהרג בדו קרב הזה.

בערב שלפני הדו קרב, היתה לו תחושה שקיצו קרב, והעלה את תמצית רעיונותיו על הכתב, וכך זכינו שהתפתחות המתימטיקה לא נעצרה.
_new_ הוספת תגובה


מאחר ואינני יודע מה רמת ידיעותיך במתימטיקה
ערן בילינסקי (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 8:47)
בתשובה לישראל בר-ניר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לטובת העניין יש לי תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון. כך שההגדרה שלך לשלמים נראתה מאד מוזרה בעיני כשלא כללה את השליליים. בהגדרות המתמטיות שאני מכיר אין שום דבר ''טבעי'' (פרט אולי לתחושות אנושיות באמת) במספרים הטבעיים - זה סתם שם, והמספרים השליליים בהחלט קיימים בזכות עצמם. את סיפורי גלואה אני מכיר היטב, תודה.

אבל נושא האפס והשטן אצל הפיתגוראים באמת מטריד אותי, לאור מה שידוע לי על הפנתיאון היווני. אולי בכל זאת תתקצר משהו מהספר בנושא?
_new_ הוספת תגובה


ובכל זאת
רייב משולם (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 9:05)
בתשובה לערן בילינסקי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מספר שלילי הוא לא מספר ''טבעי'', אלא משחק האדם עם הטבע. משחק שהדימיון בו רב.
_new_ הוספת תגובה


עבודה מושקעת - ברכות
דוד סיון (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 9:04) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כל בניין או רעיון מתחיל בניסוח העקרונות והיתרונות שלו. זה מה שעשית בצורה מאד איכותית. אפשר להגיד שהמאמר הוא אבן פינה (או חלק ממנה), יסוד של תהליך שינוי אפשרי......
_new_ הוספת תגובה


השינוי אפשרי.....
בננה ספליט (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 10:09)
בתשובה לדוד סיון		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

... אבל אי אפשר לשנות.

התרגלנו כבר ללוח הגריגוריאני ואנחנו זורמים בו בלי שום בעיה. העובדה שחישובי העיתים לא מובנים לאדם הממוצע מעידים כי איו לו עניין בהם והוא מסתדר היטב עם הלוח הקיים.

יחד עם זאת הלוח החדש המוצע מתאים לרוח אורווליאנית שאולי תנשוב בעתיד בעולמנו המתחמם.
_new_ הוספת תגובה


רוח אורלווליאנית?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 22:58)
בתשובה לבננה ספליט		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

''רוח אורלווליאנית'' היא, למיטב הבנתי, מצב בו השלטון מדכא את רוח האדם במסווה של שיפור.

מה ללוח המוצע ולעניין זה? יתכן שיש קצת אורווליאניות בקביעת חודש אוגוסט, כפי שהוסבר במאמר.
_new_ הוספת תגובה


יובל, מאמר נאה אך לוקה בחסר
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 10:12) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

משום מה לא הזכרת את תרומתו של הד''ר ברוך בן יהודה (מנהל הגימנסיה ''הרצליה'' בשנות נחמישים והששים) לנושא.

הוא פיתח את לוח השנה העברי כמודל מתימטי והראה שלמרות שהקדמונים לא הכירו את כללי המתימטיקה המודרנית הם הוציאו מתחת ידם יצירה מעולה. קביעת השנים המעוברות לא נעשתה סתם כך בעלמא (קראו לזה ''סוד העיבור''), ובכלל הכרת המחזוריות של 19 שנה בתקופת בית שני היתה ממש פלא.

בן יהודה הראה שאם לוקחים את כללי הדת כאקסיומות, למשל האיסור שחל על ראש השנה להיות בימים א' ד' או ו' - ''לא אדו ראש'', או הדרישה שא' פסח יהיה תמיד אחרי ה 22 למרץ ''יום האביב'' כי במקרא פסח נקרא ''חג האביב'', אפשר להגיע ללוח השנה העברי בדיוק כפי שאנחנו מכירים אותו היום. הוא הוציא בזמנו את עבודתו כספר אבל אינני יודע אם ניתן עדיין למצוא אותו.
_new_ הוספת תגובה


אותי חייבו ללמוד את הספר הזה
רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:05)
בתשובה לישראל בר-ניר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בתקופת נשיאותו של הדוקטור בגמנסיה...

זה היה מרתק , אבל גם אז הייתי חנון , עוד לפני שהמציאו את המילה הזו.
_new_ הוספת תגובה


תודה (למרות ההסתייגויות)
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 18:14)
בתשובה לישראל בר-ניר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זו הפעם הראשונה שאני שומע על כך. באינטרנט לא מצאתי זכר לעבודתו זאת.
_new_ הוספת תגובה


עדות אישית - אכן למדו את זה בגמנסיה
רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:35)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בכיתה טית
_new_ הוספת תגובה


מדוע לא שנת שמש עברית ?
שמעון מנדס (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 14:02) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני מתפלא עליך יובל. אתה גם מציע וגם אומר שאתה בטוח כי
הצעתך לא תתקבל. אז הרי לך הצעה פשוטה יותר. להוסיף 10
ימים ללוח העברי, וזה ימנע את הצורך בשנה מעוברת בת 13
חדשים.
הלוח שלנו והלוח האסלאמי הם זהים כי הם מבוססים על השנה
הירחית. אצל המוסלמים אין שנה מעוברת, ולכן חגיהם מתקיימים פעם בקיץ, פעם בסתו, פעם חורף ופעם האביב. אצלם
איש לא חשב על הבעיה, עובדה היא שלא שינו דבר. אצלנו מצאו לבעיה פתרון בכך שכל שלוש שנים מוסיפים חודש, וזה מתקן את הסטיה.

הייתי מציע לרבנות, כי רק היא הקובעת בעניינים אלה, להוסיף 10 ימים בכל שנה, וכך לא תווצר הסטיה. אבל הרבנים
שלנו לא מסוגלים לחדש שום דבר, הם כולאים את העם הזה
בפסקי הלכה מלפני שלושת אלפים שנה, שאין להם דבר וחצי דבר עם המציאות של ימינו. יתרה מזו, הם מוסיפים שמן
למדורת הבערות הזו: הרב הראשי הוציא פסק הלכה, שאסור
להאכיל את הפרות במזון חמץ - מחשש שהחלב שלהן יהיה גם
הוא חמץ. זה לפני שלושת אלפים שנה איש לא הציע.

במאמר מוסגר רק אציין כי המונח ''שנה''=355=שנה ירחית.
_new_ הוספת תגובה


מדוע לא שנת שמש עברית?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:57)
בתשובה לשמעון מנדס		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ראש חודש עברי מתחיל במולד הירח. אם אתה מחליט לוותר על כך, אין סיבה של ממש להיצמד לחודשים שאורכם 29-30 יום לסירוגין. הפתרון היוליאני של 30-31 יום הוא טוב ממנו, והתיקון הגרגוריאני טוב אף יותר. אם ממילא הולכים על שנת שמש, ניתן פשוט להעתיק את החגים העבריים לחודשים הגרגוריאניים. כך ניתן להחליט שראש השנה הוא 1 בספטמבר, פסח הוא ב-‏15 במרץ וכן הלאה.

כפי שמפורט במאמר, היתה כבר שנת שמש עברית בשימוש אנשי כת מדבר יהודה. אם כבר לעבור לשנת שמש עברית, נראה שההצעה שלהם היא לא רעה.
_new_ הוספת תגובה


תאמין לי שכבר חשבו על זה...
מאיר (יום שני, 31/10/2005 שעה 10:38)
בתשובה לשמעון מנדס		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אבל זה ירחיק את ראש חודש מיום המולד. ולכן רעיון זה נפסל.
_new_ הוספת תגובה


מעניין ועשוי יפה
מושה (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 14:25) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

האם אתה יודע משהו על שינויי הלוח בתקופת המהפכה הצרפתית?

יצויין רק כי למלך קראו נומה פומפיליוס וככל הנראה הדמות שבפסל לא נעשתה על פי דמותו. אבל זה לא ממש רלוונטי למאמר.
_new_ הוספת תגובה


הלוח הצרפתי הרפובליקני
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 15:13)
בתשובה למושה		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הלוח הצרפתי הרפובליקני התקיים בין השנים 1793-1805:

כל ''שבוע'' מורכב מ-‏10 ימים. בכל חודש 3 ''שבועות''. בשנה 12 חודשים. בסוף השנה מוסיפים 5-6 ימים. בסך הכל לא מסובך. גם הכנסיה התנגדה לו וגם היהדות, למרות שלהתנגדות היהודים לא היה משקל של ממש בהחלטות הרפובליקה. הלוח בוטל על ידי נפוליאון.
_new_ הוספת תגובה


אופס אני רואה שכבר ענית על
רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 16:59)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הבקשה הזו

פירוט ניתן למצוא כאן:

_new_ הוספת תגובה


לעניין הפסל
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:04)
בתשובה למושה		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מילא הפסל של פומפיליוס. לא שמת לב למשהו מוזר בפסל של יוליוס קיסר?

בפסלים של התקופה ההיא אין עיניים. הפסל הזה מכיל עיניים מפוארות ומפורטות. מובן שהדבר הזה לא היה מעשי לפני עידן המחשב.
_new_ הוספת תגובה


לעניין הפסל
ע. זועמת (יום שני, 17/09/2007 שעה 19:37)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

עיניים כן היו - ועל כל פסלי התקופה. הרומאים והיוונים נהגו לצבוע את פסלי השיש וכך העניקו, כדוגמה, עיניים כחולות ושיער בלונדי לפסלי יוליוס קיסר. הצבע נשחק כמובן במרוצת השנים.
_new_ הוספת תגובה


מאמר מעניין ומרתק אבל כדאי שתוסיף הסבר
רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 16:57) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

על הלוח של המהפכה הצרפתית... זה היה ניסיון מעניין ויחיד במינו לסטות מהמבנה הקלאסי של החודשים , והוא נכשל, כפי שדינם של לוחות חדשים להיכשל.
_new_ הוספת תגובה


הלוח ההודי
רמי נוידרפר (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 17:03) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בשהותי לאחרונה בהודו הופעתי לגלות שלהודים לא לוח אחד משלהם אלא שניים: אחד אזרחי שתוקן רק ב 1957 - המסונכרן עם הלוח הגריגוריאני אבל החודשים בו מתחילים ביום אחר והשנים מחושבות מעידן ה''צ'אקה'' ולוח שני דתי - שמשי - ירחי ומורכב ביותר, לפיו מחושבים אצלם החגים
_new_ הוספת תגובה


תיקון קל
סתם אחד (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 19:21) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הירח לא נראה כעיגול מלא רוב הזמן לא בגלל שכדור הארץ מטיל עליו צל. הסיבה לכך היא שהשמש מאירה תמיד רק מחצית מהירח, ובגלל שאנחנו בכדור הארץ מסתכלים על הירח לרוב ''מהצד'', אנחנו רואים רק את החלק המואר.

הטלת צל של כדור הארץ על הירח היא נדירה למדי, ונקראת ''ליקוי ירח''.
_new_ הוספת תגובה


תיקון קל
עמישמיש (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 20:17)
בתשובה לסתם אחד		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מאיזה צד אנחנו מסתכלים על כדור הירח שאנחנו לא מבינים שהצל עליו הוא לא ליקוי חלקי?
_new_ הוספת תגובה


תיקון קל
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 20:42)
בתשובה לסתם אחד		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מה אומר ומה אדבר? צודק. מישור הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ עומד בזוית של 5º ביחס למישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש, ואכן הסיבה למופעי הירח היא הזוית הנוצרת בין השמש, הירח והארץ.

כפיצוי להטעיה, מתנה לציבור: http://home.insightbb.com/~lasweb/images/lunation.gi...
_new_ הוספת תגובה


תיקון קל
עוד אחד סתם (יום חמישי, 02/12/2004 שעה 22:37)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מודה ועוזב ירוחם, אך דומה שבלבלת את קהל קוראיך שוב. מה הקשר לזוית בין מישורי הסיבוב? אילו היתה זו 0, היינו מקבלים הרבה יותר ליקויי חמה וליקויי לבנה (פעם בחודש, בערך), אך לא היה משתנה כלום במחזור הלבנה.

הכל קורה במישור, וזה מאוד פשוט:

שמש
|
|
|
|
|
|
ירח--ארץ

ירח חצי מלא: מי שמביט מהארץ רואה כדור שחציו השמאלי מואר וחציו הימני חשוך.

שמש
|
|
|
|
|
|
|
ארץ
|
ירח

ירח מלא. אנו מביטים בדיוק על צידו המואר של הירח. נראה כאילו הארץ תטיל צל על הירח, אבל זה לא קורה בד''כ (באמת בגלל ההבדל במישורים), ובכל מקרה גם אם זה קורה זה רק בירח מלא ממש ורק למספר דקות.

שמש
|
|
|
|
|
|
|
|
ירח
_/
__/
___ארץ

ירח חסר מאוד. הצד המואר ברובו פונה מאיתנו והלאה, ורק חלקו הקטן נראה, כמו סהר.

וכו' וכו' וכו'...
_new_ הוספת תגובה


תיקון קל
יובל רבינוביץ (יום שישי, 03/12/2004 שעה 1:06)
בתשובה לעוד אחד סתם		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הוא אשר אמרתי: הסיבה למופעי הירח היא הזוית הנוצרת בין השמש, הירח והארץ.

והקשר לזוית בין מישורי הסיבוב הוא בדיוק מה שאמרת: אילו היתה זו 0, היינו מקבלים הרבה יותר ליקויי חמה וליקויי לבנה.

היות שהיא אינה 0 אין לנו ליקויי לבנה רבים וזו הטעות במאמר, כך שאינני רואה היכן בלבלתי שוב את הקורא.

בכל אופן - אני מודה לך על ההבהרה הנוספת.
_new_ הוספת תגובה


וכי מה רע לנו בימי חלדנו
רייב משולם (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 23:22) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שהולכים אנו לרעות בשדות זרים ולא זכים?
_new_ הוספת תגובה


וכי מה רע לנו בימי חלדנו
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 15/04/2004 שעה 23:42)
בתשובה לרייב משולם		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

צר לי, אינני חושב שהלוח העברי הוא זר, או שאיננו ראוי לדיון בפורום.
_new_ הוספת תגובה


וכי מה רע לנו בימי חלדנו
רייב משולם (יום שישי, 16/04/2004 שעה 7:57)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שיטתך ללכת בהפוך על הפוך לא תיצלח לך.
ולעניין, שהרי שתי טענותיך זרות הן ומייצגות רק אותך. יש לנו רק לוח אחד והוא העברי ולא תצליח לשנותו לעולם. וזה של הגויים משרתנו רק לענייני כספים ושאר רעות חולות.
_new_ הוספת תגובה


וכי מה רע לנו בימי חלדנו
יובל רבינוביץ (יום שישי, 16/04/2004 שעה 17:02)
בתשובה לרייב משולם		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

את הלוח העברי אינני מנסה לשנות, וממילא לא אצליח. הרי כבר כתבתי במאמר עצמו שלוח המבוסס על מיסטיקה אין טעם לנסות לשנות וגם לא צריך.

אני מנסה לשנות דווקא את הלוח הכללי ללוח פשוט יותר, שיותיר לך שפע של זמן לעסוק בלוח העברי המסורבל. אגב, גם את השינוי הזה אני משוכנע שלא אצליח להשיג.
_new_ הוספת תגובה


עדיי ןלא נתנו דעתנו לשאלה החשובה יותר
עמישוגע (יום שישי, 16/04/2004 שעה 12:43) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

האם יש קלנדר המתקדם מן הסוף את ההתחלה.
_new_ הוספת תגובה


התלכדות התאריך העברי והלועזי
רפי (יום חמישי, 06/01/2005 שעה 9:05) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שאלה: באיזה מחזוריות מתמזגים התאריך העברי והלועזי?

חשבתי כי התלכדות בין התאריך העברי ללועזי מתרחשת כל 19 שנה אבל נוכחתי שאין זה כך. לדוגמה: 18 בינואר 1973 היה ט''ו בשבט, אך לא היתה התלכדות בחלוף 19 שנה: התאריכים לא התלכדו בשנת 1992 (אז יצא ט''ו בשבט ב-‏20 לינואר), ואינם צפויים להתלכד גם ב-‏2011 (אז צפוי לצאת ט''ו בשבט ב-‏20 לינואר ג''כ), או בשנת 2030 (בה צפוי ט''ו בשבט ב-‏19 לינואר).
אשמח לקבל פרטים נוספים והאם ישנה איזה נוסחה (או מחזוריות אחרת) לחישוב.

בתודה, רפי.
_new_ הוספת תגובה


התלכדות התאריך העברי והלועזי
יובל רבינוביץ (יום שישי, 07/01/2005 שעה 0:17)
בתשובה לרפי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הלוח העברי והלוח הכללי אינם מתלכדים במחזוריות פשוטה. הסיבה לכך היא שהלוח העברי אינו ממש מחזורי.

הלוח הכללי הוא בעל אורך די קבוע: 365 יום, ואחת ל-‏4 שנים (אך לא 100) – 366 יום. ה-‏1 בינואר יכול ליפול בכל יום שהוא.

הלוח העברי הוא בדרך כלל בן 354 יום ואחת לכמה שנים – 384 יום. לכאורה, ניתן היה להגיע למכנה משותף כלשהו, אך נכנס סיבוך נוסף, הוא ה''דחיות'': לראש השנה אסור לחול בימים א,ד,ו וכדי להימנע מכך מוסיפים מדי פעם יום אחד לשנה הקודמת. אם מולד הירח הוא לאחר השעה 18:00, נדחה ראש השנה ביום אחד. אם שני התנאים מתקיימים, הוא נדחה ביומיים. כמו כן אסור למולד הירח של חודש תשרי לחול ביום ג' בשעות מסויימות בשנה מעוברת או ביום ב' בשעות מסויימות בשנה שאחרי שנה מעוברת. במקרה הראשון יידחה ראש השנה בכמעט יומיים, במקרה השני הוא נדחה ליום שלמחרת.

לכן, למרות שמחזור העיבור הוא בן 19 שנים (כלומר - מספר החודשים העבריים בכל 19 שנים הוא קבוע), הרי שמספר הימים בכל 19 שנים אינו קבוע. אורך שנה עברית יכול להיות אחד מ-‏6 גדלים: 353, 354, 355, 383, 384, 385 ימים. כל מחזור בן 19 שנים יכול להיות בן 6938-6942 יום. בכל 247 שנים (13 × 19) יש אמנם אותו מספר ימים, אך כל מחזור בן 247 שנים קצר קצת מקודמו (בערך ב-‏50 דקות). כך שבקירוב ניתן לקבוע שמחזור הלוח העברי הוא בן 247 שנים.

אבל גם כל 247 שנים אין התלכדות של התאריכים. הסיבה לכך היא שלמרות שמחזור הלוח הגרגוריאני הוא 4 שנים בקירוב, הוא חוזר על עצמו בדיוק רק בכל 400 שנה (היות ששנים המתחלקות ב-‏4 הן מעוברות, אלא אם הן מתחלקות ב-‏100, שאז אינן מעוברות, פרט לאלה המתחלקות ב-‏400, שהן מעוברות בכל זאת).

לכן אני מאמין שהתאריכים מתלכדים במדוייק רק בכל 98,800 שנים (כלומר 247 × 400), וגם אז ההתלכדות מחזיקה מעמד רק 29 מחזורים בערך, ואז הם ייפרדו (בשל הצטברות החסרים בני 50 דקות).

למרות כל האמור לעיל, עם קצת מזל יש סיכוי שתאריכים יתלכדו אחרי 11 שנים. מספר הימים בלוח הגרגוריאני בכל 11 שנים הוא 4017-4018 ובלוח העברי יכולים להיות 4017 ימים (בדרך כלל 4014). גם אם תהיה התלכדות אחרי 11 שנים, זה לא יקרה בכל 11 שנים.

פרט פיקנטי: השאלה הזו נשאלה גם באתר הדתי ''מוריה'', ושם ענה הרב משה עמיאל במספר משפטים, כולם שגויים: 1. בדרך כלל אכן יש התלכדות בכל 19 שנים. 2. שינויי אורכי החודשים חשוון וכסלו יכולים להשפיע על כך. 3. הלוח הלועזי אינו יציב. 4. אפשר למצוא נוסחה לבדיקה בהשוואות מחזורי שנים בתוכנות חישוב קיימות. כאמור - 4 משפטים, 4 שגיאות. מצא חן במיוחד בעיני המשפט השלישי, שהלוח הלועזי *אינו יציב* (להבדיל מהעברי, כמובן). http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=13595

נתוני חישוב אורך השנה העברית מצויים במקומות שונים ובמידת מה גם במאמר דלעיל, אבל הם מרוכזים ומסוכמים היטב בכתובת http://cgate.co.il/calendar/calendar.htm , שבה נעזרתי בהכנת תגובה זו.

לוח שנה שבו ניתן להמיר תאריכים לועזיים לעבריים ניתן למצוא בכתובת http://www.uzit.co.il/calendar.html .
_new_ הוספת תגובה


התלכדות התאריך העברי והלועזי
סתם אחד (יום רביעי, 15/07/2009 שעה 8:32)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

עיין בספר ארבעה טורים חלק אורח חיים פרק תכ''ט שם יש טבלא שממנה יוצא שהלוח העברי חוזר על עצמו כל 247 כפול 4 !!! שנים ואז הוא כנראה גם משתווה עם הלועזי שלדעתי מחזורוהוא כל ארבע שנים
_new_ הוספת תגובה


תיקון טעויות אחדות בַּתשובה
מאיר (יום שישי, 10/02/2017 שעה 16:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לדעתי, יש צורך לתקן שגיאות קטנות שנפלו בתשובה.
בנוגע לכללי ארבע הדחיות, השעה הקובעת לעניין 'מולד זקן' היא 12:00 בצהריים, וגם זה קירוב (חשבון המולדות הוא תיאורטי ובהמרתו לשעוננו יש להתחשב גם בעובדה ששעוננו מכוון לפי אופק קהיר, בעוד שאת המולד אנחנו מחשבים - לכאורה - לאופק ירושלים. ואכמ''ל. השעה 18 שצוינה בתשובה לקוחה מהשיטה הקלאסית לחישוב המולד כפי שמופיעה בספרי ראשונים, ומקבילה לשעה 12 בצהריים, בערך, וזה מקור הטעות);
וביחס לדחייה השלישית (המכונה בספרות התורנית העוסקת בזה 'גטר''ד'), שבה נדחה ראש השנה אם המולד חל בשעות מסוימות - מדובר בשנה פשוטה (לא במעוברת כאמור).

כן שגה המשיב, ביחס למשפט שכתב בשם תשובת הרב באתר הדתי מוריה (האתר אינו קיים מזה שנים, ואיני מכיר את הרב הנזכר, ועל כן אוכל להתייחס לתוכן הדברים כפי שהובא כאן). כוונתי למשפט מס' 2 - ''שינויי אורכי החודשים חשוון וכסלו יכולים להשפיע על כך''. משפט נכון, ובהחלט טעה המשיב בכך ששלל משפט זה. ונסביר. המשיב הזכיר את ארבע הדחיות כגורם (''סיבוך'') לכך שאורך השנה העברית אינו אחיד. צד אחר של המשוואה - והביטוי המעשי הנִּכָּר שלה - הוא אורך החודשים מרחשון וכסלו. הרי אם על ראש השנה להידחות בגלל 'לא אד''ו ראש', יש חודש ש''מרוויח'' מזה, ואין זה חודש אלול. הלוח מתוכנן מראש, שחודש מרחשון יקבל יום נוסף (ויהיו בו 30 יום). כמו כן, במידה שיש לגרוע יום מהשנה (דבר שעשוי להיגרם בשנה שראש השנה שלה 'נדחה' וראש השנה שלאחריה לא), חודש כסלו משלם את המחיר. וזה הביטוי הנראה לעיני המעיין בלוח השנה. יתרה מזאת, המשיב התייחס למספר הימים בשנה ובמחזור של 19 שנה. הביטוי הבולט לשינוי במספר הימים בין שנה לשנה - מלבד חודש שנוסף בשנה מעוברת - הוא אורכם המשתנה של מרחשון וכסלו.
[היה אפשר להסתייג מעט מדברים נוספים שנכתבו:
''בדרך כלל אכן יש התלכדות בכל 19 שנים''. אכן, המשיב כאן צודק שמשפט זה אינו מדויק סטטיסטית (כפי שאפשר לראות במאמרו של א' רוקח: https://musaf-shabbat.com/2012/04/20/%D7%90%D7%92%D7%...). אלא שגם אני נוהג, כבר שנים, לומר משפט מעין זה. כוונתי שתמיד התאריכים העברי והלועזי חלים בסמוּך כעבור 19 שנה, אם לא מתלכדים ממש. וזו תוצאה של מחזוריות העיבור, שמכוון בקירוב להתאים 19 שנות שמש עם 19 'שנים' המורכבות מחודשי ירח.
וכן לגבי ''הלוח הלועזי אינו יציב''. 'יציבותו' של לוח היא דבר סובייקטיבי. כללי הלוח העברי לא עברו כל שינוי שהוא למעלה מ-‏1000 שנה, ואילו כללי הלוח הלועזי - כ-‏435 שנה (מאז התיקון של גריגוריוס ה-‏13). מי שרגיל לחיות לפי הלוח העברי יאמר - מבחינתו בצדק - שהלוח העברי יציב יותר. ואילו מי שרגיל לחיות לפי הלוח הלועזי אינו מסוגל להבין את החודש הנוסף מדי פעם ומבחינתו הלוח אינו יציב. לכן, אם רב כותב באתר דתי על הלוח הלועזי שאינו יציב, זו אמירה סובייקטיבית, שבהקשר שלה היא נכונה בהחלט (מה גם שהחריגים בתוך הכללים להוספת יום לשנה - שנה המתחלקת ל-‏100 ולא ל-‏400 - הם שרירותיים. ונוסיף לזה את חוסר ההיגיון לכאורה בקביעת חודש אחד בן 28-29 יום בעוד שאורך כל שאר החודשים 30-31 יום).
עד כאן לעת עתה.]
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
צדוק דנגורי (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 21:36) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מר יובל רבינוביץ קראתי את מאמרך
אולי אתה יודע מה הסיבה

כתבת ''......
הוא קובע שהחודשים ינואר, מרץ, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר יהיו בני 31 ימים. פברואר יהיה בן 29 ימים בשנהרגילה ו-‏30 יום בשנה מעוברת....''

הקיסר יוליוס קבע

6 חודשים של 31; יום
5 חודשים של 30 יום
חודש אחד של 29 או 30

מה הייתה הסיבה

האם לא הגיוני יותר

5 חודשים של 31
6 חודשים של 30
חודש אחד של 30 או 31

בברכה,
צדוק דנגורי
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 20/01/2005 שעה 1:47)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני יכול רק לשער. בשיטה שאתה מתאר יש היגיון, אבל היא שוברת את התבנית של חודש ארוך וחודש קצר לסירוגין. אם נלך לפי השיטה שלך תהיינה שנים שבהן יש 6 חודשים ארוכים ו-‏6 קצרים, ושנים שבהן יש 5 חודשים ארוכים ו-‏7 קצרים. הדבר יגרום לכך שברוב השנים יהיו שלושה חודשים רצופים קצרים ורק בשנים מעוברות חודשים ארוכים וקצרים לסירוגין.

בצורה שנקבעה נשמרה התבנית של חודש ארוך וחודש קצר לסירוגין. המחיר היה שאחד מהחודשים הקצרים הוא קצר מהרגיל.

מובן שכשאוגוסטוס קבע את השינוי שלו הוא טרף את הקלפים ועיוות את התבנית. מאז אוגוסטוס יש לנו פעמיים רצפים של חודש ארוך: יולי-אוגוסט ודצמבר-ינואר, כך שמה שאתה מציע הוא ודאי יותר הגיוני.
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
צדוק דנגורי (יום שישי, 21/01/2005 שעה 19:36)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

קשה להגיד שבשיטה של יוליוס יש תבנית.
מדובר על חודשים ארוכים חודשים קצרים וחודש קצר במיוחד.
תבנית לא הייתה גם בלוח היוליאני.

מה שאני עדין לא מבין מדוע אחרי ההחלטה של אוגוסטוס
נשמר העיוות ואף הוחמר.

מדוע אחרי ששינה בלה וכי את הימים אחרי אוגוסט
נטל את היום החסר מפבואר?!?
אולי יש שיקולים אסטרונומים גם?!
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
יובל רבינוביץ (יום שישי, 21/01/2005 שעה 23:07)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יתכן שהיתה סיבה מיסטית או אסטרולוגית. אינני יודע. נראה שהיה יותר קל לקחת את היום מפברואר, שהיה חודש שכבר התעללו בו בעבר.

כעת אני חושב על כך שיתכן שהיתה סיבה נוספת. ראש השנה הרי נחוג בימים ההם ב-‏25 במרץ, כך שהוצאת ימים מפברואר היא גריעת ימים מסוף השנה. כלומר - אוגוסטוס קבע שחודש אוגוסט יהיה בן 31 יום ובכל החודשים שאחריו יוחלף מספר הימים עד דצמבר. הוא נותר עם יום אחד עודף, שאותו גרע מהחודש השלם האחרון של השנה, הוא חודש פברואר. נראה שזה היה הפתרון הקל ביותר מהבחינה הטכנית.
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
צדוק דנגורי (שבת, 22/01/2005 שעה 20:01)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לא הבנתי את השערתך לגבי חודש פבואר.
ומדוע התעקש להחליף את הימים אחרי אוגוסט.

יובל לדעתי הלוח השנה שמתקרב לאידיאל הוא

52 שבועות נותן 364 ימים

בסוף השנה או בתחילתה יומים או שלושה, שבתון או חג.
והם לא יקראו ראשון עד שבת אלה שבתון 1 שבתון 2 שבתון 3.

או כל שם אחר אבל לא יום ראשון עד שבת.
שני/שלושת הימים יכולים להיות בבסוף השנה או בתחילתה.

1.כל חודש 4 שבועות בדיוק.
2. כל תאריך חל בקבעות באותו יום בשבוע.
3. 13 חודשים בשנה אוף....13 איו סיכוי שזה יעבור
4 .אז 14 חודשים בשנה החודש ה14 יומים או שלושה
ואחרי היום השני או השלישי תמיד יבוא יום ראשון

לדעתי יותר קל לזנוח את המושג חודש שאין לו שום משמעות
ולדבר על שנה כ52 שבעות ועוד יומים שלושה שבתון.
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
יובל רבינוביץ (יום שני, 24/01/2005 שעה 6:03)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

על פי הלוח היוליאני המקורי, לפני שאוגוסטוס החליט לתחוב את אפו לתוכו, היה חודש יולי בן 31 יום, חודש סקסטיליס (כיום אוגוסט) בן 30 יום וחודש ספטמבר בן 31 יום.

אוגוסטוס החליט לקבוע את חודש הולדתו כחודש על שמו ולהאריכו ביום אחד. השינוי גרר צורך בשינויים אחרים כדי לתקן את העיוות של ההחלטה המטופשת הזו. קודם כל היה צריך לקצר את השנה ביום אחד. הדבר השני הוא שכעת היו שלושה חודשים רצופים בני 31 יום: יולי אוגוסט וספטמבר. לכן הפך אוגוסטוס את סדר מספרי הימים שנותרו ב-‏4 החודשים הבאים שאחרי אוגוסט וקיצר יום אחד מהחודש השלם האחרון של השנה, שהיה באותה תקופה חודש פברואר.

ההצעה שלך היא לזנוח את החלוקה של השנה ל-‏12 חלקים שווים, ובמקומה לחלק ל-‏13, כדי שניתן יהיה להמשיך לחשב בקבוצות של 7 ימים. אבל גם חלוקה לקבוצות של 7 ימים היא מסורבלת. מה פתאום 7? מדוע לחשוב בקבוצות של מספר ראשוני שלא ניתן לחלקו?

כנראה שהסיבה המקורית היא מיסטית: בזמן שנקבעו העניינים האלה היו מוכרים 7 ''כוכבי לכת'': השמש, הירח, כוכב-חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. סברו שכל אלה מקיפים את כדור הארץ.
שניים מ''כוכבי הלכת'' האלה קבעו, לדעת הקדמונים, את החלוקה ליום וללילה: השמש והירח, והדבר אף נאמר במפורש בספר בראשית, למרות שאינו נכון (הירח אינו קובע את הלילה).
לכן אך טבעי היה שמספר הקפות הירח את כדור הארץ בשנה ייחשב למספר בעל משמעות קוסמית: 12. 12 מזלות בשמיים, 12 חודשים בשנה ו-‏12 שבטי ישראל.
גם המספר 7 מצא את דרכו לתחומים נוספים, פרט לכוכבי הלכת: 7 ימים בשבוע, 7 צלילים בסולם (דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי) וכן הלאה.

יש חשיבות מסויימת לחשיבה גם בקבוצות של חודשים, כפי שידוע לכל מקבל משכורת. חקלאים צריכים לחשוב במונחים עונתיים, כך שיש לחלק את השנה לפחות ל-‏4 חלקים. המספר 12 עונה על הצורך הזה. חלוקה למספר ראשוני של חודשים תיצור בעיות נוספות (כפי שיוצרת החלוקה ל-‏7 ימים, בעיות שלא נכנסתי אליהן במאמר).
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
צדוק דנגורי (יום שני, 24/01/2005 שעה 22:25)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יובל שלום
סוף סוף הבנתי הצאצקע אוגסטוס בחר ב''סקסטיליס''
בגלל יום הולדתו.

אבל מדוע היה חייב לשמור על חודש קצר ארוך אחרי אגוסט
לאחר שבלה וכי בלגן את התבנית הקודמת.

אני חושב שלא הבנת אותי במדויק
הצעתי לחלק את השנה לשבעות בלבד החלוקה תהיה ל52 שבעות ובשבוע כמובן רק 7 ימים.

בעידן המודרני שבו יש 5 ימי עבודה בשבוע ועוד חגים לרוב
לא תהיה בעיה לספוג עוד יומים של יום שבתון או שניקרא
להם בכל שם רק לא ראשון עד שבת ובשנה מעוברת שלושה ימים כאלה.
הצעתי לקרוא להם יום תרועה אחד יום תרועה 2 יום תרועה 3.

כל אחד יחגוג את יום הולדתו באתו תאריך באתו יום בשבוע
תמיד. למעט מי שיוולד ביום תרועה 3 הוא יחגוג יום הולדת
רק בשנה מעוברת.

החלוקה לחודשים מיותרת ואין לה שום קשר למשמעות ההיסטורית עדיף לדבר רק על השבוע הראשון עד השבוע ה52

אפשר גם לפזר את ימי התרועה בכל השנה כדי שהימים בכל חלוקה רבעון חציון יהיו קרובים ככל שאפשר.
אבל אני אישית הייתי מעדיף בתחילת השנה או בסופה ימי שבת שבתון.

52 נתחלק הרבה יותר טוב מ12

לא ידוע לי שנאמר בבראשית שהירח קובע את הלילה.
הירח לממשלת הלילה והשמש לממשלת היום.

לפי דבריך שרון לממשלת המדינה קובע אם המדינה תתקיים

שמח תמיד לעזור
צדוק דנגורי
_new_ הוספת תגובה


אורכי החודשים בלוח הכללי
יובל רבינוביץ (יום שני, 24/01/2005 שעה 23:19)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נסכם:
ההצעה שלך היא 52 שבועות ועוד יום או יומיים.
ההצעה שלי היא 60 שישיות ועוד 5 או 6 ימים.

ההצעה שלי נראית לי מוצלחת יותר. היא מקילה על חלוקת היחידה המאגדת הקטנה (''שבוע'') לחלוקות משנה נוחות. אני מבין שדעתך שונה.

כאמור - אין שום סיכוי שהצעה כלשהי מאלה תתקבל אי פעם.
_new_ הוספת תגובה


איזה הצעה טובה יותר
צדוק דנגורי (יום שישי, 28/01/2005 שעה 17:12)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ההצעה שלי היא יותר טובה
1. יש תוספת של יומים שלושה בסוף השנה אצלך יש תוספת של
חמישה שישה ימים.
2.אצלי היחידה צמודה לשבוע שהוא עובדה קימת אצלך יש
יצירה חדשה שישיה ולמה דבקה שישיה ולא חמישיה ואז גם
ישארו אפס או יום אחד בסוף השנה.
3. החלוקות הנוספות שיש אצלך מיותרות נכון ש5 שישיות קרוב יותר לחודש מאשר 4 שבועות אבל עובדה קימת שימי המנוחה מבוסיסם כיום על השבוע והחלפה בשישה תגרום לעיות גדול יותר.

כדי להגדיר מה טוב צריך קודם להגדיר מה הדרישות מה הקרטריונים.
לדעתי 1. פשטות
2. הצמדות למה שיש.

חלוקה לחמשיות היא הטובה ביותר.
הבאה אחריה הצעתי.
_new_ הוספת תגובה


איזו הצעה טובה יותר?
יובל רבינוביץ (יום שישי, 28/01/2005 שעה 20:59)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני מרגיש שאנחנו טוחנים מים. אף אחת מההצעות לא תתקבל. לא שלי ולא שלך, כך שהיצמדות לשבעה ימים משום שזו ''עובדה קיימת'' נראית לי לא במקום. כל הלוח הגרגוריאני הקיים כיום, על כל עיוותיו, הוא ''עובדה קיימת''.

אם אתה רוצה ''להיצמד למה שיש'', לא כדאי לשנות שום דבר.

בשיטה שלי ניתן לחלק את ה''שבוע'' לשני חלקים או לשלושה חלקים, וכך להגדיר משימות שיבוצעו אחת ליומיים או אחת לשלושה ימים, והן יפלו תמיד באותם ימים (דוגמאות למשימות: עבודה במשרה חלקית, נטילת תרופות וכדומה).

מבחינת הפשטות, אצלך יש חלוקה ל-‏13 חודשים שבהם יש שבועות של 7 ימים. אצלי החלוקה היא ל-‏10 חודשים וה''שבועות'' הם בני 6 ימים. אין התעסקות במספרים ראשוניים והחיים פשוטים יותר.

אבל שוב: זהו משחק ב''נדמה לי'' וזה בסדר גמור שדעתך שונה. אינני מתכוון להשקיע מאמצים בשיכנוע של משהו אבוד מראש.
_new_ הוספת תגובה


איזו הצעה טובה יותר?
צדוק דנגורי (יום שישי, 28/01/2005 שעה 21:52)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הרי זה ברור שבמציאות של עולמנו
לא תתקבל הצעתי וגם לא הצעתך אבל זה לא מונע אותנו
מלחפש הגיון בעולמנו.

אני עובד במשרה חלקית ותמיד באותם ימים. לא מבין את יתרון שיטתך. אין בשיטתי חודשים מי שרוצה שיגדיר לעצמו
משימות לפי 4 5 או כל מיספר שבועות אחר.
העיוות הגדול ביותר בלוח היוליאני והגרגוריאני הוא הגדרת חודש שאין לא שום קשר למסלול השמש וגם לא ליחידת זמן קבועה.
לא אינני חושב שצריך להיצמד למה שיש אבל זה צריך להיות שקול ולדעתי שיקול משני.
_new_ הוספת תגובה


איזו הצעה טובה יותר?
יובל רבינוביץ (יום שישי, 28/01/2005 שעה 23:54)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נניח שמישהו צריך לקחת תרופה אחת ליומיים.

כיום הוא נוטל אותה בשבוע הראשון בימים א',ג',ה',ש'. בשבוע השני הוא נוטל אותה בימים ב',ד',ו'. וחוזר חלילה כל 14 יום. בשיטה שלי הוא יקח אותה תמיד בימים א',ג',ה'.

אם הוא צריך לקחת אותה אחת לשלושה ימים, הוא צריך לעשות זאת במחזורים של 21 ימים כדי לזכור את הימים בשבוע: בשבוע הראשון: א',ד',ש'. בשני: ג',ו'. בשלישי: ב',ה' וחוזר חלילה. בשיטה שלי הוא ייטול את התרופה תמיד בימים א', ד'. זה היתרון של יחידת מניה שאינה מספר ראשוני.
_new_ הוספת תגובה


צודק אבל זה מקרה פרטי
צדוק דנגורי (שבת, 29/01/2005 שעה 13:22)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יובל אתה צודק לגבי מי שצריך לקחת תרופה אחת ליומיים.
גם לגבי מי שצריך לקחת תרופה כל שלושה ימים.

ומה לגבי מי שמריך לקחת תרופה כל חמישה ימים?
ומה מי שצריך לקחת תרופה אחת לשבוע?אני אישית מקיר מקרה כזה.
ועוד כהנה וכהנה יש דוגמאות רבות.

נכון תגיד לי שיומים שלושה זה התדר מהגדולים(בדרך כלל) בתרופות
ומנגד אומר ומה עם כל הטיפולים הטכנים בעולמנו הטכנולוגי
והם רבים מאוד ומתבצעים אחת לשבוע.

סך הכל אנחנו מסכימים לגבי השיטה.

וחלוקים רק לגבי יחידת הזמן הגדולה יותר מיום
_new_ הוספת תגובה


המקרה הכללי
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 3:32)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

למי שאמור לקחת תרופה אחת ל-‏5 ימים אין פתרון באף אחת מהשיטות.

אבל אין סימטריה, היות ש-‏7 הוא מספר ראשוני ו-‏6 אינו כזה. כמספר ראשוני - שבוע בן 7 ימים נותן פתרון רק למחזור בן 7 ימים. שבוע בן 6 ימים נותן פתרונות למחזורים בני 2, 3 ו-‏6 ימים.

ניקח, לדוגמא, חולי דיאליזה. יש חולי דיאליזה המקבלים את הטיפול אחת ליומיים, ויש כאלה המקבלים טיפול אחת ל-‏3 ימים. למעשה - אצל החולים שהכרתי, לא נשמרה המחזוריות של 2-3 ימים, אלא ימים קבועים בשבוע: ימים א, ג, ה או ימים א, ד. התוצאה היתה בחלק מהמקרים התפתחות סיבוכים במוצאי שבת.

אני סבור שכל טיפול המתבצע אחת לשבוע יכול להתבצע גם אחת ל-‏6 ימים. תרופות הנלקחות אחת לשבוע הן בדרך כלל פיתוח של תרופות קצרות טווח שעברו טיפולים מיוחדים כדי להאריך את הטווח. ברוב התרופות האלה ניתן לייצר גירסאות שיכללו 6/7 מהחומר ויספיקו ל-‏6 ימים.

נקודה נוספת: כמה תרופות צריכות להיות בחפיסה המספיקה לחודש ימים? רוב יצרני התרופות הכרוניות מכניסים בחפיסה כמות המספיקה ל-‏30 יום. מיעוטם מכניסים כמות המספיקה ל-‏28 יום (ואני, לפחות, משתדל למצוא חלופות לתרופות של יצרנים אלה) ולא זכור לי מישהו המספק בחפיסה תרופות ל-‏31 יום. התוצאה: אין תאריך קבוע שבו המטופל מצטייד בתרופות. אחת לכמה חודשים נוצר חוסר המחייב רכישת חפיסה נוספת. חודש בן 6 שישיות, שהן 36 יום, שבו נוותר על השבוע בן שבעת הימים, יפתור את הבעיה.
_new_ הוספת תגובה


זה לא המקרה הכללי
דוד סיון (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 7:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אתה מציג את נקודת המבט של יצרן וצרכן תרופות (והרופא).
איך זה הופך למקרה כללי?
_new_ הוספת תגובה


הסבר למקרה הכללי
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 01/02/2005 שעה 7:24)
בתשובה לדוד סיון		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זה מקרה כללי של חלוקת משימות על פני השבוע. לכל משימה החייבת להתבצע ברווחי זמן קבועים יש בעיית יישום בשבוע שאורכו הוא מספר ראשוני.
_new_ הוספת תגובה


המקרה הכללי
צדוק דנגורי (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 17:46)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נכון מסכים איתך
שישיה היא פתרון ל מחזוריות של 2 3 וגם שש
ואילו שבוע פתרון רק למחזוריות של שבוע.

מהבטן וללא שיקול רציונלי אני סבור שמחזור של שבוע עדיף.

ואם בצורה רציונלית מדוע לא תעדיף רביעיה על שישיה
שיש לה מחזוריות הרבה יותר טובה משישיה.
האם מפני ששישיה קרובה יותר לשבוע מרביעיה?
_new_ הוספת תגובה


המקרה הכללי
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 03/02/2005 שעה 21:31)
בתשובה לצדוק דנגורי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שישיה נותנת מענה למחזורים בני יומיים ובני שלושה ימים, שהם הנפוצים, מול רביעיה, שנותנת פתרון למחזורים בני יומיים ובני ארבעה ימים, שהם הרבה פחות נפוצים.

אבל גם הקירבה לשבוע, שכבר התרגלנו אליו, יכולה להוות שיקול.
_new_ הוספת תגובה


לקריאה נוספת – קישור
יובל רבינוביץ (יום שני, 13/06/2005 שעה 23:14) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לקריאה נוספת – מקור ששכחתי לציינו בעבר: פריסת החגים על פני השנה, מאת אליצור סגל: דיון 1321
_new_ הוספת תגובה


שמות החודשים
רונן (שבת, 17/09/2005 שעה 13:14) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מהיכן הגיעו שמות החודשים האם אלו שמות רומאים?
_new_ הוספת תגובה


שמות החודשים
יובל רבינוביץ (שבת, 17/09/2005 שעה 17:30)
בתשובה לרונן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שמות החודשים הם רומיים/לטיניים כמפורט להלן.

ינואר – על שם האל הרומי יאנוס, אל הדלתות והכניסות. בעל שני פנים, המביטים קדימה ואחורה. נראה שתפקידו הביא לכך שבסופו של דבר התחילה השנה ממנו. בחודש ינואר היתה חגיגה לאל יאנוס אחת לשנה.

פברואר – חגיגת פברואה התקיימה בחודש זה. פברואו פירושו היטהרות. זהו חג של היטהרות על ידי העלאת קורבן. מקור החגיגה הוא סַבִּינִי, עם שחי באיטליה צפונית לרומא, נכבש על ידי הרומאים במאה השלישית לפני הספירה והתבולל בתוכם.

מרץ – על שם מארס, אל המלחמה הרומי.

אפריל – ניתן למצוא שתי דעות בהקשר זה. „אפריר” בלטינית פירושו פתיחה. הכוונה היא לפתיחת ניצני הפרחים של האביב. דעה אחרת היא שהחודש נקרא על שם אפרודיטה, אלת האהבה היוונית. אני מפקפק בכך שהרומאים היו מוותרים ליוונים ומותירים על כנו את השם. אלת האהבה בפנתיאון הרומי היא ונוס.

מאי – מאיה היא אלת האביב.

יוני – יונו היא אלת הנישואין הרומית והאלה הראשית בפנתיאון הרומי.

יתכן שבשמות מאי ויוני טמון סיפור נוסף. בלטינית מאיור - פירושו גדול וחשוב. יוניור או יוּבֶניס פירושו צעיר. אפשר שחודש מאי נועד לתת כבוד לזקנים וחודש יוני להזכיר את הצעירים. לא מן הנמנע שנבחרו שמות דו-משמעיים הן לציון שמות האלים והן לַציון השני.

יולי – על שם יוליוס קיסר. מפורט במאמר.

אוגוסט – על שם אוגוסטוס קיסר. מפורט במאמר.

החודשים ספטמבר-דצמבר נקראים בשמות מספרים לטיניים המשקפים את הסדר המקורי של הלוח. ספטא=7, אוקטא=8, נובם=9, דקם=10. במקור הם היו חודשים מספרי 7-10, כפי שמפורט במאמר.

שמות חודשים שכיום אינם קיימים והוזכרו במאמר:

קווינטיליס – במקור החודש החמישי. קווינטה=5. שונה על ידי יוליוס קיסר ליולי.

סקסטיליס – במקור החודש השישי. סקסטה=6. שונה על ידי אוגוסטוס קיסר לאוגוסט.

החודש שהיה מתווסף מדי פעם נקרא מרצדינוס. נראה שהשם קשור בצורה כלשהי לתשלום שכר (יתכן שכר נוסף ששולם בחודש זה). מרצס פירושו שכר. בכמה מקומות הוא מופיע בשם „אינטרקלאריס” שפירושו „בין הלוחות”, שם המשקף את תפקידו כמילוי ימים להחזרת אורך השנה לקדמותו.
_new_ הוספת תגובה


רק שניה
יובל רבינוביץ (שבת, 31/12/2005 שעה 3:50) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אטום צזיום 133 רוטט 9,192,631,770 בשניה. לצרכים מדעיים נקבע שזהו הסטנדרט לאורכה של שניה.
החל משנת 1949 יש בידי המדע שעונים אטומיים מדוייקים. כך התגלה שמהירות הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו אינה קבועה. מדי פעם הוא חג סביב עצמו בזמן ארוך מעט מ-‏24 שעות והחריגות האלה יכולות להצטבר לגדלים משמעותיים.

לכן מוסיפים בכל כמה שנים שניה נוספת לשנה. השנה הראשונה שבה נעשה הדבר היתה 1972. באותה שנה נעשה הדבר פעמיים. היו שנים רצופות שבהן הדבר נעשה, אך לפני 6 שנים האיץ כדור הארץ את מהלכו מסיבה לא ברורה, ומאז לא היה צורך להוסיף את השניה. 7 השנים האחרונות היו התקופה הממושכת ביותר שבה לא היה צורך כזה.

התוספת היא תמיד בסוף חודש יוני או בסוף חודש דצמבר. השנה זה יקרה בלילה שבין יום שבת ליום א', כלומר: בלילה הקרוב. לאחר השעה 23:59:59 תהיה השעה 23:59:60 ורק לאחר מכן תהיה השעה 00:00:00 ותתחיל שנת 2006. זו תהיה הפעם ה-‏23 בה נוספה שניה לשנה.

שנה טובה לכולם.
_new_ הוספת תגובה


6,000 שנים בלוח היהודי
ניב (שבת, 11/11/2006 שעה 23:27) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

במילים אחרות, הרעיון שלך נשמע מאד מפתע ואף כאדם ''דתי'' הייתי מאמץ אותו.
אך לא הבנתי, מניין לך הקביעה שהעולם לא יסתיים בשנת 6,000 לבריאה היהודית?
בוא נגיד כך - ניתן להווכח על כך. את האמת ידעו רק הדורות הבאים, בעודה של העולם ימשיך להתקיים או לא...
בכל מקרה...
דבר אחד אוכל להבטיח לך, בצואה שלי (שיום פטירתי בטוח יגיע...) אמליץ לצאצאי לאמץ את הלוח ה''לוגי'' שלך באם העולם לא יגיע לסיומו בשנת 6,000 למנין היהודי.
אגב, לו היית קצת יותר לומד יהדות במקום להתלהב מהלוח הנכרי, היית מגלה שכבר קיים חישוב לאלף השביעי ביהדות (שבו חג הפסח לדוגמה לא חל בחודש האביב - ''ניסן'' בשמו הבבלי).
אל תדאג, כבר הקדימו אותך יהודים חשובים בחישובים שונים.

בסה''כ, הצעה מעניינת..
_new_ הוספת תגובה


6,000 שנים בלוח היהודי
יובל רבינוביץ (שבת, 10/02/2007 שעה 19:00)
בתשובה לניב		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אשמח לקבל פירוט על חישוב השנה באלף השביעי ליהדות.
עוד 233 שנה, לא הרבה מאד זמן. ניפגש אז.
_new_ הוספת תגובה


חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.


© פורום ארץ הצבי