  
  
  
|
  משורר בתוככי הליל, מאת ו. ה. אודן | |||||||||||
| מיכאל שרון ז''ל (יום רביעי, 02/04/2003 שעה 2:16) | |||||||||||
|
|||||||||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  למיכאל השבח וההודיה על החריזה היפה |
|||
|
|||
אני מאד שמח שיובל נעתר לבקשתי להתחיל לתת במה לשירה בפורום. השיר שתרגמת בטוב טעם, ואני מניח בעמל רב בגלל החריזה שלו (אינני יודע באם המקור גם כן היה חרוז), מעי על כך שהמשורר צפה את המלחמה המתרגשת ובאה על העולם. מ שיפה בשיר שהנביא פונה אל המשורר שיעניק מזור לאדם בעת מצוקה. בתרבות הערבית בימי קדם, כל מלך או סולטן החזיק משורר בחצרו. תחילה התופעה היתה כחלק מתרבות שהחשיבה את השיר כמקור חוכמה. במרוצת הדורות, כאשר התופעה הפכה להצטעצעות - לאט לאט זה דעך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למנדס: החרוזים הם במקור. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מנדס: המשורר לא רק צפה את המלחמה, אלא תאר |
|||
|
|||
במשא מהדהד, רועם ועם זאת מעודן באורח שקשה לשכוח את התנאים המטרימים לברבריות - הסאוב הנפשי והאינטלקטואלי הניבט מהפנים בכל אשר תפנה, הרעמת נביחות כלבי האנוש . הטון תרבותי להפליא ועם זאת רב עוצמה. מדובר במלחמת התרבות כנגד הסאוב והפרע המאיימים להשיב לאחור את התקדמות המין האנושי במהלך ההיסטוריה. מדובר באחד המשוררים הגדולים במאה ה- 20 ובשירה בכלל (ולא במשורר שהועלה מנבכי הנשייה). לכן חשוב הדיוק והנאמנות לרוחו, לחרוז, למקצב, למרקם ולהדהוד הדברים - המרעים, ועם זאת עתיר התרבות המעודנת. אך גם זו שיכולה לגייס עוצמה רבה במאבק על המשכיותה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוצבה גם גרסת תרגום נוספת של השיר רב העוצמה הזה |
|||
|
|||
ראו הקישור למטה. קישורים: גרסת תרגום נוספת של ''משורר בתוככי הליל''.: http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=53... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה היינו עושים ... |
|||
|
|||
...לו לא נחה המוזה על ו.ה.אודן הדגול ולא היה כותב את יצירת המופת המהוללת ''משורר בתוככי הליל''. אנני יכול לתאר לעצמי איך היה ניראה העולם לולא הפנינה הזו שלא תסולא בפז ואם יורשה לי להשתמש במילותיו של שמעון - השבח וההודיה וההלל (ההלל זו תוספת שלי). יש דברים בעולם שלא ניתן להעריכם במושגים של בני אנוש והדוגמא הקלסית לכך הוא שירו של ו.ה.אודן ''משורר בתוככי הליל'', פגז, פשוט פגז, יש להכניס את האוצר הבלום הזה לתוכנית הלימודים של ילדי ישראל ולדרוש שכל ילד ידע אותו בעל פה וישננו כל ערב לפני לכתו לישון. טוב לדעת שיש בעולמנו אנשים עדיני נפש,טהורים וזכים שבזכותם חיינו משתפרים לעין שיעור. תודה למיכאל שטורח כל כך להעשיר את נפשותינו באוצרות רוח נאצלים כאלה, מי יתן וירבו כמוך בוונצואלה, אמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אודי, רגע, מה רע בשיר הזה? יכולתי לאמר בדיוק את |
|||
|
|||
המילים שלך, מילה במילה לגבי רז'ניש. רק שאודן לא נסע בשיירה של רולס רויסים בחווה ענקית, מלווה ברוכבי אופנוע עם קלצ'ניקובים, כמו הענק הרוחני הנ''ל שהאציל על כבודו ורבים אחרים מהשראת הסאטורי של הרב-שגל האורגיאסטי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל - אין כל רע ... |
|||
|
|||
...בכל שיר שהוא (במידה ואינו פוגע ברגשותיהם של אחרים), אבל להלל ולשבח,לרומם ולפאר גיבוב של מילים מפי מאן דהו זה קצת מוגזם לדעתי. לגבי רג'אניש,אושו ושאר הגורואים למיניהם הרי שבשרם אינו משובח יותר מהאחרים,אתה יכול לשאול את התולעים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שיר מזעזע תרגומך יפה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רמי, תודה. השיר מתאר מצב בו ''אין אדם'' ומשיכת הכתפי |
|||
|
|||
ים הצינית מאשרת את הכוונות הפורעות של אחרים. הסאוב האינטלקטואלי - מביא להסגה לאחור ולקירבון רבים ומעולים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''לזכר ויליאם ב. ייטס'' |
|||
|
|||
יפה מאד מיכאל. והנה גירסתו של המשורר ראובן אבינועם (גרוסמן) בת חמישים שנה שליחה לא נס עד היום. בתוך סיוט המאפל/ חברו כלבי עולם בילל,/ וכל אומה חיה קווה-/ סגורה בתוך תאה-איבה.// הוד מחשבת רק בשאט/ מתוך כלפני אדם ניבט,/ ימי חמלה בכל אישון/ מסוגרים בקיפאון.// למישרים, פייטן. לכה/ אל תהום הליל, ובקולך,/ זו דרור יקרא, פתנו-נא/ לפתוחלב לרננה.// ובחרשך חרוז-שירה/ לכרם שים המארה,/ שורר על חוסר- הצלחה/ בסעור הנפש המכה.// (הכף לא דגושה) תפרוץ במדברות הלב/ עין המרפא לכל כאב,/ ולבן חורין בתא - כלאו/ חנוך לתת את הללו. והרשני הערה קטנה: תרגום קטע זה בלבד,מתוך כחמשה עשר בתי שיר, מוציאה את השיר מהקשרו ונותנת לו פנים אחרים לגמרי ממה שמתבאר מן השיר השלם. וגם זה מותר בשירה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יועזר: תודה על הבאת התרגום הוותיק, וחבל שאותם פתרו |
|||
|
|||
נות תרגום לא היו מונחים לפני בעת שתירגמתי. בידלתי קבוצת בתים זאת, שכן היא במפורש חטיבה בפני עצמה בעלת משמעות עצמאית ורבת עוצמה בהוראתה המצטברת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: כרגיל-מדהים ואקטואלי... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי - אקטואלי מתמיד. שהרי כיום שוב מתנערים באירופה |
|||
|
|||
במשיכת כתף של ריאל פוליטיק מהכורח בלוחמה בעקרון הרודנות העריצה. שוב שוכחים שההמונים משתטים לתמוך בחרוף נפש במנוול הגדול ביותר, ובזה העושק ופורע באופן הנימרץ והאלים ביותר בהם עצמם. בזמן מותו של סטלין התגודדו מיליונים בבכי נורא בכל רחבי בריה''מ ליד רמקולים ענקיים ששידרו ברוב דציבלים את פרטי מסע ההלוייה רב ההדר של המפלצת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ייטס הוא משורר מצויין |
|||
|
|||
ומיכאל שרון הוא מתרגם טוב מאוד. תודה רבה מיכאל! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טובים וסבירים, כולל ז'בוטינסקי תרגמו שירה, והיטב |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| שנאה היא מצב נורמאלי ויותר מכולם שונאים אלה |
|||
|
|||
המעמידים בפני אוהבים, ולצורך העניין - האירופים, אז והיום. כמובן גם אלה מבינינו הנגררים אחרי אירופה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תרגום שירו של אודן |
|||
|
|||
לדעתי התרגום של מיכאל שרון גרוע. מדובר בשיר שקול במשקל סדור, משקל שמזכיר פזמון קליל, כדי להדגיש את מצבה של אירופה ערב מלחמת העולם, וכל זה נעלם בשיר המתורגם, שאין בו זכר למשקל כלשהו. מתרגם ערל אוזן אינו צריך לשלוח ידו בתרגום. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי