  
  
  
|
 |
|
||
  אכן קודם |
|||
|
|||
מקובלות עלי הנחות המאמר כי מחד ביעור השחיתות קודם, ומאידך לא יונת הטוהר הצחורה היא נר לרגליהם של הנדל או אחרים בימין בדרישתם לבטל את ההנתקות בגלל השחיתות. קשה לי גם להתרשם מהנחישות שמגלה מרכז הליכוד במלחמתו בשחיתות של עומרי שרון לפי דבריו של אליצור סגל. החלטת ההנתקות לא התקבלה בצורה לגיטימית ודמוקרטית, לא בגלל ה''שחיתות'' (למרות שסביר להניח שהייתה גורם משפיע על ההחלטה), אלא מהסיבות שעליהן עמדתי כבר בעבר. ( בניגוד למצע, בניגוד להתחייבות מפורשת, החלטת ממשלה תוך פיטורי שרים וכו') | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| המציאות קודמת למצע |
|||
|
|||
נניח שאין במצע של הליכוד סעיף המתיר יוזמה כמו ההתנתקות. אז מה? כמו שכבר טענתי קודם, מרגע שנבחרו נציגי המפלגה (ליכוד במקרה שלנו) בבחירות האחריות שלהם כלפי המצע לא קודמת לטובת המדינה. זאת משום שמרגע בחירתם האינטרס של המדינה קודם לאינטרס של הליכוד. אם הם בחרו להצביע בעד ההתנתקות תוך דחיית השיקול המפלגתי זה עדין דמוקרטי ולגיטימי. גם פיטורי השרים היה צעד לגיטימי כדי לקדם מדיניות שהם הפריעו לקדם. כבר היו דברים מעולם ועוד יהיו. זו למשל הדילמה העכשווית של נתניהו. מצד אחד הוא רוצה ליצור לעצמו תמיכה לקראת התמודדות על ראשות הליכוד ומצד שני הוא גם רוצה להישאר שר בגלל שהוא מקבל יותר חשיפה לקראת אותה המטרה. אבל אי ההחלטה משאירה אותו מהלך על סכין חד ומסוכן מבחינה פוליטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דויד, אתה צודק רק באופן חלקי |
|||
|
|||
מצע של מיפלגה איננו מחייב את נציגי אותה מיפלגה, ואם משיקולים כל שהם הם מצביעים בניגוד למצע, זה תקין ותופס גם אם יש בזה משום התנהגות לא מוסרית. כל עוד לא נחקק חוק האוסר על חברי מיפלגה להצביע בהתאם למצפונם (ואינני בטוח אם בכלל ניתן לחוקק חוק כזה), ''הצבעה בניגוד למצע'' איננה פסולה. לשם השוואה עם המצב כאן, האלקטורים שנבחרים כדי לבחור את הנשיא, אינם חייבים להצביע עבור המועמד שבשמו הם נבחרו. זה לא קרה אף פעם, אבל יש להם בהחלט חופש מלא לשנות את אופן הצבעתם אחרי שנבחרו, ואין שום כוח שבעולם שיכול למנוע זאת מהם. פיטורי השרים, להבדיל, היו בהחלט לא לגיטימיים. השרים לא פוטרו ''כדי לקדם מדיניות שהם הפריעו לקדם'', כי מדיניות כזאת עדיין לא התקבלה ע''י הממשלה בעת שהם פוטרו. השרים פוטרו על מנת ליצור בממשלה רוב שיתמוך במדיניות כזאת, וזה לא אותו הדבר. המישטר במדינת ישראל איננו מישטר נשיאותי בו הנשיא קובע את המדיניות שעל הממשלה לבצע. ראש הממשלה יכול ליזום מדיניות אבל כל עוד הממשלה לא אישרה אותה היא איננה מחייבת ושרים שמיתנגדים לה, אפילו אם הם מצביעים נגדה בכנסת, אינם פועלים באופן חריג. שרים לא נועדו לשמש חותם גומי על מדיניותו של ראש הממשלה. פיטורי השרים ע''י שרון כדי ליצור רוב מלאכותי בממשלה למדיניותו, היה צעד לא לגיטימי במלוא מובן המילה, גם אם באופן טכני לא היתה כאן עבירה על שום חוק (אוי הלאקונה, כמה טוב שיש לאקונות). המצב שונה לגבי נתניהו היום, מאחר וכאן מדובר במדיניות שכבר אושרה ע''י הממשלה (אם אינני טועה נתניהו עצמו הצביע בעדה, גם אם היו לו היסתייגויות), ולכן אם נתניהו יפעל נגדה או יפריע לביצועה, לשרון תהיה הצדקה מלאה לפטר אותו. הערת כפירה לסיום, באשר למניעיו של שרון. אינני בא להצדיק את שרון ובניו, ואין לי ספק שיש שם הרבה שחיתות, אבל אין שם שום חריגה מה''נורמה'' המקובלת אצל פוליטיקאי ושופטי מדינת ישראל. הסיפור המובא בספר החדש ''בומרנג'' באשר לכך שהמניע של שרון בהעלאת תוכנית פינוי היישובים קשורה לתביעות שהפרקליטות עמדה להגיש נגדו הוא עורבא פרח או, כפי שהיינו נוהגים לאמר בגן הילדים, קישקוש מחבוש. אין לזה שום שחר. אני לא מתיימר להיות מישפטן גדול, אבל בדצמבר 2003, הגב' ארבל, הידועה גם בכינוי תופרת התיקים מהפרקליטות, סיכמה את החקירה, קבעה שאין מקום להגשת תביעה והמליצה לסגור את התיק. פחות מחודש יותר מאוחר היא שינתה את עורה, ומבלי שהתגלו מימצאים חדשים כל שהם, היא החליטה בכל זאת להמליץ על הגשת תביעה (היא אף פעם לא טרחה לנמק את המהפך הזה). הדבר היחיד שהשתנה בין דצמבר 2003 וינואר 2004 היה שאלייקים רובינשטיין פרש מתפקיד היועץ המישפטי, והיא נותרה ''בודדה במערכה'', פוסק אחרון בנושאי הגשת תביעות. בא מזוז והעמיד אותה במקומה. שוב, למרות שאינני מישפטן, קראתי בעיון את החלטתו של מזוז, שלמרבה שימחתי לא נכתבה בשפת עורכי דין אלא בעברית פשוטה וברורה. הוא הסתמך כמעט לאורך כל הדרך על המלצותיה של ארבל מדצמבר 2003. אין לי מושג מה היו מניעיו של שרון כשהחליט על קו הפעולה הנוכחי (קו שאני רחוק מלתמוך בו, אבל אינני יודע מספיק כדי לנקוט עמדה נחרצת), אבל אין לזה שום קשר לסיפורים של ''בומרנג''. אינני בא לקבוע עמדה לגבי השחיתות בכלל או לגבי מעללי שרון ובניו בפרט, אבל בשני הנושאים הספציפיים להם התייחסה חקירת הפרקליטות זה לא יותר מאשר Hot Air. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פיטורי שרים |
|||
|
|||
לא ממש עקבתי אחרי התהליך של פיטורי שרי האיחוד הלאומי. מה שמעניין בהקשר הזה הוא בהחלט מה רצה ראש הממשלה להשיג. היה ברור שהם נגד התוכנית והיה לו גם ברור (או היה לו נדמה) שהם יטו את הכף כאשר תהיה הצבעה. מה שהוא עשה זה פעולת מניעה שאתה מכנה או קובע שהיא לא לגיטימית. אני חושב שכבר פוטרו שרים בעבר לפני הצבעה ''חשובה'' (כרגע אינני זוכר מי), וגם פורקו קואליציות (פוטרו שרים) לפני הצבעה ''חשובה''. אני חושב שזה תרגיל לגיטימי, אם כי לא ממש מכובד. למרות שעד היום אינני יודע מדוע ולמה הוחלט על ההתנתקות הבנתי שלראש הממשלה היא היתה חשובה. על כן עליו לפעול ליישומה בנחישות (וגם בטריקים). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה פעמיים |
|||
|
|||
גם החלטת הממשלה וגם ההצבעה בכנסת, לא נתקבלו באופן לגיטימי. נדמה לי שדנו כבר בכך. בכל מקרה אסביר שוב את הטיעון: לגבי הכנסת,ניתן היה אולי לקבל את טענתך, לו נוצרה מציאות או נסיבות אחרות מזו שהייתה בזמן הבחירות, כזו אשר דורשת שיקול דעת מחודש. יש גם מצב בתחום האפור, בו מוצג רעיון חדש שלא עומד ברוח הדברים שהוצגו במצע. אף אחד מהמצבים האלה לא התרחשו במקרה זה: 1) שום שינוי נסיבתי מהותי מאז הבחירות ועד להחלטה. 2) תוכנית ההנתקות עמדה בצורה מפורשת למבחן הבוחר ונדחתה ברוב עצום. מי שסובר שדמוקרטיה שילוחית פירושה: '' נספר לך במצע סיפורי סבתא, ואחר כך נעשה מה שבא לנו'', כדאי שיחזור לשיעורי האזרחות בבית הספר. כנ''ל פיטורי שרים. ניתן לפטר שרים כאשר: 1) אינם מתפקדים כנדרש ( לצערי כמעט או כלל לא נעשה שימוש אמיתי בסעיף זה אצלנו) 2) פועלים בניגוד להחלטות הממשלה. בוודאי שאין הצדקה לפטר שר כדי לכפות החלטה שלא התקבלה. זהו מעשה סטאליניסטי פר אקסלנס, ודמוקרטי כמו שאני שחקן בNBA. אני מבין דוד, שגם אם שרון היה מפטר את כל השרים ומחליט ''פה אחד'' היית מקבל את ההחלטה כ''דמוקרטית''. הלא כן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא טועה |
|||
|
|||
הרוב שכתבת, ואכן כבר כתבת זאת מקודם, מתחיל מהעמדה שלך לגבי ההתנתקות (אם זה טוב או רע למדינת ישראל). כך גם הפרשנות שלך ''לא היה שינוי נסיבתי'' ו-''... עמדה למבחן הבוחר..'' אני מדבר על דמוקרטיה שילוחית שמרגע שהנציג נבחר לא המצע צריך לעמוד בראש דאגותיו אלא טובת העם-המדינה. מרגע שהוא נבחר הוא כבר חבר כנסת של כולנו (לא ליכוד, לא מרץ ולא פרץ...). אם הוא חושב שהמצע מנוגד לטובת העם הוא חייב להצביע נגד המצע. פעם האידיאולוגיה היתה בראש הדאגות וגם ניסו איך שהוא ליישמה כאשר נבחרו - זה היה מזמן. היום בדרך להיבחר הם כולם (מכל המפלגות) מספרים סיפורים וכותבים מצע. אבל מרגע שנבחר נציג עליו להגן על האינטרסים של ישראל (לפי שיקול הדעת שלו משוחרר וחופשי מתוכן המצע). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כך לא עובדת דמוקרטיה שילוחית |
|||
|
|||
קודם כל, אין למה שכתבתי שום קשר לעמדתי וכו'. העובדות שציינתי ( כשלון ההנתקות במבחן הבוחר, חוסר שינוי סיבתי וכו'), הם עובדות ולא ''עניין של השקפה''. במשטר דיקטטורי, השליט מחליט ''מה טוב למדינה''. במשטר פיאודלי - המלך והאצילים. ישראל אינה מדינה פיאודלית, ומתיימרת להיות דמוקרטיה שילוחית, ולכן על נציגי הציבור מוטלת החובה לייצג את הציבור בהתאם לעקרונות על פיהם נבחרו. כמובן שיש לחבר הכנסת חופש פעולה ***בתוך *** מסגרת העקרונות המנחים. כמו כן יש צורך בפשרות בגלל אילוצים קואליציונים. במקרה של ההנתקות, זה אפילו לא קרוב לכך. ובקשר לטיעון שלך ''זה היה מזמן...'' וכו. זה דומה לטיעון של סניגורו של נאשם באונס שיגיד לשופט: '' עזוב כבודו, פעם מעשי אונס היו נדירים. זה היה מזמן, היום אין צורך לעשות מזה עניין. היום על הגבר לעשות כרצונו באישה, משוחרר וחופשי מהצורך בהסכמתה''.( בפאראפראזה על דבריך) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דמוקרטיה שילוחית |
|||
|
|||
בדמוקרטיה שילוחית מחליט הנבחר לפי מצפונו מה צריך לעשות לטובת האינטרסים של המדינה. זו החובה החוקית של הנבחרים: כאשר נבחר צריך להחליט בין האינטרס של המדינה או האינטרס של המפלגה עליו להצביע עבור האינטרס של המדינה. הרצונות של הבוחרים והמצע מהמפלגה, הם חשובים אבל הרבה פחות. לנו כבוחרים נותרה היכולת להעניש אותם ביום הבוחר הבא.......... הסמכות שלנו היא מוחלטת אבל רק ביום אחד - יום הבחירות. ההערה שלי לגבי האידיאולוגיה הציגה את קריאת המציאות שלי. זו לא דעתי או טיעון שלי, איך צריך להיות. אתה יכול לעשות צחוק או לזלזל בעמדה שהצגתי כאן (הדוגמה על האונס, וההסבר על משטר דיקטטורי), אבל זה לא ענייני וחסר תועלת. לכל היותר זה אולי ירגיז אותי או יעציב אותי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינטרסים של המפלגה?? |
|||
|
|||
אודה לך אם תראה לי היכן כתבתי שעל הנבחר לפעול עבור ה''אינטרס של המפלגה''... ברור שעליו לפעול למען האינטרס של המדינה. אבל, האם ביום בחירתו, ניתן לו צ'ק פתוח, ''קארט בלאנש'', להחליט מהי טובת המדינה? ברור שלא. דמוקרטיה איננה דיקטטורה הנבחרת מחדש כל 4 שנים ( גם אם אצלנו זה לצערי נראה ככה). אינני כותב בכוונה להרגיז אותך, אבל אינני מוכן לקבל טיעונים מהסוג של ''השרץ ממילא קיים, אז בא ונכשיר אותו''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה באמת מגזים |
|||
|
|||
יש כאן אי הבנה: 1. אף אחד לא אמר שכתבת על אינטרסים של מפלגה. בסך הכל התייחסתי ליעדים של המצע כאל אינטרס של המפלגה. 2. ביום בחירתו ניתנת לח''כ הסמכות להחליט מהי טובת המדינה - המפלגה לא יכולה לפטר מהכנסת. זה מה שקובע. 3. האמירה שלך על שרצים ועל דיקטטורה אין לה קשר לדברים שאמרתי או כתבתי כאן בדיון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי הוא המגזים? |
|||
|
|||
ארשה לעצמי לצטט את פרופ' אסא כשר בהגדרתו את חובותיו של הנבחר בדמוקרטיה ייצוגית: '' מרגע שהתמנה, מחוייב הנבחר ליצג לא את האינטרס של הסקטור הבוחר בו, אלא את האינטרס של הכלל, ע ל פ י ה ש ק פ ת ו ש ל ה ס ק ט ו ר ש ב ח ר ב ו''. לדעתי, הגדרה קולעת זו, ממצה את טענתי בנידון. בקשר ל''הכשרת השרצים '' התייחסתי לטקסט הבא שכתבת: ''פעם האידיאולוגיה היתה בראש הדאגות וגם ניסו איך שהוא ליישמה כאשר נבחרו - זה היה מזמן. היום בדרך להיבחר הם כולם (מכל המפלגות) מספרים סיפורים וכותבים מצע. אבל מרגע שנבחר נציג עליו להגן על האינטרסים של ישראל (לפי שיקול הדעת שלו משוחרר וחופשי מתוכן המצע)'' ''משוחרר וחופשי מתוכן המצע'' - זוהי בדיוק הכשרת השרץ!. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צ''ל על פי השקפתו של הסקטור שבחר בו |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מגזים |
|||
|
|||
אני מכבד את הפרופסור אסא כשר אבל אינני מכיר את ההקשר ממנו הוצאת את המשפט. בכל מקרה לפי מה שיש לפני מדבריו, ובהמשך למה שכתבתי קודם, ואני גם מפרש את דבריו אחרת. ''על פי השקפת הסקטור שבחר בו'' משמעו בעיני שעליו לחשוב מה רוצה הסקטור שבחר בו (במיוחד אם הוא רוצה להיבחר מחדש) בכל פרט. אבל הוא לא נשלט על ידי אותו הסקטור ובמשמעות הזאת הוא אכן חופשי לגמרי להחליט. הגישה המתנשאת והשחצנית שלך, שכאילו יש כאן רק תשובה אחת (זו שלך) נמאסה עלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מגזים |
|||
|
|||
אני אומר את דעתי, ובניגוד לך, מכבד אנשים בעלי דעה אחרת. הגישה המתנשאת והשחצנית כלפי אנשים עם דעה אחרת היא שלך מר סיוון, ואינני הראשון או השני שאומר לך זאת. המשך בגישתך זו, ותצליח להבריח את אלה שעדיין נותרו איכשהו כאן בפורום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מפספס |
|||
|
|||
אם תקרא שוב את דבריך בעיון תראה את הפיספוס. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מפספס |
|||
|
|||
קראתי את טענתך (זו שהעלית לפני שחזרת לסורך) ואני מצטט: ''''על פי השקפת הסקטור שבחר בו'' משמעו בעיני שעליו לחשוב מה רוצה הסקטור שבחר בו (במיוחד אם הוא רוצה להיבחר מחדש) בכל פרט. אבל הוא לא נשלט על ידי אותו הסקטור ובמשמעות הזאת הוא אכן חופשי לגמרי להחליט.'' הדרך הטובה ביותר לדעת ''מה רוצה הסקטור'' היא להתייחס למצע. אבל נניח שלצורך הדיון אקבל את טיעונך. כידוע נערך גם משאל מתפקדים בליכוד, ותוצאותיו הבהירו לחברי הכנסת של הליכוד בדיוק מה חושב הסקטור. גם לפי השקפתך, לחבר הכנסת הליכוד צריך להיות נימוק יוצא מהכלל בעד ההנתקות, וכזה שלא עמד לפניו בזמן הבחירות כדי שיוכל להצביע באופן לגיטימי בעד צעד זה. האם תוכל לתת נימוק כזה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פעם אחרונה ודי |
|||
|
|||
מילה אחרונה שלי 1. ציטוטים מתגובות קודמות שמבהירות את עמדתי: א. ''בדמוקרטיה שילוחית מחליט הנבחר לפי מצפונו מה צריך לעשות לטובת האינטרסים של המדינה. זו החובה החוקית של הנבחרים: כאשר נבחר צריך להחליט בין האינטרס של המדינה או האינטרס של המפלגה עליו להצביע עבור האינטרס של המדינה. הרצונות של הבוחרים והמצע מהמפלגה, הם חשובים אבל הרבה פחות. לנו כבוחרים נותרה היכולת להעניש אותם ביום הבוחר הבא.......... הסמכות שלנו היא מוחלטת אבל רק ביום אחד - יום הבחירות (תגובה 61023)''. ב. ''ביום בחירתו ניתנת לח''כ הסמכות להחליט מהי טובת המדינה - המפלגה לא יכולה לפטר מהכנסת. זה מה שקובע (תגובה 61025)''. ג. ''אני מכבד את הפרופסור אסא כשר אבל אינני מכיר את ההקשר ממנו הוצאת את המשפט. בכל מקרה לפי מה שיש לפני מדבריו, ובהמשך למה שכתבתי קודם, ואני גם מפרש את דבריו אחרת. ''על פי השקפת הסקטור שבחר בו'' משמעו בעיני שעליו לחשוב מה רוצה הסקטור שבחר בו (במיוחד אם הוא רוצה להיבחר מחדש) בכל פרט. אבל הוא לא נשלט על ידי אותו הסקטור ובמשמעות הזאת הוא אכן חופשי לגמרי להחליט (תגובה 61030)''. 2. העמדות שלי לגבי המשאל די ברורות ממה שכתבתי לעיל. אבל הנה מה שכתבתי כאן, בפורום, לא מזמן (16.4.2005): ''לפי אתר הכנסת בבחירות האחרונות הצביעו לליכוד 925,279 מצביעים (38 ח''כ) ולישראל בעליה 67,719 (2 ח''כ), סה''כ 992,998. מכל אלו, על פי אליצור סגל (דיון 2195) מספר חברי הליכוד בעת המשאל היה 193,000 והם מהווים לא יותר מ-19.4% ממצביעי הליכוד לכנסת (כנראה שפחות כי ידוע שהיו ישובים שבהם היו פחות מצביעים לליכוד בכנסת ממשתתפי המשאל). מכאן שלשרון יש גם אחריות ישירה לרצונם של מצביעים רבים (כ-80%) לא חברי ליכוד, וכמובן לכל אזרחי ישראל מתוקף מהות תפקיד ראש הממשלה. לפי הבנתי אתה מדבר על המשאל שנערך בליכוד כאשר ברור שהזכאים להשתתף בו היו מיעוט בין מצביעי הליכוד לכנסת. לכן די סביר ששרון חשב על הגיבוי (רוב) שיש לו בין המצביעים לליכוד בבחירות האחרונות לכנסת. די ברור שההרכב הקואליציוני החדש מחזק את הגיבוי שיש לשרון במדיניות שהוא מנהל. אין כאן עיוות של הדמוקרטיה. להיפך, עיוות (במשמעות של החלטת מיעוט) כזה היה נוצר אם היה שרון מאפשר התנהלות לפי תוצאות המשאל.... (תגובה 58160)'' רק בסביבות 100,000 מהזכאים הצביעו במשאל בכלל. מאלו כ- 70 אלף הצביעו נגד ההתנתקות (אינני זוכר את המספרים המדוייקים) – בערך כ-10% ממצביעי הליכוד. עוד על מהות המשאל ''מה מריץ את ''מנהיגות יהודית''?'' (דיון 2277). ------ אני חושב שהצגתי כאן עמדה ברורה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן הסברת בברור את עמדתך |
|||
|
|||
מכיוון שאני מאמין שהצגתי בצורה ברורה ונהירה את עמדתי, אין באמת צורך לחזור על מה שאמרתי, וניתן להסכים על אי הסכמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף סוף |
|||
|
|||
אילו היית מקבל עיקרון זה קודם לא היה כל הויכוח. הרי במקרה כזה הנוסח של תגובה 61020 היה אחר במהותו. זה היה מיתר את המסע שהחל שם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משטר פיאודלי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| דויד, הצורה בה אתה מציג |
|||
|
|||
''דמוקרטיה שילוחית'' זו למעשה לא דמוקרטיה. זו ''דמוקרטיה ליום אחד'' או, לחילופין ''דמוקרטיה פעם בארבע שנים''. הציבור זורק פתק לקלפי אחת לארבע שנים, או לעתים קצת יותר תכופות במיקרה של משבר, ובכך מסתיים תפקידו ואין לו מה לאמר יותר. יתרת הזמן הוא בחזקת צופה פאסיבי ועליו לסמוך על נציגיו שהם ידעו איך לנהל את העיניינים בלי שיהיה לו מה לאמר בנידון. זכור לי מאמר של ביילין שהתפרסם בג'רוסלם פוסט בקיץ 1999 (אינני זוכר את המועד המדוייק), בו הוא הביע רעיונות דומים. למעשה לשיטתך, האופי הדמוקרטי של המישטר מתמצה במינויו של דיקטטור לתקופה של ארבע שנים. זו למעשה היתה שיטת המימשל ברומא העתיקה בהבדל שהמינוי שם היה לשישה חודשים בלבד והוא הוגבל לזמני חרום בלבד. לאן זה הוביל ואיך זה נגמר כתוב בכל סיפרי ההיסטוריה. זה לא בדיוק מה שאני מבין במושג דמוקרטיה. להשוואה, הבחירות לנשיא כאן בארה''ב הם גם כן צורה של ''דמוקרטיה שילוחית'' - הנשיא אינו נבחר בבחירות ישירות ע''י הציבור, אלא ע''י אלקטורים שהציבור בוחר כדי שימלאו את רצונו. אין שום סעיף בחוקה האמריקאית ואין שום חוק המחייב את האלקטורים להצביע לפי מה שהם התחייבו לציבור. לאלקטורים יש חופש הצבעה מלא. אם אלקטור מסויים או קבוצה של אלקטורים חושבים ש''שהמועמד לנשיאות מנוגד לטובת העם הם רשאים (לדבריך אפילו חייבים) להצביע נגד המועמד הזה''. אין שום דבר שיכול למנוע את זה למרות שזה יהווה עיוות משווע של רצון הבוחר. זה שזה לא קרה עד היום איננו ערובה לכך שזה לא יקרה בעתיד. הנושא עולה בכל פעם מחדש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא לשיטתי |
|||
|
|||
אני מדבר על משמעות המשטר בו אנחנו חיים בימים אלו. הבחירות העניקו סמכויות לנבחרים להחליט על עתידנו. מצע המפלגה הוא כלי לשיקול הדעת של הנבחרים אבל לא הכלי העליון. במשטר שלנו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות 120 חברי כנסת ושרי הממשלה. ישנו גם העיקרון של הפרדת הרשויות. מכאן שלא מדובר בדיקטטור לתקופה.... לנו נשארו אמצעים שונים ''לשכנע'' את הנבחרים להחליט ''החלטות'' נכונות: פעילות במפלגות, הפגנות, מאמרים בעיתונות, בפורומים וכדומה. האמצעים הללו עשויים להשפיע על הנבחרים להחליט אחרת או בכלל להחליף את הממשלה, או ללכת לבחירות חדשות. שינוי החלטת הממשלה בקשר לבתי הכנסת בעקבות עמדת הרבנים והנשיא היא דוגמה קלאסית. העובדה שהחלטה על ההתנתקות אושרה מספר פעמים היא עוד דוגמה. יתכן שמה שאתה מבין על משמעות הדמוקרטיה כולל את מה שתיארתי או לא. אינני יודע, אבל אשמח לשמוע את דעתך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''במשטר שלנו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות 120 |
|||
|
|||
חברי כנסת ושרי הממשלה'' אתה רציני? אני לא יכול שלא לחזור בפעם המי יודע כמה של השורה של הגששים ''זה מה שאתה רוצה, וזה מה שאני רוצה, אבל זה לא מה שיוצא''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז תציע שיטה אחרת |
|||
|
|||
בנתיים זו הדמוקרטיה שלנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למעשה המחלוקת בינינו היא |
|||
|
|||
איך בדיוק כל אחד מאיתנו מגדיר את המושג ''מישטר דמוקרטי''. יש בינינו, לדעתי, הסכמה מלאה שהמערכת דפוקה, אבל ''זה מה יש''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל מדוע אינך מגדיר את שלך |
|||
|
|||
אינך מגדיר את המושג דמוקרטיה. לכן אינני יודע מה עמדתך אבל אתה יודע מהי עמדתי אבל אני לא יודע את עמדתך. מכאן שגם קווי המחלוקת לא נהירים לי. האם אתה מוכן לעזור? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כתבתי על כך בהרחבה בעבר |
|||
|
|||
דמוקרטיה זה לא דבר שניתן להגדיר אותו. זה לא מדע מדוייק. דמוקטיה זה אורח חיים, וזה הדבר הטוב ביותר שאני יכול להציע. ישנם אלף ואחד סממנים המאפיינים דמוקרטיה, ועדיין תמצא מישטרים בהם סממנים אלה מתקיימים והם אינם דמוקרטיות. על דמוקרטיה אפשר לאמר ''אתה לא יכול להגדיר את זה אבל אתה לא יכול לטעות כשאתה נתקל בזה'', בהשאלה ממה שאמר איזה שופט ידוע פעם על פורנוגרפיה. באוניברסיטאות, בחוגים למדעי המדינה, מלמדים כל מיני הגדרות ומדברים על ''סוגים'' של דמוקרטיה כאילו שזאת היתה מתימטיקה בה ניתן להגדיר כל דבר במדוייק. בחיים זה לא כך. הרבה יותר קל ללכת בדרך השלילה, ולהגדיר מה זה לא דמוקרטיה. לדוגמא, קיומן של בחירות במועדים קבועים כשלעצמו עדיין לא מבטיח שמדובר בדמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל אני מנסה לשוחח איתך כעת |
|||
|
|||
אולי במקום לעסוק במה אי-אפשר לעשות תעסוק בלהסביר מחדש את עמדתך - בקיצור. זה פשוט מעניין אותי....!!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינך צודק |
|||
|
|||
מצע הליכוד (ואני מקווה שגם מצע העבודה ומר''צ, למשל) חותר להגשים את טובת המדינה בדרך בה מאמינה קבוצת האנשים. אותה קבוצה, מפלגה, פועלת להגשים את טובת המדינה בדרך בה מאמינים בוחרי אותה מפלגה. אם זה לא היה כך, אז לא היינו צריכים כלל מצע. כי לטענתך זה פיקציה, זה מסמך לא מחייב, חוזה לא חתום. אבל מרגע שנבחרו ח''כי הליכוד, הם והם בלבד הנציגים של הציבור ששלח אותם. על הח''כים לננווט ולהגשים את עקרונות המצע. כל שינוי חייב לקבל תמיכה מ ר א ש של חברי המפלגה, בטרם השינוי יהפוך למדיניות הממשלה. הליכוד התחייב לפעול לבטחון ולשלום ובתנאים מסויימים (תוך סיום המלחמה, פרוק ארגוני הטרור, נסיגה בהסכמה אבל לא מכל השטחים וכו'). הליכוד לא קיים זאת. גם לגבי פיטורי השרים עולה סרחון ממעשי שרון. בד''כ מפטרים שרים שלא עומדים במימוש עקרונות המצע. כאן שרון פיטר שרים שהיו דבקים בעקרונות המצע עליו נבחרו. אילו היה מתנהל תהליך מסודר תוך מפלגתי לקבלת או קיי לתהליך של שרון, כי אז אולי היה לוקח יותר זמן לממש את הנסיגה, אבל זה היה נעשה בתנאים מקובלים ובאוירה שמקובלת על הרוב. אולי היו נמנעים הרבה ''חורים שחורים'' שעליו התריעו הרבה אנשי בטחון לשעבר, שכלל אינם מזוהים עם הימין, ואשר כעת יאפשרו לרש''פ ולארגוני הטרור המשך התנהלות שיגרתית מבחינתם - כלומר עוד טרור. בסוף הנסיגה תצטייר כעוד בריחה ישראלית ממציאות של פצצות יום יום וזה יעודד את הטרוריסטים להעצים את הפצצות יום יום. עכשיו גם תהיה להם טריטוריה שהישראלים לא מסתובבים להם בין הרגליים. מצב זה ימשיך את המלחמה עד למשבר הבא. בקיצור, אם כבר נסיגה אז נסיגה קצת אחרת - או בתיאום מלא עם הפלסטינים תוך תחילת פרוק ארגוני הטרור, או נסיגה חלקית מעזה תוך השארת 3 ההתנחלויות הצפוניות במקומן. רמז עבה, שאין נסיגה לגבולות 67' גם ביהודה ושומרון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צר לי אבל לא אצטרף לדיון מחדש |
|||
|
|||
אני חושב שהעמדה שלי הובהרה מספיק בתגובה 61040. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אאאההה, תודה על הלינק |
|||
|
|||
אם כי במבט ראשון יש לי כמה הסתייגויות לקביעותיך. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי