  
  
  
|
 |
|
||
  דויד, אתה צודק רק באופן חלקי |
|||
|
|||
מצע של מיפלגה איננו מחייב את נציגי אותה מיפלגה, ואם משיקולים כל שהם הם מצביעים בניגוד למצע, זה תקין ותופס גם אם יש בזה משום התנהגות לא מוסרית. כל עוד לא נחקק חוק האוסר על חברי מיפלגה להצביע בהתאם למצפונם (ואינני בטוח אם בכלל ניתן לחוקק חוק כזה), ''הצבעה בניגוד למצע'' איננה פסולה. לשם השוואה עם המצב כאן, האלקטורים שנבחרים כדי לבחור את הנשיא, אינם חייבים להצביע עבור המועמד שבשמו הם נבחרו. זה לא קרה אף פעם, אבל יש להם בהחלט חופש מלא לשנות את אופן הצבעתם אחרי שנבחרו, ואין שום כוח שבעולם שיכול למנוע זאת מהם. פיטורי השרים, להבדיל, היו בהחלט לא לגיטימיים. השרים לא פוטרו ''כדי לקדם מדיניות שהם הפריעו לקדם'', כי מדיניות כזאת עדיין לא התקבלה ע''י הממשלה בעת שהם פוטרו. השרים פוטרו על מנת ליצור בממשלה רוב שיתמוך במדיניות כזאת, וזה לא אותו הדבר. המישטר במדינת ישראל איננו מישטר נשיאותי בו הנשיא קובע את המדיניות שעל הממשלה לבצע. ראש הממשלה יכול ליזום מדיניות אבל כל עוד הממשלה לא אישרה אותה היא איננה מחייבת ושרים שמיתנגדים לה, אפילו אם הם מצביעים נגדה בכנסת, אינם פועלים באופן חריג. שרים לא נועדו לשמש חותם גומי על מדיניותו של ראש הממשלה. פיטורי השרים ע''י שרון כדי ליצור רוב מלאכותי בממשלה למדיניותו, היה צעד לא לגיטימי במלוא מובן המילה, גם אם באופן טכני לא היתה כאן עבירה על שום חוק (אוי הלאקונה, כמה טוב שיש לאקונות). המצב שונה לגבי נתניהו היום, מאחר וכאן מדובר במדיניות שכבר אושרה ע''י הממשלה (אם אינני טועה נתניהו עצמו הצביע בעדה, גם אם היו לו היסתייגויות), ולכן אם נתניהו יפעל נגדה או יפריע לביצועה, לשרון תהיה הצדקה מלאה לפטר אותו. הערת כפירה לסיום, באשר למניעיו של שרון. אינני בא להצדיק את שרון ובניו, ואין לי ספק שיש שם הרבה שחיתות, אבל אין שם שום חריגה מה''נורמה'' המקובלת אצל פוליטיקאי ושופטי מדינת ישראל. הסיפור המובא בספר החדש ''בומרנג'' באשר לכך שהמניע של שרון בהעלאת תוכנית פינוי היישובים קשורה לתביעות שהפרקליטות עמדה להגיש נגדו הוא עורבא פרח או, כפי שהיינו נוהגים לאמר בגן הילדים, קישקוש מחבוש. אין לזה שום שחר. אני לא מתיימר להיות מישפטן גדול, אבל בדצמבר 2003, הגב' ארבל, הידועה גם בכינוי תופרת התיקים מהפרקליטות, סיכמה את החקירה, קבעה שאין מקום להגשת תביעה והמליצה לסגור את התיק. פחות מחודש יותר מאוחר היא שינתה את עורה, ומבלי שהתגלו מימצאים חדשים כל שהם, היא החליטה בכל זאת להמליץ על הגשת תביעה (היא אף פעם לא טרחה לנמק את המהפך הזה). הדבר היחיד שהשתנה בין דצמבר 2003 וינואר 2004 היה שאלייקים רובינשטיין פרש מתפקיד היועץ המישפטי, והיא נותרה ''בודדה במערכה'', פוסק אחרון בנושאי הגשת תביעות. בא מזוז והעמיד אותה במקומה. שוב, למרות שאינני מישפטן, קראתי בעיון את החלטתו של מזוז, שלמרבה שימחתי לא נכתבה בשפת עורכי דין אלא בעברית פשוטה וברורה. הוא הסתמך כמעט לאורך כל הדרך על המלצותיה של ארבל מדצמבר 2003. אין לי מושג מה היו מניעיו של שרון כשהחליט על קו הפעולה הנוכחי (קו שאני רחוק מלתמוך בו, אבל אינני יודע מספיק כדי לנקוט עמדה נחרצת), אבל אין לזה שום קשר לסיפורים של ''בומרנג''. אינני בא לקבוע עמדה לגבי השחיתות בכלל או לגבי מעללי שרון ובניו בפרט, אבל בשני הנושאים הספציפיים להם התייחסה חקירת הפרקליטות זה לא יותר מאשר Hot Air. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פיטורי שרים |
|||
|
|||
לא ממש עקבתי אחרי התהליך של פיטורי שרי האיחוד הלאומי. מה שמעניין בהקשר הזה הוא בהחלט מה רצה ראש הממשלה להשיג. היה ברור שהם נגד התוכנית והיה לו גם ברור (או היה לו נדמה) שהם יטו את הכף כאשר תהיה הצבעה. מה שהוא עשה זה פעולת מניעה שאתה מכנה או קובע שהיא לא לגיטימית. אני חושב שכבר פוטרו שרים בעבר לפני הצבעה ''חשובה'' (כרגע אינני זוכר מי), וגם פורקו קואליציות (פוטרו שרים) לפני הצבעה ''חשובה''. אני חושב שזה תרגיל לגיטימי, אם כי לא ממש מכובד. למרות שעד היום אינני יודע מדוע ולמה הוחלט על ההתנתקות הבנתי שלראש הממשלה היא היתה חשובה. על כן עליו לפעול ליישומה בנחישות (וגם בטריקים). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי