פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אנשי העגל = אנשי ''שלום עכשו''
שמעון מנדס (יום שלישי, 18/02/2003 שעה 17:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנשי העגל בהיותם חסרי סבלנות, כאשר משה בושש לבוא,
בקשו לעשות להם אלהים אחרים. אלה למעשה היו בעלי
הפטנט הקדום ביותר על הקונספט של ''שלום עכשו''. גם
אנשי שלום עכשו המודרניים פעלו לפי רוח הסוגסטיה
של ''אכול ושתה היום'', מבלי לתת את הדעת על התוצאות.

כאשר בקרו את מנחם בגין ז''ל על הסכם השלום עם מצרים
הוא השיב בערך כך: טובים יסורי השלום מאימי המלחמה.
הוא לא שער בנפשו שבנסיון לעשיית השלום בארץ-ישראל
יפלו כל כך הרבה חללים.
_new_ הוספת תגובה



מנדס:אנשי העגל של ימינו כמו אז - אטומים הרמטית
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 18/02/2003 שעה 19:32)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וצדקתנים בעוורונם המטומטם והרע. אהרון הבין נפש בהמתו, וגם כדי להנצל מפריעתם המטומטמת, ערך להם מחזות פגניים תוך הפעלת אפקטים אקוסטיים בעזרת פולחן העגל, ממש כשם שמדהימים תינוק על ידי עשיית פרצופים וכד' למען יפסיק לצרוח ולרקוע ברגליו, ויאכל את הבננה או הדייסה.

משה מאידך, כשראה כי ''פרוע העם'' נאלץ בנוסף להטיל עליהם אימה בעזרת בני שבט לוי, שכן לעיתים רק אמצעים דרסטיים מטילים עליהם מרות והופכים אותם ל''סבירים'', כשם שבוש יודע זאת טוב ביחס לעיראק, וכשם שהוא יודע שדחיית הפעולה תעורר לפריעה ובכחנליות פורעות גם צעירים רבים במערב.

בארצנו המצב אולי גרוע יותר מבארצות המערב האחרות, בגלל רמת חינוך ירודה במדעים ומתימטיקה של צעירים רבים, וכן בגלל הוראה שאינה מדגישה חשיבה לעומק ויצירתיות. צעירים אלה הפכו חסרי הרגלי חשיבה והיגיון עמוק, אימפולסיביים, תזזיתיים, חסרי תרבות וגסי רוח, הרגילים לרקוע ברגליהם ולפרוע, תוך שנאת השכל הישר, היצירתיות הבונה והיושרה הפנימית אצל אחרים.
_new_ הוספת תגובה



מתי נפלו יותר?
מי שזוכר (יום שלישי, 18/02/2003 שעה 20:40)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשלום או במלחמה?
_new_ הוספת תגובה



שמעון, אני מודע לנסיון הרב שלך בנושאים שקשורים
דוד סיון (יום רביעי, 19/02/2003 שעה 8:08)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לביטחון אבל בכל זאת בא לצעוק. אני לא ממש יודע למה נדמה לך שאנשי שלום עכשיו נחפזים/נחפזו בבחירת ההעדפותיהם. מה עם האחרים במערך הפוליטי שלנו - הם יותר שקולים? החלטותיהם, העדפותיהם מבטיחות עתיד טוב יותר?

צר לי מאד, גם הישגי אנשי היד החזקה (לפי פרלמן גם הם שמאלנים) במשך שנתים לא מזהירים במיוחד. אפילו הסתכלות קדימה לא מעודדת במיוחד.

עובדות החיים הפשוטות הן שכבר 50 שנה ויותר אנחנו במלחמה על עתידנו ולאף אחד בנתיים אין את התשובה האופטימלית - אפילו לא קרובה לאופטימלית. זה קל ונוח בסיבוב הזה להאשים את ה''שמאל'' במלחמה או בהחמרה שלה - אבל אותי זה לא משכנע. לצערי אני רואה חורים בתוך רבות מההצעות שמניבה המנהיגות שלנו ואפילו כאן בפורום (דברי מתכוונים גם לדבריך בפתיל האחר).
_new_ הוספת תגובה



דוד, אני לא מעדיף את היד החזקה
שמעון מנדס (יום רביעי, 19/02/2003 שעה 19:18)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל במו''מ ברגע שאתה מתלהב יותר מדי, המחיר שאתה נדרש לשלם הוא יותר גבוה. ניהול מו''מ מדיני דומה
מאד לניהול מו''מ מסחרי. אספר לך משהו שיבהיר לך היטב את התמונה.

לפני כשנתיים קראתי ראיון בעתון אל-אהראם עם עורך
השבועון ''אוקטובר'', אניס מנצור. לאחר מלחמת יום
הכפורים, סאדאת החליט להוציא שבועון שינציח את הנצחון הגדול של המלחמה וקרא לו אוקטובר, כי בחודש
הזה היתה המלחמה, וסאדאת מינה את אניס מנצור שהיה
מיודד אתו (משהו כמו מערכת היחסים בין אורי דן
לבין אריק שרון).

כאשר סדאת הגיע במוצ''ש ב- 1977 לבקורו הראשון בארץ
הוא הביא אתו את אניס מנצור. סדאת הטיל עליו משימה
שיסתובב באופן חופשי אינקוגניטו, כדי לדווח לו על
הלכי הרוח של הצבור הישראלי. סאדאת הסתובב עם שובל
העתונאים סביבו מפגישה לפגישה - אבל אניס מנצור
היה במקום אחר.

בחצות אותו הלילה התייצב אניס מנצור בסוויטה
הנשיאותית במלון המלך דוד, כדי לדווח לסאדאת. והוא
מסר לו את רשמיו: אינך מתאר לעצמך איך הצבור היהודי יוצא מכליו כדי להריע לך. כולם רוצים שלום
במיוחד האנשים עם השלטים הענקיים שעיקר המסר שלהם
''סאדאת'' ו''שלום''. אם כך הוא הדבר, אני אוציא מהם
את כל סיני עד הגרגיר האחרון - אמר לו סאדאת. בהמשך
סיפר אניס מנצור למראיין שאחת ממטרותיו העיקריות
לבואו לישראל, כדי לבדוק מקרוב את תגובת ההמונים -
ישראל היא דמוקרטיה והממשלה תהיה חייבת לתת את
דעתה על דרישות הצבור. זהו פן אחד.

הפן השני, כאשר מנחם בגין הסכים לבקורו של סאדאת
בארץ, משום מה הוא היה בטוח שסאדאת יאפשר לו בקור
גומלין דומה - עם אפשרות להופיע בפרלמנט המצרי.
בגין לא היתנה את הזמנתו בהזמנת-גומלין. וסאדאת לא
רצה לחלוק אתו את הנצחון הגדול שלו - מאותה סיבה
שכאשר שניהם קבלו את פרס נובל, סאדאת לא נסע לקבל
את הפרס, אלא שלח את ידידו. אילו סאדאת היה זוכה בפרס לבדו, הוא היה נוסע לקבל את הפרס.

אז אצלנו יש מזרחנים, ויש מומחים, ויש ערביסטים -
אבל אין אצלנו עבודת מטה מסודרת. ולכן כואב לי
שבין השלישיה: קרטר-סאדאת-בגין, המצרי היה הגדול
מכולם.
_new_ הוספת תגובה



לסיוון ידידי: לאיזה תשובה אתה מצפה ממישהו? האם-
רפי אשכנזי (יום חמישי, 20/02/2003 שעה 23:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--חשבת פעם שאין תשובה? האם חשבת פעם שמי שאומר שיש לו תשובה אינו אומר אמת? האם נתקלת פעם בבעיה שאין לה פיתרון סדור וכל מה שאפשר לעשות זה לנהל אותה? האם חשבת על כך?
ישנם תחומים בהם 2+2 אינו 4 .
_new_ הוספת תגובה



רפי, מה אתה חושב?
דוד סיון (יום שישי, 21/02/2003 שעה 17:14)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מוכן הרבה פעמים לחיות עם האין תשובה. מה שהכי קשה לי זה הבטחות לפתרון על ידי כאלו שאין להם. ההבטחות לשלום ובטחון או בטחון ושלום הן מאד נפוצות אצלנו בשנים האחרונות, אבל בלי כוונות.

מי שמתכוון לנהל בעיה שלא יגיד שהוא יפתור אותה. אף פעם לא אהבתי ''אחד בפה ואחד בלב''.

מעניין, לא?

אני גם לא אוהב שמנסים להאשים בצרותינו גופים ואנשים שהשפעתם ממש קטנה. אפילו אתה רומז פה באחד הקטעים, כאן בפורום, שהעוינות לישראל מקורה במה שאומרים יהודים אחרים. אני חושב שזו טעות קשה שלך כי יש לאנטישמיות ולשנאה בכלל שורשים עמוקים יותר בהיסטוריה האנושית.

טיפוח השנאה הוא כלי שכנוע פוליטי/שלטוני/חברתי מצליח מאד לאורך כל ההיסטוריה. האנטישמיות והשנאה ליהודים קשורה ליצר הזה כבר הרבה שנים. אפילו כאן בפורום היצר הזה עובד שעות נוספות בהצלחה רבה. בעצם לא משנה מה אעשה והיכן תמיד ימצא מישהו שירוויח מטיפוח השנאה אלי.

לכן הרמז שלך שההתייחסות השלילית לישראל וליהודים בכלל נובעת ממה שאומרים יהודים מסויימים (...כמובן לא כאלה שהשקפת עולמם דומה לשלך... הם לא יכולים לגרום נזקים) לא משכנע. אני חושב שזה מראה על
שגיאה קשה בהתייחסות שלך לנושא מעמדן של ישראל והיהדות.
_new_ הוספת תגובה



לסיוון: טעית בפתיל שאיליו שיגרת את מאמרך על --
רפי אשכנזי (שבת, 22/02/2003 שעה 1:12)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--האנטישמיות, אבל זה לא העיקר. ודאי שאני מקבל את שאמרת כאן על שנאת ישראל והיהודים. כל שאני אומר, שבטרם שנבוא בטענות החוצה צריכים אנו להתיחס לעצמנו בכבוד ולמדינת ישראל בכבוד, זה הכל. לא הקלתי במאום בשנאה העולמית כנגדנו ואני חושב בדיוק כמוך. לגבי ''התשובה'' ששאלת לפתיל הזה: מי שאומר שיש לו פיתרון, דברי שקר הוא נושא ולא חשוב מאיזה מחנה פוליטי הוא. אין פתרון לקונפליקט היום , צריך לדעת לנהל אותו במינימום נזק לנו. העמידה לאורך זמן של כולנו היא היא שתצור את הפיתרון. -או בלשון של איש דתי ורב חכם הרב מורדכי אילון {-האח של..}:
מי שיצעק אללה הוא אכבר יותר חזק הוא שינצח''...
_new_ הוספת תגובה



יש משהו בדבריך על טעותי, אבל
דוד סיון (שבת, 22/02/2003 שעה 8:45)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שחשוב זו האמירה. חוץ מזה ישנה כבר תגובה בטור על אנטישמיות (''חמור כחול לבן'').
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי