| הערתי בשולי מאמרו של ספירו רלוונטית למה שהתרחש גם בטוקבקים למאמרי האחרון קיומיות ורהב. דיון 4275
לעיתים יש דיאלוג - הכותבת ענבל בר און החלה עימי דיאלוג כזה, אלא שמייד בעקבות זאת החלה פריעה כלפי המאמר וכותבו, שנועדה לשבש דיאלוג. מסימני הפריעה הם הברבריות הגלוייה והפחות גלוייה, האופי המכניסטי, דמוי הרובוט בעל הסב רוטינות המעטות, של הבאת הדברים, האופי הלא אנושי והמשובש, המנוגד להגיון, של הדברים, טון של טרונייה או נאצה כבדה, הניסיון ''לקפל את הכותב'' סביב לעצמו במקום לקדם דיאלוג.
לעיתים ניזהרים לא להגזים, כאשר מניחים שלאינטלקטואל המותקף יש קשרים בחו''ל או מעמד בישראל, ולעיתים מבזים את האינטלקטואל באופן קשה, תופעה שאינה מקובלת במדינות תרבות. זהו אקט משבש שנועד ליצור אנרכייה, והוא עתיק כמו שהשמאניזם הקדום הוא עתיק. |