|
ההגדרה ידועה? | |||
|
|||
לא כדאי להיות כה נחרץ. מקורה של ההגדרה שלך היא בהגדרה של סטאלין (לבקשתו של לנין) שהתפרסמה בספרו ''על השאלה הלאומית והקולוניאלית'' ב-1913, ובעיקרון התקבלה בוריאציות שונות. אני מציע לעיין בספרו של אריק הוסבאום ''לאומיות ולאומים'' (רסלינג 2006) רק כדי להרהר אם מדינה יוצרת אומה - עם, או להפך. בספר זה תמצא יוצאים מן הכלל מרובים לכל אחד מהפרמטרים שנשענת עליהם בהגדרתך. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
ההגדרה שכתבתי מקורה במילון של אבן שושן ובאמת היא נשמעה לי ההגדרה המרקסיסטית (מרקס). כעת אתה אומר שמקורה בסטאלין (http://en.wikipedia.org/wiki/Nation). אין לי כלל בעיה עם זה. די מובן שיש יוצאים מן הכלל אבל לגבי איזה הגדרה אין. ישנה כמובן קבוצת התיאוריות של גלנר (http://en.wikipedia.org/wiki/Gellner), הובסבאום (http://en.wikipedia.org/wiki/Eric_Hobsbawm) ואנדרסון (http://en.wikipedia.org/wiki/Nation) - הקהילה המדומיינת. לפי מיטב הבנתי את התיאוריות הללו העמים נוצרו במאות האחרונות ויצרו לעצמם מיתוסים ועבר היסטורי וכו'. אלא שבמקרה הזה יש להם בעיה עם המושג עם שנמצא בתנ''ך למשל. בזמנו, בעקבות המלצה שלך, ניסיתי להתמודד עם הספר של גלנר ולא הצלחתי להגיע להגדרה מסודרת על פי מה שלמדתי ממנו. את הובסבאום לא הצלחתי להבין עד הסוף ועזבתי באמצע הספר. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
גלנר הוא אמנם מקור מכובד וכל מי שעוסק בנושא מסתמך עליו. הוא היה הראשון מהסוציולוגים שעסק בנושא שהיה ''ברשותה'' של תורת המדינה. ללאומיות היסטוריה יחסית קצרה (המאה ה-19), ונתמכה ע''י החשיבה הליברלית. הנטיה הייתה להעניק לגטימציה רק ליחידות לאומיות גדולות המסוגלות לשאת את עצמן. השווה חשיבה זו לעצמאות שקבלה מונטנגרו לפני פחות משנה... המיוחד בספרו של הוסבאום הוא ההפרכה של כל האידיאות הקיימות המגדירות לאום תוך שהוא מצביע על יוצאים מכל כלל שתורת המדינה נסתה לקבוע. הקהילה המדומיינת אמורה הייתה לתת מסגרת פחות קשיחה ללאום. מסתבר שהמושג ''לאום'' הוא בראש ובראשונה מושג פוליטי ולכך ביקשתי להפנות אותך בהערה זו. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
הבנתי את כוונתך ובכל זאת אני מתקשה לרדת לסוף דעתם (או שאני לא מבין את ההסבר שלהם). אולי זה בגלל הרצון שלהם להציג מסגרת יותר גמישה. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
זה אינו רצון אלא צורך תיאורטי. מסתבר שלכל הגדרה (תיאור) של לאומיות אפשר למצוא הרבה מדי יוצאים מן הכלל. מדובר על הפרמטרים המקובלים הרחבים כשפה, טריטוריה, היסטוריה משותפת שבמקרים רבים אינם מצליחים להתמודד עם התופעות בשטח. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
הביטוי הנכון כדבריך הוא צורך תיאורטי. עדין נכון שלא ירדתי לסוף דעתם, גם לגבי התופעות בשטח וגם ברמת ההגדרה של הפתרון. | |||
_new_ |
די אם תקבל שויכוח אם הפלסטינים הם עם | |||
|
|||
הינו חסר משמעות. | |||
_new_ |
מדוע? | |||
|
|||
האם גם השאלה אם היהודים הם עם היא חסרת משמעות? האם בהקשר הזה אפשר להניח שקיים עם ישראלי? | |||
_new_ |
כל שאלה לגבי לאום זו שאלה פוליטית | |||
|
|||
השאלה ''האם קיים עם ישראלי'', לדעתי, אינה רלוונטית. רק תראה לאן שאלה זו מובילה. העובדות הבסיסיות הן שקיימת כאן קבוצה הטרוגנית של בני אדם שהקימה משטר ריבוני בשטח הקרוי מדינת ישראל. לעובדה זו יש משמעיות פוליטיות ונורמטיביות השנויות במחלוקות פנימיות וחיצוניות. עובדה, זו המדינה היחידה בעולם שיש מי המטיל ספק בצדקת קיומה; ומשאלי דעת קהל בעולם מעמידים את מדינת ישראל לצידה של איראן כמדינות המסכנות את שלום העולם. לשאלה, השנויה גם היא במחלוקת, ''מהו עם'' או ''מהו לאום'' תנתנה תשובות פוליטיות בלבד, ואין לה שום פיתרון לוגי רציונאלי של בית הספר. האם אתה באמת רוצה לדשדש בפינה חסרת מוצא זו? | |||
_new_ |
לא | |||
|
|||
יכול להיות שההסבר שלך הוא הסיבה מדוע לא הצלחתי להבין את התיאוריות של הובסבאום, גלנר ואנדרסון. | |||
_new_ |
ההגדרה ידועה? | |||
|
|||
אחת הבעיות בדיון כזה הוא שהשימוש במונחים כמו ''עם'' ''אומה'' ו''לאום'' איננו ברור כאשר אנו מתייחסים ל''יהודים'' או ''ישראלים,'' ''ערבים'' או ''פלשתינאים'' לעומת השימוש בהם בקונטקסט של מדינת הלאום המערבית: מדינות הלאום הצרפתית, הקנדית, השוייצרית, והאמריקאית הם המסגרות הפוליטית -- על בסיס אזרחות -- של האומות/לאומים הצרפתיות, קנאדיות, שוייצריות , ואמריקאיות. יהודים אזרחי ארה''ב רואים את עצמם כבני האומה/לאום האמריקאי ולא כבני האומה היהודית. כנ'ל לגבי דוברי צרפתית בקנדה (לאום קנדי כל זמן שהם לא נפרדים מקנדה ומקימים את מדינת-לאום נפרדת, קוויבק), דוברי גרמנים בשוייץ, או יהודים ומוסלמים בצרפת. בבריטניה, ספרד ואפילו צרפת ישנה חתירה להקמת מסגרות מדיניות-לאומיות נפרדות על בסיס לשוני וטריטוריאלי (דוגמאות:וולשים; באסקים). ומצד שני, חלקים של לאומים הפכו למדינות-לאום נפרדות: האוסטרים מגדירים את עצמם היום כ''אוסטרים'' ולא כ''גרמנים'' בעוד שמהגרים מטורקיה בגרמניה הינם ''גרמנים.'' עכשיו...יש מושג של ''עם'' שהוא במידה מסויימת מקביל ל-people או folk שמקובל להשתמש בו כאשר מתייחסים ל''יהודים'' או ''ערבים.'' לדעתי המקבילים כאן הן תנועות ה pan השונות: פאן-סלאביות, פאן-אפריקאניות, פאן-גרמניות ואכן פאן-ערביות וציונות, כלומר ניסיון ל''הלביש'' הגדרות קולקטביות על על קבוצות אתניות, דתיות ולשוניות החסרות מסגרות טרטוריאליות ברורות שעל בסיסן ניתן להקים מדינות-לאום (יש מי שמדבר על The English-speaking people ואוסאמה שואף להקים מסגרת פאן-איסלאמית. השורה התחתונה: הגדרה עצמית. כלומר: מי אתה? בעולם המבוסס על מדינות לאום התשובה מובילה להגדרה המבוססת על אזרחות. מכאן כל הבעיות הכרוכות בהשתייכות למסגרת מדינת הלאום הישראלית כאשר אנו משתמשים במונחים המגדירים את ה''עם'' הארטילאי -- ''יהודי'' או ''ערבי.'' | |||
_new_ |
ההגדרה ידועה? | |||
|
|||
ראה תגובתי לעיל | |||
_new_ |
ההגדרה ידועה? | |||
|
|||
הנקודה שחוזרים אליה היא הגדרה עצמית, כלומר -- מי אתה? או יותר נכון, מהו הקולקטיב הגדול ביותר (המצוי בין משפחה ל''חברה הבינלאומית'') שאליו אתה מרגיש שייכות ומחוייבות ברמות שונות.למרות הגלובאליזציה, הרב-תרבותיות,וכו' זוהי עדיין מדינת הלאום המודרנית ולא ''עם'' זה או אחר. כלומר חלק מהזהות שלך יכולה להיות דתית (יהודי), תרבותית (היספאנית), גזעית (אפריקאית), עדתית (איטלקית) או אפילו מינית, אבל אתה ''אמריקאי'' או ''קנדי.'' מכאן הבעייתיות במה שנוגע למדינת הלאום הישראלית. להערכתי רוב היהודים החילונים בישראל יגדירו את עצמם כ''ישראלים'' ולא כ''יהודים.'' השאר -- חרדים, דתיים, ערבים, ואולי חלק ממהעולים מרוסיה -- יענו אחרת. | |||
_new_ |
ההגדרה היחידה שיש לה משמעות כל שהיא | |||
|
|||
היא כמו בשיר --- ''פתאום קם אדם, ומחליט שהוא עם''. מדעי החברה והמדינה אינם ''מדע'' במובן של המדעים המדוייקים. כל נסיון להגדיר מושגים בצורה שמזכירה הגדרות מדעיות הוא נואל מלכתחילה, כי אין בנמצא הגדרה מקיפה שתכסה את כל האפשרויות, ולכל הגדרה שתובא, ניתן יהיה למצוא לפחות חצי תריסר דוגמאות חורגות. כבר בהתחלה, הוויכוח אם מדובר ב''עם'', ב''לאום'', ב''מדינה'' (אפשר גם להוסיף ''שבט'' ואולי אפילו ''חמולה'') מראה שקשה מאוד למצוא מכנה משותף לכל המושגים האלה. | |||
_new_ |
ההגדרה היחידה שיש לה משמעות כל שהיא | |||
|
|||
אני בהחלט מסכים. אני רק מנסה להסביר שבמציאות הקיימת, לפחות במערב -- הנכונות של היחיד לשלם מיסים ואפילו לההרג -- מעבר למשפחה הגרעינית - היא למען האינטרסים והערכים של מדינת הלאום. כאשר המחויבות היא לחמולה, לשבט או לדת, אכן מדובר בקבוצות שלא מקבלות את העיקרון הזה (זה יכול להיות המאפייה,אירגונים פונדמנטליסטים, נטורי קרטא וכו/) או במקרה הגרוע בהתפרקות מדינת הלאום (כמו בעיראק היום). | |||
_new_ |
השאלות שהעלית הן משניות. | |||
|
|||
השאלה הבסיסית יותר היא: האם מדינה מגדירה לאום או שעם (לאום) מגדיר מדינה? במרבית המקרים הכוח הפוליטי שהשליט ריבונות על טריטוריה הגדיר ''מי לנו ומי לצרינו''. הדוגמה הכי מופרכת שניתן להציג היא מונטנגרו, המעמידה בספק כל הגדרה של ''מדינת לאום מודרני''. אל מול מונטנגרו תמצא מדינה בגבול צ'צניה, המורכבת מ-100 עמים ו-140 לשונות, בני כל הדתות עתירת סכסוכים פנימיים, שהקשר היבשתי היחידי שלה למוסקבה הוא דרך הרכבת העוברת בצ'צ'ניה, והיא מחזיקה מעמד כמדינה ריבונית בגלל שלטון מרכזי חזק. מולם תמצא מיעוטים מחפשים מדינה (פלסטינים, כורדים, צ'צנים, בסקים, קטלונים ועוד ועוד... אין זו בעיה ''מדעית'' ומשום כך אין לה תשובה מדעית. אני מצהיר שעבורי הבעיה סבוכה מדי מכדי שאאמין שיש לה בכלל פיתרון שאינו מדומיין. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |