  
  
  
|
 |
|
||
  אני מפציר בך לקרא מחדש את תגובותי |
|||
|
|||
לעיל | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אכן תגובתך מעולה, ואפשר לראות בבעיית התעבורה והתאונות |
|||
|
|||
מעין אספקלריה לרעות הכוללות בחברה הישראלית, שיקוף כל החולאים, ולכן מתחייב פתרון כולל. אני רואה כאן גם משהו נוסח ביקורתו של מרטין היידגר או תאודור אדורנו כנגד המימד של ''טכנולוגיה'' או ''יעילות'' המשמשים כפטיש ותחליף צר להיבט הכולל יותר. אבל יש דברים שהם ארוכי טווח, ובינתיים, אין לאפשר לשילטונות לעשות מניפולציות כספיות עלינו, האזרחים, תוך רטוריקה מוסרנית, במקום שהשילטון ישקיע את מיסינו בהגברת רווחתנו. התעבורה והפקקים יוצרים תחושת חנק מיידית, וכל נסיעה בפקקים הללו האין סופיים מידי יום ביומו - שבנקל ניתן למנוע אותם בהשקעה של כמה עשרות מליונים (על ידי מחלפים וגשרים) - כל נסיעה כזאת מקנה לי את התחושה שישראל היא מדינת שרירות לב וטמטום בלתי מושגים ממש ובלתי נסבלים, שחייבים לברוח ממנה כל עוד נפשך בך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פקקי הבוקר |
|||
|
|||
אם הפקקים בבוקר מטרידים אותך (למרות שהייתי משוכנע שהמאמר עוסק למעשה בבעית התאונות, תרבות, או אנקולטורה של נהיגה וכיוב'), אני יכול לחשוב על פתרון זול ומיידי - מסלולים יכודיים ומהירים לתחבורה ציבורית. בדומה לנהוג בכרכי הענק בארצות העולם, בחמש בבוקר המשטרה חוסמת עם אמודי פלסטיק ניידים את הנתיב הימני ביותר משנים-שלושת הנתיבים היוצאים מהעיר, לשימושם הבלעדי של אוטובוסים. אני יודע שישנם כמה מסלולי כניסה יעודיים בשעות הבוקר אבל זה בא על חשבון נתיבי הכניסה. אין שום מניעה להוסיף עליהם. בכלל, אפשר לחשוב עידוד מסיבי של התחבורה הציבורית בשעות העומס כדי ללחוץ על כמה שיותר נהגים לעבור להשתמש בה. אפשר לחשוב גם על סבסוד מוגבר של התחבורה הציבורית כדי להשיג מטרה כזו חיסכון בעצבים בבוקר יכול לחסוך נהיגה עצבנית בערב, או להשפיע על תרבות הנהיגה). בנוסף, שינוי במדיניות המיסוי כדי להקטין את כמויות הרכבים הצמודים על הכביש, תופעה שעכש''מ מתחילים להתמודד איתה באירופה, כמובן נגד לובי חזק של יבואנים, חברות ליסינג, ביטוח וכו'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כתבתי על בעיית התאונות, והפקקים הם חלק בלתי נפרד מהשערוריה |
|||
|
|||
וחוסר האירגון הכללי. כפי שכתבתי, אין בישראל רכבת תחתית, אין חשמליות, והתחבורה הציבורית לא יעילה. אין כאן גם רשת רכבות סבירה. אין צי אוטובוסים כה גדול, למרות שהממשלה מסבסדת את דן ואגד במליארדים, כך שאף אם תפנה נתיבים (והרי אין הרבה נתיבים ממילא), השאלה היא אם האוטובוסים יוכלו לספק את הדרישה, ללא המתנות ארוכות, ועם אפשרות לנסיעה רציפה מהנקודה בה אתה יורד מהאוטובוס והלאה, באוטובוסים נוספים. בינתיים זה סרבול ענק, האוטובוסים גורמים לזליגת זמן ועצבים כבירה, עקב אי הסדירות ואי הרציפות של ירידה-אוטובוס-נוסף-זמין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מערבב כמה נושאים |
|||
|
|||
1. תאונות הם דבר אחד. היעדר תשתית של תחבורה ציבורית הוא דבר אחר. כמובן שיש קשר אבל לא בדיוק תלות. 2. אמנם מתאים לקרא לבעיות בתחבורה ציבורית ''שערוריה,'' אבל לקרא כך לתופעת התאונות אומר להחטיא את הנושא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקשר הישיר הוא גישה חסרת תושיה ואירגון כלפי המרחב |
|||
|
|||
אי יכולת לנצל את המרחב, תפיסת המרחב כמקום בו ממקמים אוביקטים או מערכים קוויים, מקום עליו נאכפות סכמות קבועות, מעין מקום פתוח בו קיימים מטרדים למיניהם, ולכן חייבים לסלק ולהעניש משתמשים בו, ומאידך לתת אקסולוסיביות לגורמים ''טובים'' במרחב כמו אוטובוסים. גישה זו דומה מאד לתפיסת המרחב של עבריינים או לקויים קוגניטיבית, שעבורם מושטח החלל לדו מימד משמים, שבו מסתובבים אובייקטים אנושיים שחלק הם ''חברים'' ואחרים הם ''אוייבים ומניאקים''. אי הבנה זו של המרחב התבטאה גם במלחמת לבנון הראשונה, כאשר שיירות טנקים כבדים של צה''ל ניתקעו בדרכים הרריים - וזאת מתוך תחושה שהמרחב אינו בעל משמעות, אלא רק הכלי הכבד והקטלני, אובייקט משמיד ''טוב'' כלפי ''הרעים'' שבמרחב הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ולדוברי העברית שבקרבנו? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשלח לך את הטקסט בלאדינו.. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי