|
אי יכולת לנצל את המרחב, תפיסת המרחב כמקום בו ממקמים אוביקטים או מערכים קוויים, מקום עליו נאכפות סכמות קבועות, מעין מקום פתוח בו קיימים מטרדים למיניהם, ולכן חייבים לסלק ולהעניש משתמשים בו, ומאידך לתת אקסולוסיביות לגורמים ''טובים'' במרחב כמו אוטובוסים.
גישה זו דומה מאד לתפיסת המרחב של עבריינים או לקויים קוגניטיבית, שעבורם מושטח החלל לדו מימד משמים, שבו מסתובבים אובייקטים אנושיים שחלק הם ''חברים'' ואחרים הם ''אוייבים ומניאקים''.
אי הבנה זו של המרחב התבטאה גם במלחמת לבנון הראשונה, כאשר שיירות טנקים כבדים של צה''ל ניתקעו בדרכים הרריים - וזאת מתוך תחושה שהמרחב אינו בעל משמעות, אלא רק הכלי הכבד והקטלני, אובייקט משמיד ''טוב'' כלפי ''הרעים'' שבמרחב הזה. |
הקשר הישיר הוא גישה חסרת תושיה ואירגון כלפי המרחב
