מקורות הסאוב, הקריסה, הדרת הכשרונות וחוסר היעילות בישראל

מה זה?

(נכתב בתשובה לד''ר לי–און הדר, 01/03/07 7:08)

אנטישמיות

יובל רבינוביץ (יום חמישי, 01/03/2007 שעה 15:14)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בקיצור, יש הרבה מקומות בעולם בהם חיים זה בצד זה אנשים השונים אלה מאלה. אם קבוצת המיעוט היא ערבית-מוסלמית נגרמים חיכוכים, כמעט ללא קשר לגודלה של הקבוצה. אם הקבוצות הן אחרות, יש לפעמים חיכוכים ולפעמים אין. אם קבוצת המיעוט היא יהודית, למשל, אני די בטוח שלא תמצא שום בעיה שנגזרת מהמצב הזה. האם הכושים בארה''ב דורשים אוטונומיה? האם הם רוצים לעזוב את ארה''ב? לגרש משם את הלבנים? בקיצור, איזו בעיה מצאת שם?

המיעוט הערבי עשוי לדרוש אוטונומיה? האם שוחחת עם ערבי כלשהו שזוהי משאת נפשו? מי שמנסה לקדם את הרעיון הזה הוא אביגדור ליברמן, שהציע להתנתק מאזורים המאוכלסים בערבים בצפיפות. הוא הותקף משמאל (כמובן) בנימוק של גזענות.

אתה אומר שאין לך פתרון למצב הזה. יש מספר פתרונות. שיטת ליברמן דלעיל היא פתרון אחד. טרנספר הוא גם פתרון אפשרי למי שרואה את העניינים כמוך. זה לא יקרה בישראל, שבה רוב האנשים מתון יותר ממך. אם אתה רוצה לראות כיצד נראה טרנספר, הניחוש שלי הוא שלא תצטרך להמתין לאלף הבא. תוך עשרים שנה תראה את זה באירופה.

ובארץ? בפראפראזה על מה שאמר פעם אבא אבן, אנחנו עושים את המעשה הנכון רק לאחר שמיצינו את כל האפשרויות האחרות. מה שצריך לעשות הוא לא לאפשר אוטונומיה תרבותית. לא צריכים להיות זרמים עצמאיים בחינוך. תלמיד יהודי אשכנזי, יהודי ספרדי, יהודי אתיופי, ערבי פלשתינאי, ערבי בדואי ויהודי חרדי צריכים לקבל ממערכת החינוך תכנים זהים. מי שמסית לפגוע ביהודים או בערבים צריך להיענש בחומרה. מי שפוגע בריבונות הישראלית צריך גם הוא להיענש. קל ופשוט.

לשאלתך הבסיסית, איש אינו „מנסה להציג את ישראל כ''אור לגויים'' על בסיס היותה ''יהודית''”. איני יודע מאין לקחת את זה. ישראל היא מדינת המקלט של העם היהודי. ואינני רואה שום בעיה שבעטיה היא צריכה להיות אחרת.

_new_

אנטישמיות

ד''ר לי–און הדר (יום חמישי, 01/03/2007 שעה 19:38)
בתשובה ליובל רבינוביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

''תכנים זהים'' לערבי פלשתינאי וליהודי ישראלי? אתה מצפה מערבי פלשתינאי לשיר את התקווה?

_new_

כן

דוד סיון (יום חמישי, 01/03/2007 שעה 19:53)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כמו שמצפים ממנו לשיר את ההמנון האמריקאי
ותכנים זהים בבתי הספר ממש כמו במערכת החינוך הציבורית בארה''ב למשל.

_new_

אנטישמיות

יובל רבינוביץ (יום חמישי, 01/03/2007 שעה 20:29)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ודאי.
אני מניח שחייל שוויצרי מצדיע לדגל גם אם הוא יהודי או מוסלמי, למרות שהדגל נושא צלב.

אני מצפה מערבי ישראלי לשיר את התקווה, להתרגש כשהדגל התכול-לבן מונף אל-על ולהיות בקי בנראטיב הציוני.

אני מצפה מערבי ישראלי להתגייס לצה''ל ולהילחם באויבי המדינה.

אני מצפה מהמדינה להשקיע בו בדיוק כמו בכל אזרח אחר: חינוך, תשתיות, תעסוקה. בלי הנחה ובלי אפליה. הוא אזרח ככל אזרחי מדינת היהודים, בלי קשר לדתו.

יש רק היבט אחד בו מותר למדינה להפלות בין יהודים לשאינם יהודים: בהתאזרחות אליה. זו מדינת העם היהודי וכל יהודי רשאי להתאזרח בה באופן כמעט אוטומטי. למדינה אין רשות להפלות בין אזרחיה, הן במה שהיא נותנת להם והן במה שהיא מצפה מהם.

_new_

אנטישמיות

ד''ר לי–און הדר (יום חמישי, 01/03/2007 שעה 22:16)
בתשובה ליובל רבינוביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ד''ר סיוון ומר רבינוביץ':עם כל הכבוד, האנאלוגיות שהיצגתם -- ארה''ב ושוייץ -- בהחלט לא תואמות ומטעות. גם בארה''ב וגם בשוייץ הזהות הלאומית מבוססת על קבלת אזרחות ואכן הקניית ערכים לאומיים משותפים של טריטוריה והיסטוריה (בארה''ב גם שפה, למרות הבעיות עם ההיספאנים) שמנותקים עפ''י חוקה --כך המצב למעשה בכל מערב וכעת מרכז/מזרח ארופה וצפון אמריקה --מדת וגזע. כלומר כל מי שמקבל אזרחות אמריקאית או שוייצרית הופך לבן העם/אומה האמריקאי או השוייצרי.נקודה. וכנ''ל בצרפת, הולנד, וכו'. הויכוח של לגבי המוסלמים הוא בצורך להפוך אותם ל''צרפתים'' --שפה ותרבות -- לא מדובר על התנצרותם. כאמור אפילו ביוון, אירלאנד, או איטליה --בה היה קשר הדוק בין זהות לאומית ודתית, כיום אין שום מניעה מבודהיסטי או מוסלמי מלהפוך לבן העם היווני או האירי --אזרחות, טריטוריה,שפה. זה שעל הדגל יש צלב אין לזה כל משמעות. אז...האם אתם מוכנים ליצור בסיס לזהות לאומית ישראלית/עברית המבוססת על טריטוריה,אזרחות ושפה ומנותקת מדת, ומאפשרת למשל לדרוזים דוברי עברית ומהגרים נוצרים מרוסיה ובנים של עובדים זרים להצטרף לעם הישראלי/עברי ולהשתתף בגיבוש תרבותו?

_new_

אנטישמיות

ד''ר לי–און הדר (יום חמישי, 01/03/2007 שעה 22:46)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

רק להוסיף: אם תקבלו את הרעיון הזה עדיין תהיה קבוצה גדולה של ערבים שלא ירצו להיות חלק מהלאום הישראלי, וכמו שציינתי, מיעוט לאומי גדול הינו בעייה, והאנאלוגיה המתאימה כאן הינה בעיית הלאומים ביוגוסלביה שהביאה למלחמות האזרחים, וכעת עדיין מטפלים בבעיית האלבנים בקוסובו שהיתה חלק מסרביה, ובבעיית המיעוט הסרבי בקוסובו..אישית, הרעיון של חילופי שטחים--לא טראנספר --בין ישראל ומדינה פלשתינאית נראה לי. אם ערביי המשולש לא רוצים להיות חלק מעם הישראלי וישנם ישראלים בגדה שלא רוצים להיות פלשתינאים, חילופי שטחים הינו פיתרון מתקבל על הדעת.

_new_

אכן, ישראל היא חברה רב לאומית הניבנית על פיקצייה דימיונית

מיכאל שרון (יום שישי, 02/03/2007 שעה 5:26)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ישראל היא חברה רב לאומית הניבנית על פיקצייה דימיונית של ''מדינה יהודית''. שהרי, מה המשותף לרומנים, ייקים, פולנים, מרוקנים, גרוזינים, אתיופים ותימנים? עם אחד? בוודאי שלא, הרי יש הבדלים גדולים במנטליות. דת אחת? מה המשותף בין דתם של המרוקנים, על פולחן הבאבות, והקבלה המעשית, ובין דתם של היהודים הפולנים, על המסורת הלמדנית של ''עקירת הרים''? אפילו מזמורי הדת שונים. ההבדלים הדתיים בין חסידים לליטאים, בין יהודים פולנים לתימנים, אינם פחותים מההבדלים בין רומים קתולים ללותרנים, אף שאלה גם אלה נוצרים. זאת שלא לדבר על רוסים, אוקאינים ובילורוסים אתניים, בני הנצרות הפרבוסלבית, או ערבים מוסלמים. ישראל היא אם כן חברה רב לאומית, שמאחוריה פיקציה אידאלית של ''עם יהודי'', בעל גורל אחד. גורל כזה לא יכול להיות היצירה היהודית, שכן כאן השונות גדולה, ולכן, הפיקצייה מציבה גורל של רדיפות, אף שיהודי ערב לא נירדפו כיהודי אשכנז, ויהודי בולגריה, בריטניה או פולין וצרפת, לא נירדפו כיהודי אוקראינה או רוסייה, וב-‏200 השנה האחרונות אין כלל רדיפת יהודים במדינות דוברות האנגלית הפזורות על פני הגלובוס.

אם כן, הפיקצייה הזאת של ''מדינת היהודים'' (הממירה את המציאות הממשית של מדינה רב לאומית), מציבה שני דימויים מרכזיים: דימוי אושוויץ ודימוי היהודי החמוש בעל כוח-העל. מדינת היהודים אינה כביכול, אלא מדינת פליטת אושוויץ הנוקמת בגויים עם נישקה ומחזירה את מצב הרדיפות לתקנו, בחינת צדק היסטורי מיתולוגי. זאת בעזרת הסופר-מן היהודי החמוש. אלא שהסופר-מן החמוש כשל מול הגרילה הפלשתינאית, מול החיזבאללה ומול מצרים ב-‏73 והפיקצייה הזאת, בהינטל בסיס הכוח שלה, החלה להתערער. אף שהחברה הישראלית האזרחית מפוררת כיום יותר מתמיד לאטומי אדם חמדניים ויצריים, ובקצה הבורגני ליברלי שלה מחליפה החרדה הנוורוטית, היצפי המלל האין סופי והניסיונות לתחלופה בלתי פוסקת של אתוסים חלופיים, עדיין, הפיקצייה הפשוטה הזאת פועלת כגרעין מלכד בעיתות מלחמה ודמים. וכולם מתלכדים מסביב לאתוס היהודי החמוש, כשם שטיפות מים זערוריות מתגבשות לגשם סביב גרעיני עיבוי. זאת ראינו במלחמת לבנון השנייה, כשכל קצוות הקשת הפוליטית התלהמו סביב מלחמת הפרע הכושלת ההיא. תפעול אתוס היהודי החמוש והנוקם, פועל על כולם פעולה מזככת וקתרטית, ופועל ליישב כביכול את הסתירות שבחברה רב לאומית בה קיימת מלחמה בין מגזרית , ומלחמת הכל בכל. אלא, שהדבר הזה כשל במלחמת לבנון השנייה, הקתרזיס המזכך לא הושג, והסדקים שניפערו היגדילו את התהייה ותחושת האנומייה (העדר בסיסי מוצקות וקווים מנחים ערכיים).

ברור כיום יותר מתמיד, אם כן, שהפיקצייה של מדינת היהודים איבדה מכוחה, וכך, כיום ניסיון לכפות בסיסי אחידות של הפיקצייה הזאת, רק יעמיק את הסתירות והמאבקים המרים בין המגזרים השונים בחברה הרב לאומית הזאת.

_new_

סולידריות

יובב (יום שישי, 02/03/2007 שעה 8:42)
בתשובה למיכאל שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

האם העובדה שהיתה נכונות לקלוט את כל האוכלוסיות השונות האלה (עד ימינו אם נסתכל על יהדות אתיופיה), והיה סוג של ערבות הדדית ונכונות לסייע ולהצטמצם - האם אלה לא מעידים על תימוכין מציאותי ל'פיקציה'?

_new_