  
  
  
|
 |
|
||
  על מיתוסים לגבי תקיפה מינית |
|||
|
|||
באופן עקרוני ובהתייחס למה שכתבת, חיילת שהתנדבה לפעולה צבאית קרבית = לחייל שהתנדב להיות קרבי. שניהם לוקחים סיכון ושניהם עושים זאת בהתנדבות. לידיעתך, גם טייסים ישראלים נאנסו בשבי! התעללות מינית בזכרים הינה תופעה קיימת אך פחות מתוקשרת הסובלת ממה שסבלו נשים לפני עשרות שנים: חוסר לגיטימציה לדבר על זה. בעשור האחרון, אט אט יוצאים יותר ויותר זכרים ''מהארון'' ומרגישים ש''מותר'' להם לחשוף ולספר על ההתעללות המינית ועל הניצול המיני שעברו כילדים, כנערים וכבחורים צעירים. הבעייה של הזכרים שנאנסו היא קשה יותר משל הנשים שכן היא מעוררת שאלות לגבי הזהות המינית: ''מדוע דווקא אני? האם זה בגלל שאני הומו?''... אותן שאלות שאיתן מתמודדות נפגעות אונס ותקיפה מינית כגון: ''האם בהתנהגותי משכתי/פיתיתי בלא יודעין את הגבר שתקף אותי''... נשאלות גם על ידי הזכרים שנאנסים ומנוצלים מינית. רגשות האשם המלווים והמאפיינים את נפגעי עבירות המין חמורים יותר אצל גברים שכן הם נתפשים כחזקים יותר ולכן, כביכול, הם אמורים להדוף את התוקף בקלות רבה - בניגוד לאישה שיכולותיה להתמודד עם התוקף הגברי נמוכות יותר. מכיוון שהגברים הנאנסים לא הצליחו להתנהג כמצופה מהם - האשם אצלם גדול יותר. ועוד, זכרים שנאנסו זוכים ליחס מזלזל יותר מהחברה בהשוואה ליחס שמקבלות נשים שנאנסו שכן ''מקובל'' ו''נורמלי'' לאנוס אישה בעוד שלאנוס גבר נחשב כ''לא נורמאלי''. נקודות אלה ואחרות ''אחראיות'' לקושי שחווים זכרים שנאנסו. כתבתי כל זאת כדי להסביר כיצד הדבר משפיע על הדיווחים של גברים נפגעי אונס, ובהתאם על המודעות הציבורית לנושא. כך גם היחס הצה''לי לנושא. לא מדווחים על אונס גברים בשבי ובוודאי לא על אונס טייסים בשבי - זה בבחינת טאבו. לכן, הטיעון שלך בדבר הסכנה הקיימת לחיילות בשבי אינה נכונה. גברים אינם מחוסנים מפני התעללות בשבי יותר מנשים. כאשר האוייב מחליט להתעלל הוא יעשה זאת בכל אמצעי שיחשוק בו ושייתפס בעיניו כיעיל. במסדרונות בתי הסוהר, נוהגים אסירים לאנוס ולבצע מעשי סדום באסירים גברים לא משום נטיותיהם המיניות אלא כחלק מכללי המעמדות והשליטה. האינוס הוא גם אקט של ענישה בין העבריינים, אקט של השפלה, אקט של כוח. נ.ב. אינני חושבת שאתה ''שונא נשים'', נהפוך הוא. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| על מיתוסים לגבי תקיפה מינית |
|||
|
|||
במקרה של האוייב הנוכחי, כנראה שהשאלה כלל אינה רלוונטית. סביר שהן החיזבאללה והן הפלשתינאים רוצחים באופן מיידי את כל השבויים. חלק מהאחריות לכך נופל על ממשלות ישראל ששיחררו מחבלים בתמורה לגופות והוכיחו בכך שאין לצד השני שום סיבה מעשית לשמור על חיי הישראלים הנופלים בשבי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השבויים |
|||
|
|||
האם לדעתך שלושת החטופים בחיים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השבויים |
|||
|
|||
לא. וביתר פירוט – מה שכתבתי מייד לאחר חטיפתו של גלעד שליט: דיון 3645. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השבויים |
|||
|
|||
לדעתי, א- אין להמשיך בכל מגע בעניין השבויים, ללא הוכחות חותכות על הימצאותם בחיים. ב- להפסיק את הטמטום ההסטרי, של שחרור אסירים תמורת גופות. גופות אפשר להחזיר גם כעבור שנים. אין סיבה סבירה לשחרר מאות שבויים תמורת שתי גופות... צריך להבהיר את זה טוב טוב לערבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השבויים |
|||
|
|||
פרסמתי לפני זמן רב: עלינו לקבוע עקרונות ברורים וחדים בנושא זה, כדי שנוכל לעמוד מול האויב אחידים ונחושים וכדי לשמור על חיי חיילינו אם יפלו בשבי חס וחלילה.עקרונות אלו יגרמו ללחץ אצל האויב. 1. שחרור יהיה רק חיים מול חיים , גויות מול גויות. 2. רוצחי אזרחים לא ישוחררו לעולם. 3. אם מידע על חייל שבוי לא ימסר לנו מיידית, ייחשב החייל כחי , ואם תוחזר גויה יחשב כאילו נרצח בשבי. 4. לשבויי האויב יש להתייחס כמו שהם מתיחסים לשבוינו,ניתוק מהעולם,ענויים,אוכל מועט,טיפול רפואי גרוע וכו' , זה יפעיל לחץ, היום הם בבית הבראה. 5. לא לספק מידע על שבויי האויב, לא לאפשר ביקורים של הצלב האדום. על כל מחווה קטנה הצד השני יהיה חייב לשלם. 6. בזמן משא ומתן יש לקבל רשימה מהאויב, רשימה זו תעזור לנו לדעת במי לפגוע, אם חייל שלנו נרצח בשבי אנו צריכים להרוג מספר יחסי של שבויים כדי להחזיר להם גויות תמורת גויית חיילנו. (סעיף 1). סעיף זה נועד ''לעודד'' את האויב לשמור על חיי חיילנו. 7. צער משפחות השבויים נוגע לכולנו, אבל האינטרס הלאומי קודם, הוא ימנע אומללות ממשפחות אחרות בעתיד,כאשר האויב יתחיל לראות קשיחות הוא יתקפל. 8. תעמולה - להגברת הלחץ על האויב יש לשדר אליהם בכל דרך מסרים שיבהירו להם שבית ההבראה נגמר, זה יפעיל לחץ על משפחותיהם והם ילחצו כלפי מעלה. 9. במשא ומתן האויב לא יוכל לדרוש שחרור של בני עם אחר, סורי רק סורי ולבנוני רק לבנוני ,בקשה כזו כאולטימטום, תביא להפסקה מיידית במשא ומתן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הגופות נישמרות בקירור או הופכות לשלד? |
|||
|
|||
למעשה, שיחררו מאות מחבלים בעבור סוחר סמים ושלושה שלדים. הנקודה היא ששלד קל יותר לשנע מגופה בקרור, בפרט עקב אי היציבות במערכת החשמל בעזה ובלבנון. האם יש הבדל אם המשפחה מקבלת שלד או גופה? שלד אינו ניתן לזיהוי, והינו אנונימי למדי, מה שמראה את האיוולת שבנושא. עניין היסטרי נוסף היה החיפוש בחול אחר פיסות עור של חיילים שנהרגו מצד מאות לוחמים בפיתחת רפיח באוקטובר 2005, חיפוש בעקבותיו נהרגו שני חיילים מאש צלפים. אז הבנתי באופן מוחשי שמשהוא כאן השתבש ללא תקנה. איוולת שלושת השלדים וסוחר הסמים מתוך המאמר: ''במקביל נעשה לאחרונה שימוש-יתר בערור רגשנות סוחטת דמעות להצדקת מסירת 450 מחבלים לחיזבאללה, תמורת סוחר סמים (ובוגד, ככל הידוע) וגם תמורת שלוש גופות, שהוצגו כ''בנים החוזרים לגבולם''. שוב נעלם במדה גבוהה משימת לב כל אלה שעיניהם דמעו על שלושת המשפחות המצפות לגופות יקיריהן, ועל, להבדיל, צער סוחר הסמים, שמסירת מאות מחבלים עבור שלוש גופות, מכשירה חטיפת ישראלים ורצח שבויים בעתיד. והוסחה הדעת מהמשפחות השכולות של העתיד, חלילה, שקיים כיום מניע חזק לחטיפת יקיריהם ורציחתם (וכך, בכיר בחמאס היצהיר בעקבות ה''עסקה'': מצאנו את הדרך לנצח את ישראל). וכן בלהט ליבוי הרגשות שכחו לרגע, מן הסתם, שעמים אחרים ורבים, כגון אנגליה, חלליהם מ-2 מלחמות העולם קבורים במקומות רבים בעולם, כולל ישראל, ואיש שם לא העלה בדעתו ''להשיב את הבנים''. האם האבות והאמהות שם הם פחות בעלי רגש מאיתנו?'' קישורים: לחיי הבנים השבים לגבולם דיון 1981 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תורת המשחקים |
|||
|
|||
אינה מתאימה למצבנו. במקרה של עסקאות החזרת השבויים צריכים לדעת פוזיטיבית אם החטופים חיים או מתים. אני מעריך שככל שהפלסטינים והחזבאללה ייענו לדרישות ישראל והעסקאות ייסגרו מהר, זה יוכיח שהחיילים חיים והם רוצים לסגור עניין. אבל אם הגישושים, השיחות, העמדת תנאים ושוב תנאים חדשים תימשך ותיארך כי אז יש חשש הולך וגובר שהחיילים נרצחו ע''י חוטפיהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה כלל לא בטוח |
|||
|
|||
שאם המחבלים יצליחו לשים את ידיהם על חיילת הם ישמרו על ''המסורת''. יותר סביר זה שהם ינצלו עד תום את נכונות ישראל להכנע לסחיטה וישחקו על הקלף הנשי עד הסוף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טל, כל מה שאמרת לגבי מה שעובר |
|||
|
|||
על שבויים ממין זכר נכון. עדיין בדעת הציבור יש התייחסות שונה לנשים. חכי ותראי איך הציבור בישראל יגיב אם וכאשר חיילת תיפול בשבי המחבלים, ואיזה לחץ יהיה על הממשלה לוותר לכל אורך הדרך ובלבד שהשבוייה תשוחרר. עיסקת ג'יבריל תהיה ''כסף קטן'' לעומת הצפוי כאן. אני לא בא להצדיק את זה, אבל אני מכיר את ''הנפשות הפועלות''. אם אפשר למנוע את זה ע''י אי שליחת חיילות לחזית כדאי לעשות זאת גם אם זה ייתפרש כאפליה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי