|
השבויים | |||
|
|||
לדעתי, א- אין להמשיך בכל מגע בעניין השבויים, ללא הוכחות חותכות על הימצאותם בחיים. ב- להפסיק את הטמטום ההסטרי, של שחרור אסירים תמורת גופות. גופות אפשר להחזיר גם כעבור שנים. אין סיבה סבירה לשחרר מאות שבויים תמורת שתי גופות... צריך להבהיר את זה טוב טוב לערבים. | |||
_new_ |
השבויים | |||
|
|||
פרסמתי לפני זמן רב: עלינו לקבוע עקרונות ברורים וחדים בנושא זה, כדי שנוכל לעמוד מול האויב אחידים ונחושים וכדי לשמור על חיי חיילינו אם יפלו בשבי חס וחלילה.עקרונות אלו יגרמו ללחץ אצל האויב. 1. שחרור יהיה רק חיים מול חיים , גויות מול גויות. 2. רוצחי אזרחים לא ישוחררו לעולם. 3. אם מידע על חייל שבוי לא ימסר לנו מיידית, ייחשב החייל כחי , ואם תוחזר גויה יחשב כאילו נרצח בשבי. 4. לשבויי האויב יש להתייחס כמו שהם מתיחסים לשבוינו,ניתוק מהעולם,ענויים,אוכל מועט,טיפול רפואי גרוע וכו' , זה יפעיל לחץ, היום הם בבית הבראה. 5. לא לספק מידע על שבויי האויב, לא לאפשר ביקורים של הצלב האדום. על כל מחווה קטנה הצד השני יהיה חייב לשלם. 6. בזמן משא ומתן יש לקבל רשימה מהאויב, רשימה זו תעזור לנו לדעת במי לפגוע, אם חייל שלנו נרצח בשבי אנו צריכים להרוג מספר יחסי של שבויים כדי להחזיר להם גויות תמורת גויית חיילנו. (סעיף 1). סעיף זה נועד ''לעודד'' את האויב לשמור על חיי חיילנו. 7. צער משפחות השבויים נוגע לכולנו, אבל האינטרס הלאומי קודם, הוא ימנע אומללות ממשפחות אחרות בעתיד,כאשר האויב יתחיל לראות קשיחות הוא יתקפל. 8. תעמולה - להגברת הלחץ על האויב יש לשדר אליהם בכל דרך מסרים שיבהירו להם שבית ההבראה נגמר, זה יפעיל לחץ על משפחותיהם והם ילחצו כלפי מעלה. 9. במשא ומתן האויב לא יוכל לדרוש שחרור של בני עם אחר, סורי רק סורי ולבנוני רק לבנוני ,בקשה כזו כאולטימטום, תביא להפסקה מיידית במשא ומתן. | |||
_new_ |
הגופות נישמרות בקירור או הופכות לשלד? | |||
|
|||
למעשה, שיחררו מאות מחבלים בעבור סוחר סמים ושלושה שלדים. הנקודה היא ששלד קל יותר לשנע מגופה בקרור, בפרט עקב אי היציבות במערכת החשמל בעזה ובלבנון. האם יש הבדל אם המשפחה מקבלת שלד או גופה? שלד אינו ניתן לזיהוי, והינו אנונימי למדי, מה שמראה את האיוולת שבנושא. עניין היסטרי נוסף היה החיפוש בחול אחר פיסות עור של חיילים שנהרגו מצד מאות לוחמים בפיתחת רפיח באוקטובר 2005, חיפוש בעקבותיו נהרגו שני חיילים מאש צלפים. אז הבנתי באופן מוחשי שמשהוא כאן השתבש ללא תקנה. איוולת שלושת השלדים וסוחר הסמים מתוך המאמר: ''במקביל נעשה לאחרונה שימוש-יתר בערור רגשנות סוחטת דמעות להצדקת מסירת 450 מחבלים לחיזבאללה, תמורת סוחר סמים (ובוגד, ככל הידוע) וגם תמורת שלוש גופות, שהוצגו כ''בנים החוזרים לגבולם''. שוב נעלם במדה גבוהה משימת לב כל אלה שעיניהם דמעו על שלושת המשפחות המצפות לגופות יקיריהן, ועל, להבדיל, צער סוחר הסמים, שמסירת מאות מחבלים עבור שלוש גופות, מכשירה חטיפת ישראלים ורצח שבויים בעתיד. והוסחה הדעת מהמשפחות השכולות של העתיד, חלילה, שקיים כיום מניע חזק לחטיפת יקיריהם ורציחתם (וכך, בכיר בחמאס היצהיר בעקבות ה''עסקה'': מצאנו את הדרך לנצח את ישראל). וכן בלהט ליבוי הרגשות שכחו לרגע, מן הסתם, שעמים אחרים ורבים, כגון אנגליה, חלליהם מ-2 מלחמות העולם קבורים במקומות רבים בעולם, כולל ישראל, ואיש שם לא העלה בדעתו ''להשיב את הבנים''. האם האבות והאמהות שם הם פחות בעלי רגש מאיתנו?'' קישורים: לחיי הבנים השבים לגבולם דיון 1981 | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |