|
אתייחס לבדיחה שלך כאילו דיברת ברצינות | |||
|
|||
* הקו הירוק הוא גבול זמני ובלתי חתום. יש מקום עדיין לבצע תיקונים בגבול הזה במסגרת המאבק המדיני-אסטרטגי, בעיקר שחלק גדול מן הפלסטינים בכלל לא מקבל את קיומה של ישראל אפילו בתוך גבולות הקו הירוק. * פינוי הרצועה לא נתן לגיטימציה לישראל לכלום. ואה תגובת קיפי אנאן לאירועי עזה וסובב עזה. והוא רק הלפיד שמאיר את פרצוץ הטוענים בעצם נגד זכותה של ישראל להגן על עצמה. * מדיניות ''הכאילו אין'' פשטה רגל מזמן וחבל שאנחנו צריכים לחזור ולהוכיח זאת שוב ושוב באש ובדם. אם אתה רוצה לבנות מדיניות שתתמודד עם המציאות בה אנחנו חיים, הגיעה הזמן שתחליף את תורת ''הכאילו אין'' לתורת ''ברור שיש''. יש קשר בין ההתנחלות לפמי 67' ולאחר 67' לבין הטרור הערבי בארץ ישראל, וראוי שתבין זאת כדי להתמודד נכון עם אותו טרור ומקורותיו. | |||
_new_ |
ברצינות: | |||
|
|||
נכון שחלק גדול מהפלשתינים לא מקבל את קיומה של ישראל גם בגבולות הקו הירוק. באלה יש להלחם, אם הם אוחזים בנשק. עם הנסיגה מעזה, עקב פינוי הרצועה, משלים העולם ואף מצדיק את פעילות ההגנה העצמית של ישראל , לרבות חיסולים ממוקדים, העולם ברובו הגדול אף מחרים את ממשלת החמאס, וגם זה כתוצאה ממתינות ישראל וקיצוניות הפלשתינים. מדיניות ה''כאילו אין'' היא המדיניות הגיטימית והאפקטיבית היחידה. מדיניות האף שעל מחד ומדיניות הושטת הלחי השנייה בנוסח אבנרי מאידך, לא יובילו לשום מקום. | |||
_new_ |
ברצינות: | |||
|
|||
הבעייה היא, רמי, שהמדובר באמת בחלק גדול: כנראה שרובם המכריע אכן מעוניין להשמיד את ישראל, פשוטו כמשמעו. מילת הקוד עבור הליך זה נקראת ''זכות השיבה'', אשר עליה יש הסכמה מלאה בין כל חלקי האוכלוסיה הפלסטינאית. כל זה לא סותר את הצורך החיוני של היפרדות מאוכלוסייה זו על ידי פירוק התנחלויות, וכפי שאמרת – אין לשלול את המשך המצאו של צה''ל משני עברי הגדר, בהתאם לנסיבות. מסמך האסירים האחרון, להבנתי, הוא ההוכחה הטובה לכך שדבר לא השתנה. | |||
_new_ |
ברצינות: | |||
|
|||
העולם משלים רק כשישראל נכנעת, מוותרת והצד השני לא צריך לשלם, להבטיח, לקיים. זו משוואה מסוכנת שמעוררת רק אשליות שתמיד מתנפצות לנו בפרצוף. ומשום מה תמיד התמימים מופתעים, אפילו שהיו כאלה שהזהירו אותם. העולם הגדול אינו הומגני. ומה שהתחיל לכאורה כחזית מלוכדת של הבנה למדיניות הההגנה העצמית של ישראל והחרמת ממשלת החמאס הולך, מתפורר ומתפרק כבר מן הרגע הראשון. מדיניות ההגנה האזרחית של ישראל מותקפת בביקורת חסרת פרופוציות ויותר ויותר ממשלות הזמינו ומזמינות נציגיג ממשלת חצאס לביקורים אצלהם. רוסיה, סין היו רק החלוץ הזוהר ואחריהן תורכיה, שבדיה ושאר מדינות שוליים. מדיניות ה''כאילו אין'' אינה לגיטימית, לא מבחינה פרקטית ולא מבחינה מוסרית. בכלל ה'כאילו' היא תירוץ ילדותי שיכול ללכת עם כל כשלון ולהופכו לנצחון. וה''אין'' הוא שורש הריקנות של המדיניות הזו שלא מצליחה להתמלא בתוכן. בין מדיניות ''אף שעל'' למדיניות אבנרי יש מרחב ברירות גדול ולא אחד ויחיד. ובתוכן ה''כאילו לא'' היא דווקא אחת האופציות הגרועות שכבר הוכחו בעבר שחסרות תוכן וכיוון. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |