| העולם משלים רק כשישראל נכנעת, מוותרת והצד השני לא צריך לשלם, להבטיח, לקיים. זו משוואה מסוכנת שמעוררת רק אשליות שתמיד מתנפצות לנו בפרצוף. ומשום מה תמיד התמימים מופתעים, אפילו שהיו כאלה שהזהירו אותם.
העולם הגדול אינו הומגני. ומה שהתחיל לכאורה כחזית מלוכדת של הבנה למדיניות הההגנה העצמית של ישראל והחרמת ממשלת החמאס הולך, מתפורר ומתפרק כבר מן הרגע הראשון. מדיניות ההגנה האזרחית של ישראל מותקפת בביקורת חסרת פרופוציות ויותר ויותר ממשלות הזמינו ומזמינות נציגיג ממשלת חצאס לביקורים אצלהם. רוסיה, סין היו רק החלוץ הזוהר ואחריהן תורכיה, שבדיה ושאר מדינות שוליים.
מדיניות ה''כאילו אין'' אינה לגיטימית, לא מבחינה פרקטית ולא מבחינה מוסרית. בכלל ה'כאילו' היא תירוץ ילדותי שיכול ללכת עם כל כשלון ולהופכו לנצחון. וה''אין'' הוא שורש הריקנות של המדיניות הזו שלא מצליחה להתמלא בתוכן.
בין מדיניות ''אף שעל'' למדיניות אבנרי יש מרחב ברירות גדול ולא אחד ויחיד. ובתוכן ה''כאילו לא'' היא דווקא אחת האופציות הגרועות שכבר הוכחו בעבר שחסרות תוכן וכיוון. |