  
  
  
|
 |
|
||
  אין זה משנה כלל... |
|||
|
|||
התיחסתי לשליטת המוסלמים על ישראל משום שזה מה שמעניין אותי. מלחמת העולם השלישית (גוג ומגוג) תהיה,על פי התאורים שנתנו נביאי ישראל, מלחמה אטומית,ביולוגית וכימית. שני שליש מישראל ומהעולם יושמדו ועם ישראל יעבור צרוף (בירור,ניקוי) נוסף (''...והבאתי את השלישית באש,וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב...''),כלומר רק מי שבאמת ובתמים יאחוז בתורה ינצל. לעם ישראל הסתפחו מאז יציאת מצרים ובמשך השנים,עד היום,המון ערב רב המחטיא אותו ומסיטו מדרך התורה, הוא למעשה השולט כרגע בישראל ובאמצעות כלי התקשורת עורך במשך עשרות שנים שטיפת מוח אינטנסיבית לעם כשהוא מכוון ליצרים ולתאוות שלו ומדיחו להאמין שעם ישראל הוא ככל הגויים,שאין בורא לעולם ורק מה שהאדם רואה,שומע,מריח,טועם או יכול למשש- זה מה שקיים (מטריקס). הקב'ה במתכוון לא קבע תאריך מדוייק להתרחשויות הנ'ל והשאיר זאת לאדם לקבוע על פי מעשיו. גאולת עם ישראל היתה יכולה לבוא בכל דור ודור - לו היה זכאי לכך. יש גם תאריך סופי- ששת אלפים שנה מבריאת העולם,אולם יש באפשרותו של האדם לשנותו כפי שאמר הקב'ה - ''...בעִתה-אחישנה...'', כלומר-בזמנה או שאקדים אותה. מלחמת גוג ומגוג תתרחש,בכל מקרה,משום שהקב'ה הבטיח שהוא יפָּרע באחרית הימים מכל אומות העולם שהתנכלו לבניו במשך הדורות. היהודי הוא היחיד היכול לשנות את מצבו,הן כעם והן כפרט,ביחס לגזירה והכתוב אומר- ''הרוצה להנצל מגוג ומגוג-יעסוק בתורה ובגמילות חסדים''. לא קשה,צריך רק לצאת מהמטריקס. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לדעתי, מדובר ב''נקי כפיים ובר לבב'' ולא בפרושו של הגורו שלך |
|||
|
|||
אתה כותב: ''כלומר רק מי שבאמת ובתמים יאחוז בתורה ינצל''. לדעתי, לא במובן הפורמליסטי אליו מכוונים הגורואים שלך, עם כל הכבוד הראוי. נביאי ישראל המאוחרים מדברים על ''לגול את ערלת הלב'' ויוצאים נגד הפורמליזם המאובן שבעבודה דקדקנית ''מה בצע לה' בעולות וזבחים''? אנשים גבוהים ברוחם וישרי לב עושים את העבודה בדרכם. כבר עכשו אנו רואים כיצד האיידס מדלל אוכלוסיות בהם נפוצה פריצות מינית כתחליף לזוגיות של אהבת אמת, אוטונומיה אישית ונאמנות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדעתי, מדובר ב''נקי כפיים ובר לבב'' ולא בפרושו של הגורו שלך |
|||
|
|||
השם ירחם,אתה מתחיל להשמע כמו חזי. מדוע מתעקשים כל עמי הארצות לתרגם את התורה? האם יש לך מושג מה הכוונה ב- ''מה בצע לשם בעולות וזבחים''? האם אתה יודע באיזה הקשר זה נאמר? ''אנשים גבוהים ברוחם וישרי לב עושים את העבודה בדרכם''. איזה משפט נבוב. העולם לא היה קיים שעה אחת לו היה ניתן ל''אנשים הגבוהים ברוחם'' לעשות את העבודה בדרכם. לפי איזה סטנדרט אתה קובע מי ''גבוה ברוחו'' ו-''ישר בלבבו''? האם תוכל לומר שאדם שדעתו הפוכה מדעתך יכול להיות ''גבוה ברוחו''? ואם כן היתכן ששניכם ''גבוהים ברוחכם''? ואם כן היתכן שתדורו באותו עולם? ומה הקשר למשפט האחרון ולענייננו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדעתי, מדובר ב''נקי כפיים ובר לבב'' ולא בפרושו של הגורו שלך |
|||
|
|||
''האם תוכל לומר שאדם שדעתו הפוכה מדעתך יכול להיות ''גבוה ברוחו''? ואם כן היתכן ששניכם ''גבוהים ברוחכם''? ואם כן היתכן שתדורו באותו עולם?'' האם לדעתך רצון השם הוא שכולם יהיו באותו מתכונת, גזורים באותו שטאנץ, עושים אותו הדבר ודוברים אותה שפה, הן כפשוטו, והן במובן המטאפורי של הסכמה כללית על אותם דברים בדיוק? איך גישתך זו מתיישבת עם המסופר מפורשות ובבהירות בתורה שבכתב (הקודמת לתורה שבע''פ), בפרשת מגדל בבל, בראשית י''א: (א) וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: (ד) וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: (ה) וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: (ו) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: (ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: (ח) וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: (ט) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: אודי, יש לקרוא את התורה ולא רק לדבר עליה ולהתפלפל גבוהה גבוהה, תוך סלסול סיפורים כיד הדימיון העשיר. לא חסרו נביאי שקר בעמנו, שהיפליגו רחוק רחוק ממחוזות האמת והתורה, תוך עשיית פנים של יראת שמים מופלגת. ואיפוא אתה מוצא בדברי שאיני חושב את לימוד התורה לחשוב? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדעתי, מדובר ב''נקי כפיים ובר לבב'' ולא בפרושו של הגורו שלך |
|||
|
|||
חבל על הזמן. זה כמו ללכת בשני קוים מקבילים. בכל זאת משהו טוב יצא מזה,אני מקבל את עצתך ובמקום לבזבז את רוב זמני על ויכוחי סרק אלך ללמוד את התורה (להבדיל מלקרא את התורה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בכ''ז, אני שמח שהדבר יצא בשכרו... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשריך שאתה לומד תורה |
|||
|
|||
מניסיוני אני יודע שהדבר מרתק, הזמן מנוצל היטב ואפשר לחשוב על הרבה רעיונות חדשים. זה שונה מאד מקריאת טקסט כאשר אני לבד בחדר העבודה שלי. אבל היצבתי לעצמי כיום כמה דברים שיש לעשות, ואין זמן לנשום, וכך, מרענן מדי פעם בכ''ז לכתוב ולקרוא ברשת, לפחות אינטרקצייה כלשהי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בימי רעמסס השני ניבאו בדיוק את מה שקורה כיום בישראל. מדהים |
|||
|
|||
לאן כל זה מוביל? הסיבוך הוא אין סופי ואין מתיר. אוקיינוס חסר קרקעית ונטול חופים. הטרור, איראן, הסכסוך הישראלי-ערבי, הסבך בו ישראל מדשדשת; החרבת ישובים יהודים פורחים ועוד היד הגודמת נטוייה; הפשע המאורגן והפשיעה הכלכלית עצימי ההיקף וסדום כמעט בכל אתר ואתר. הבעיות הפנימיות הסבוכות להתרה. וכל מהלכינו וניסיונותינו לפעול במצב מסתובבים בלופים אין-סופיים. המצב הינו לאבירינט, מבוך איום. מה פשר כל זה? אז קחו נשימה עמוקה, רבותי, ורחפו-הנשאו מעבר לזמנים: לפני 3000 שנה, בימי רעמסס השני, כבר צפו את מאבקנו בטרור הפלשתינאי. לא יאומן? אתם אמרתם. קראו, ואולי שוב לא תוכלו להשכיח זאת מהכרתכם. ויש עוד דברים לא יאומנו במקרא, שאחשוף בהמשך. לא שיטות משונות של דילוגים, לא פלפול מתחכם, לא ולא. דברים כפשוטם. רק שהסבירות לאלטרנטיבות פרשניות חילופיות הינה אפסית. לא נותר לכם רבותי, אלא לומר בפיקחון-מדומה לעצמכם: נו טוב, לא רציני בעצם, כמו כל השאר מסוג זה, ולנסות לשכוח. התצליחו? _ מתוך פרשת ''האזינו'' (ראו בקישור): ''הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם'': ומי הוא אותו ''לא עם'' אם לא הפלשתינאים, שזהותם הבידיונית באה להם מחזיונות השווא של הפוסט- ציונים וקודמיהם להצבת אותה זהות כזב? ''מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה'': וכי אין אותה אימה בחדרים אימת הטרור, שאינו חומל על איש מיונק עד איש שיבה? והדברים מדהימים אף יותר בהמשך: ''אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהֹוָה הִסְגִּירָם'': והרי אין כאן אלא מהות הטרור הפלשתיני בו אנשים בודדים זורעים אימה כלפי רבבות, לא כן? ''כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם ואֹיְבֵינוּ פְּלִילִים'': דהיינו מלחמתם - דרכה שונה מדרכי מילחמתנו. ''כי לא כצורנו צורם'' - שהרי צור מורה גם כלפי כוח ותעצומות; שכן אין מדובר כאן בכללי הלוחמה המקובלות, אלא בפעולות פרע לכל דבר, בכוח שהינו במהותו פלילי, לוחמה שעקרה פשיעה ולא אבירות לוחמת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי