|
אורי, אסור לוותר על ניצול מומחה אסטרטגי כמוך | |||
|
|||
אורי, קראתי את כל ספריך ורבים ממאמריך ואני עוקב בהתמדה אחרי מאמריך בפא''צ. מאמרך הנוכחי הוא הטוב בכולם. לדעתי על כל קציני צה''ל לקרוא אותו ואחר כך להסתכל לתוך עצמם ולשאול: ''מה באמת מניע אותנו''? העובדה שהם ממשיכים להחרים אותך למרות שכל תחזיותיך התממשו והעובדה שראש הממשלה אריק שרון וראש האופוזציה, שר הביטחון, בנימין בן אליעזר לא מפסיקים את החרם, מלמדת שאין הם מתיחסים ברצינות הראויה לתפקדם. בשעה קשה זאת אסור למדינת ישראל לוותר על ניצולו של מומחה אסטרטגי כמוך. | |||
_new_ |
ליוסי: בעיני המנהיגים והמצביאים המבקרים הם האויב | |||
|
|||
בהשלב זה של ההיסטוריה, ראשי המדינה וראשי צה''ל רואים במבקריהם את האויב העיקרי של המדינה, ולא בפלסטינים או בצבאות הערביים. אין שום סיכוי שהם יסורו מדרכם המופקרת. רק אסון גדול יביא לסילוקם מתפקדיהם ואז ניתן יהיה לנצל גם אנשים כמוני בתחום הביצועי. | |||
_new_ |
אורי, לעולם אל תוותר ואל תיכנע כי הצדק איתך! | |||
|
|||
_new_ |
ליוסי: אין רגע בחיי שאינני מוותר ואינני נכנע | |||
|
|||
במידה מועטה לפחות שאחרת לא יכולתי להתקיים. | |||
_new_ |
הגילדה של מערכת הביטחון | |||
|
|||
מערכת הביטחון הינה גילדה שאינה שונה מכל גילדה אחרת, אם זאת מערכת הרפואה, ובעיקר מערכת המשפט ובית המשפט העליון. כך גם חברת החשמל וכך נהגי המוניות. כולם פוחדים מביקורת ומשינויים. הם מוכנים לאמץ התקדמות טכנולוגית (וגם זאת בערבון מאוד מוגבל) אבל לא שינויים מבניים ומהותיים. אלא שמערכת הביטחון עוסקת בדיני נפשות, והעם משלם את המחיר. אגב, ובעצם לא אגב, גם בית המשפט העליון והחלטותיו ההומניות מחבל בשרידותנו. המשפט מעל לעם. | |||
_new_ |
לשחור תלתלים: עקרון השרידות קובע שכל מערכת | |||
|
|||
היא גילדה, גם מועצת הרבנות הראשית וגם סנט האוניברסיטה העברית. בוודאי שהמטכ''ל וחברי סגל הפיקוד הבכיר של צה''ל הם גילדה וכל מעיניהם נתונים לאינטרסים האישיים שלהם. | |||
_new_ |
ולכשתהיה רשות חמישית, היא לא תהיה גילדה? | |||
|
|||
_new_ |
לקובי: אחד התפקידים של הרשות החמישית הוא | |||
|
|||
למצוא דרכים לנטרל את תופעת הגילדאיות. | |||
_new_ |
חייך קודמים לחיי חברך (בבא מציעא ס''ב/א) | |||
|
|||
שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין - שניהם מתים ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב; דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא ר' עקיבא ולימד 'וחי אחיך עמך' (ויקרא כה, לו) חייך קודמים לחיי חבירך. זהו חוק המוסר מס' אחד. השאלה היא מה נכלל במושג ''חייך''? אם לי יש כסף גם עבור גלידה ולשני אין אפילו בשביל לחם – עלי לוותר על הגלידה ולהחיות את הזולת בפרוסת לחם. זהו המוסר. הבעיה היא שהנטייה הטבעית לאדם היא ללקק את הגלידה ולא לראות את מי שאין לו עבור לחם. בשלב הבא, הנטייה היא להילחם עבור הגלידה... זה מה שקורה לנו וזהו שורש החורבן. כל אחד מגן על הישגיו המעמדיים/כלכליים/חברתיים על חשבון היעדים הכלליים שעליו להשיג. וכך בדיוק אנחנו נראים. חודש טוב ושנה טובה ומתוקה לכולם. נסים. | |||
_new_ |
לנסים: מה שלימד אותנו רבי עקיבא, רוב האנשים | |||
|
|||
אינם מבינים עד היום. לזה ייקרא: חוסר תרבות, גם של בעלי השכלה גבוהה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |