| שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין - שניהם מתים ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב; דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא ר' עקיבא ולימד 'וחי אחיך עמך' (ויקרא כה, לו) חייך קודמים לחיי חבירך.
זהו חוק המוסר מס' אחד.
השאלה היא מה נכלל במושג ''חייך''?
אם לי יש כסף גם עבור גלידה ולשני אין אפילו בשביל לחם – עלי לוותר על הגלידה ולהחיות את הזולת בפרוסת לחם. זהו המוסר.
הבעיה היא שהנטייה הטבעית לאדם היא ללקק את הגלידה ולא לראות את מי שאין לו עבור לחם. בשלב הבא, הנטייה היא להילחם עבור הגלידה...
זה מה שקורה לנו וזהו שורש החורבן. כל אחד מגן על הישגיו המעמדיים/כלכליים/חברתיים על חשבון היעדים הכלליים שעליו להשיג.
וכך בדיוק אנחנו נראים.
חודש טוב ושנה טובה ומתוקה לכולם. נסים. |