  
  
  
|
 |
|
||
  ועכשיו צא ולמד...... |
|||
|
|||
מה מונע ממך מרדכי וממך ד''ר סיון פשוט לשאול על רלוונטיות: מדוע אני חושב שמה שאמרתי רלוונטי? או איך זה רלוונטי? את הבחירה בשאלה אני משאיר לך. [אגב למרדכי, אם אתה לא מדייק בנושא, לפחות תדייק בשם: שמי רום ולא רון]. מדוע שאדם יקדיש משהו [זמן מאמץ מחשבה] להסיט את מבטך ומבט הקוראים האחרים ''לנקודה לא חשובה'' כמו התבנית החשיבתית בה אתה כותב את המאמר וטוען את טיעוניך? והתשובה נמצאת בפתיל הזה. שהרי מאיפה לקח מרדכי את ''הציפיה שלו'' לתכלית, ולשפיטה האם ''התהליך הגיע למיצויו'' כן או לא? הוא לקח את זה מ ''תבנית החשיבה הפרויקטנטית''. תבנית זו היא נגזרת של חשיבה קווית. והיא גורסת ''עשה לך עיקר'' והזנח את השאר [קרא לו שוליים זניחים]. אבל למדנו משטחים רבים [ברפואה עם התפתחות הרפואה ההוליסטית, בסביבה עם התפתחות המחשבה האקולוגית] שמה שאנחנו מזניחים היום, מצטבר, ויחנוק אותנו מחר [ברפואה = תופעות לוואי, בסביבה = זבל]. ואיך הגענו הלום? התעקשת לקרוא למאמרך : ציונות - מהות וחילוקי דעות, למרות שטענת נגדי, שאין בקביעותיך קביעות למהות הציונית, וגם לא ברור מה היחס בין הכותרת המפוצצת לדעות בגין היחס לערביי א''י[מלבד להיותן חלוקות]. ואז מצאת את עצמך, שלא בטובתך, ד''ר סיוון, לא רק מזוהה עם הנושא, אלא גם מאויים מעצם הירידה מנושא המהויות. ומרדכי שכנראה כמוך לא מודע לתבנית החשיבתית שברקע, מנסה לשאול אותך על יעדים [כמו בכל פרוייקט] ומיצוי [כמו בכל פרוייקט]. והנה איך שהתבנית משתלטת על התוכן. שהרי אם לא היית מזכיר מהויות [בדומה ליהודים קבליים שאומרים שבעיניני השם יתברך אין לנו השגה כלל], אזי השיח היה פתוח יותר [שיח אינו מאופיין דווקא בהתנצחות אלא כשם ששני עמודים בבניין מסייעים זה לזה בשונותם, כך גם השיח [הגג] הוא זה שחשוב ואין העדפה לעמוד זה או אחר]. יוצא שתבנית החשיבה חשובה מאד לראיית האפשרויות של כל מצב ומצב, במיוחד בעיתות משבר שם אנחנו נדרשים למשנה זהירות ומשנה הקשבה. ולכן עלינו לשקול בשיקולי רווח והפסד שימוש בכל אמצעי העומד לרשותנו, דבר זה מצריך מודעות רחבה, ולכן נאמר במקורותינו ''הלא שמוע מזבח טוב ולהקשיב מחלב אילים'' . ופופר [הפילוסוף של המדע] טוען שעד שלמדען אין שתי תיאוריות לפחות לכל מצב בעיה אין הוא מבין את הבעיה. כוחנו נמצא באחדותנו ולכן לפני שאתם מוציאים אדם ''מחוץ לגדר'' השיח ''כלא רלוונטי'' לשיח, ניתן לשאול על עניין הרלוונטיות, לא עולה כלום ואפשר להרוויח המון. הגיוני, לא? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ועכשיו צא ולמד...... |
|||
|
|||
כמובן שתשובתו של ד''ר סיון היא התשובה המתבקשת, אבל הרשיתי לעצמי להדחף ולומר כמה מילים, היות והזכרת את שמי. רום הראל הנכבד. עדיין לא קלטתי מה בדיוק אתה רוצה לומר, ומהי תשובתך לד''ר סיון על רשימתו. הפילפוליסטיקה על הרלוונטיות שברלוונטיות לא מעניינת אף אחד, הלינגוויסטים והפילוסופים באתר הזה עדיין לא התייחסו לרלוונטיות של הקיום הלאומי. אולי יש לך תשובה לשאלתי, אותה הצגתי בפני סיון? אדרבה- מוכן להקשיב ולהתעמק בתשובתך בעניין- רק לעניין. למה שלא תנאם במסגרת רשימתו של סיון, בה אתה עוסק, בשפה ברורה ומובנת לכל? הגיוני, לא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הגיע הזמן שתחליט |
|||
|
|||
אם מעניין אותך מה שאני אומר ובמה זה רלוונטי? או ש''הפילפוליסטיקה על הרלוונטיות שברלוונטיות לא מעניינת אף אחד'' [כלומר אותך]. הגיע הזמן שתחליט.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נשאלת השאלה המצויינת |
|||
|
|||
כתבת: ''הלינגוויסטים והפילוסופים באתר הזה עדיין לא התייחסו לרלוונטיות של הקיום הלאומי'' נשאלת השאלה המצויינת: מה יכולים פילוסופים ולינגוויסטים לתרום לשיח על הקיום הלאומי? התשובה היא בדיוק במסגרות החשיבה ועקרונות [המסילות] שעליה ''נעה המחשבה'' באמצעות השפה ואיך משפיעה ''תבנית השפה על ראיית האפשרויות שבתוך כל מצב נתון. וכמו בשימוש בכל כלי [טכני או אחר] יש מחיר ותועלת בשימוש בכל כלי. השימוש בכלי החשיבה הקווית מחליש את השיח ומעקר את תחושת היחד שהוא אמור ליצור. קיום לאומי צריך להתבסס על ''לא לתת לגג המשותף להתמוטט'', כלומר תחושת יחד של אחריות הדדית, הן במעשה והן באמירה ובניסוח. הקיום הלאומי תלוי בעושר וגיוון השיח הלאומי, ככה שקיימים עבור הקיום הלאומי [כמו עבור כל קיום אחר], בכל רגע נתון שפע גדול של פתרונות שאת רובם ידחה הקיום הלאומי ומקצתם הוא יאמץ. גמישותו וחוסנו של הקיום הלאומי תלוי בעושר זה וביכולת שלא להיות ''תקוע'' באידאולוגיה כזו או אחרת [את זה מבין ציבור הבוחרים היטב]. ובשפה של הרחוב: בקיום לאומי, כמו בנהיגה, טוב לפעמים לעקוף [משמאל], ולעיתים לשמר [לנוע בלי הרבה האצה] במסלול הימני. היכולת לנהל שיח כזה, בהקשבה ובתמיהה על האחר [יהיה אשר יהיה]ועל דעותיו של האחר [יהיו אשר יהיו דעותיו], מבלי לזעזע את ''מטריית הקיום הלאומי'' מבטיחה עבור הקיום הלאומי, קשת של אפשרויות בכל מצב ומצב. התאחדות יותר קלה סביב לשאלה [''איך עושים הכי טוב את X?'' או ''האם Y טוב לנו?''] מאשר סביב התשובות. הפילוסופים והלינגוויסטים יעירו את תשומת לב המומחים [בכל תחום ותחום ] שאופן הצגת השאלה משפיעה על ספקטרום התשובות, וזה מה שניסיתי להראות ולהדגים בתגובתי הקודמת | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ולעניין השפה |
|||
|
|||
אני משתדל להיות ברור. אם חלילה לא הייתי ברור, שאל שאלה ואשיב לך. מצד שני אל תצפה ממני להשתתף ב''משחק המהויות'' ובראיית הציונות ''ככלי למטרה כלשהי'' שיש לה או מטרה או מיצוי. אני רואה בציונות מטריה [קשת אפשרויות] המבררת את זיקת העם היהודית לציון.ולכן אין לדבר על אפשרות אחת שמרכזית או מהותית יותר מאחרות ,אלא רק על אפשרות פופולארית, או שנוסתה, מול אפשרויות אחרות שנדחו באותה עת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי