  
  
  
|
 |
|
||
  נשאלת השאלה המצויינת |
|||
|
|||
כתבת: ''הלינגוויסטים והפילוסופים באתר הזה עדיין לא התייחסו לרלוונטיות של הקיום הלאומי'' נשאלת השאלה המצויינת: מה יכולים פילוסופים ולינגוויסטים לתרום לשיח על הקיום הלאומי? התשובה היא בדיוק במסגרות החשיבה ועקרונות [המסילות] שעליה ''נעה המחשבה'' באמצעות השפה ואיך משפיעה ''תבנית השפה על ראיית האפשרויות שבתוך כל מצב נתון. וכמו בשימוש בכל כלי [טכני או אחר] יש מחיר ותועלת בשימוש בכל כלי. השימוש בכלי החשיבה הקווית מחליש את השיח ומעקר את תחושת היחד שהוא אמור ליצור. קיום לאומי צריך להתבסס על ''לא לתת לגג המשותף להתמוטט'', כלומר תחושת יחד של אחריות הדדית, הן במעשה והן באמירה ובניסוח. הקיום הלאומי תלוי בעושר וגיוון השיח הלאומי, ככה שקיימים עבור הקיום הלאומי [כמו עבור כל קיום אחר], בכל רגע נתון שפע גדול של פתרונות שאת רובם ידחה הקיום הלאומי ומקצתם הוא יאמץ. גמישותו וחוסנו של הקיום הלאומי תלוי בעושר זה וביכולת שלא להיות ''תקוע'' באידאולוגיה כזו או אחרת [את זה מבין ציבור הבוחרים היטב]. ובשפה של הרחוב: בקיום לאומי, כמו בנהיגה, טוב לפעמים לעקוף [משמאל], ולעיתים לשמר [לנוע בלי הרבה האצה] במסלול הימני. היכולת לנהל שיח כזה, בהקשבה ובתמיהה על האחר [יהיה אשר יהיה]ועל דעותיו של האחר [יהיו אשר יהיו דעותיו], מבלי לזעזע את ''מטריית הקיום הלאומי'' מבטיחה עבור הקיום הלאומי, קשת של אפשרויות בכל מצב ומצב. התאחדות יותר קלה סביב לשאלה [''איך עושים הכי טוב את X?'' או ''האם Y טוב לנו?''] מאשר סביב התשובות. הפילוסופים והלינגוויסטים יעירו את תשומת לב המומחים [בכל תחום ותחום ] שאופן הצגת השאלה משפיעה על ספקטרום התשובות, וזה מה שניסיתי להראות ולהדגים בתגובתי הקודמת | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי