  
  
  
|
 |
|
||
  רכונים ועקשים נוסיף לכת |
|||
|
|||
למיכאל שרון היקר שלום, תודה לך על השיר. הוא נגע לי בנקודה אישית מאוד כואבת, ונתן לי כוח, להמשיך ללכת ''רכונה ועיקשת'', כדבריך. חשוב ששירים יצפנו בתוכם אנרגיה של עשיה, של התגברות על הקשיים. כשיש שירים כאלה, אנו יכולים לשאוב כוח אחד מרעותו [ולהפך], בעולם קשה כל כך המלא מהמורות ומכשולים. ושוב תודה אורנה רב-הון | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שירים מפוגגי פעולה ומקדמי פעולה |
|||
|
|||
אורנה היקרה, שמחתי מאד שהשיר קלע והביא איתו אנרגיה לעשייה. יש בו כוח, אכן. זאת בניגוד לשירים כה רבים (לא שלך) המתכנסים למבוכי האני ומציפים אותנו במלל אין סופי ומשתרשר שנראה קולע לכאורה, אך שנועד למעשה להציף אותנו בממשויות ערטילאיות ומכוון (הגם שבאופן לא מודע לעצמו) למעשה לשתק אותנו. ''מסורת'' זאת של צלילה ותהייה, כביכול דקת תחושות בניבכי האני - זה המומצא כל פעם מחדש בגווניו החדשים לצורך העניין - קיימת בשירה העברית מאז ביקורתו של נתן זך על אלתרמן ב-1959 . מדובר תכופות בשירה המפוררת את החיים לפיסות פיסות חסרות משמעות - באופן המפוגג כל עשייה. פנומנולוגיה ערטילאית ורבת מלל זאת הינה כיום סימפטום מרכזי של המורבידיות והגבבה המציפים חלקים גדולים ממרחבי התרבות במקומותינו. דרושה כיום, ביחוד כיום, שירה אמיצה, אמיצה במוכוונותה לעשייה ופילוס נתיבים במציאות הממשית, ולא רב-מלל עתיר הבחנות חסרות פשר המפוגג עשייה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי