פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לIsraeli101, 24/10/05 1:34)
זה לא שולל את אמירתי.........
פרקש (יום שני, 24/10/2005 שעה 11:40)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''הביטוי ממלחמת העולם הראשונה. שם זה נטמע אצל הלוחמים היהודים (כנראה מהבריטים, או מעצמם) שהשתתפו בקרבות גליפולי (כחיל אספקה) ונכנס ליישוב כביטוי של עצלנות ובטלנות.''

נדמה לי שבכל מקרה זה לא מונח שהגיע מרוסיה הצארית.... אשמח אם מישהו ימצא סימוכין ברורים למונח הזה.
_new_ הוספת תגובה



התורכי המקורי
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 25/10/2005 שעה 20:32)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבדיחה הזו עברה גלגולים רבים. היא לא ממלחמת העולם השניה ואף לא הראשונה, אלא ממלחמת רוסיה-תורכיה שהתנהלה בשנים 1877-1878 (ראה גם: http://en.wikipedia.org/wiki/Russo-Turkish_War%2C_18... ). להלן המקור המוקדם ביותר שמצאתי לעניין זה, ואם מישהו מכיר מוקדם יותר, תבוא עליו הברכה.

ב„ספר הבדיחה והחידוד” לדרויאנוב, מקור לא-אכזב להומור יהודי, זוהי בדיחה מספר 2715 (ה„ספר”, למעשה שלושה כרכים, כולל 3170 בדיחות ועוד מאות הערות שגם הן כוללות בדיחות). אביא את הבדיחה כלשונה, היות שהשפה בכרכי ה„ספר” היא חוויה בפני עצמה:

בן יחיד היה לה לאלמנה עניה ולקחוהו לעבודת הצבא במלחמת רוסיה ותורכיה. נפלה האם על צווארו ובכתה:
עין יחידה אתה לי, ואף אותך נוטלים הימני. לית דין ולית דיין... שבועה אני מטילה עליך, בני, שתחוס עלי ותשמור נפשך במלחמה.
אמר לה הבן:
אמא, שמא תלמדיני כיצד?
החזירה האם:
כיצד? הרגת תורכי – דייך, שב והינפש.
אמר לה הבן:
ועד שאשב ואפוש יבוא עלי תורכי שני ויהרוג אותי.
רחפו עצמותיה של האלמנה ואמרה:
בני ובר-בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?
_new_ הוספת תגובה



התורכי המקורי
עמיש (יום שלישי, 25/10/2005 שעה 21:29)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן בדרויאנוב יש את זה.
יש לקחת בחשבון שגם הוא קרא את זה באיזה מקום
_new_ הוספת תגובה



התורכי המקורי
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 26/10/2005 שעה 0:07)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ודאי, אלא שבהערות לבדיחות הוא משתדל להביא בדיחות מוקדמות יותר של עמים אחרים באותו סגנון. הבדיחה הזו יתומה מהערות ולכן היא הגירסה המוקדמת ביותר ש*הוא* הכיר.

מה גם שמלחמת רוסיה-תורכיה מתאימה יותר לבדיחה.
_new_ הוספת תגובה



יש לי עותק משנת 38
עמיש (יום רביעי, 26/10/2005 שעה 19:13)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלשה כרכים, פעם קראתי את כולו, ממש לא יאומן איך היתה לי סבלנות
_new_ הוספת תגובה



מפתח דרויאנוב
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 26/10/2005 שעה 20:32)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דרויאנוב נפטר בשנת 1938. במהדורה שבידי (הוצאת דביר, 1991) כותב דני קרמן בכריכה האחורית: ... ב-‏45 השנה שחלפו מאז ראה הספר אור לראשונה ...

כך שאני נותר מבולבל: מתי באמת יצא הספר לאור?

אבל ראו מה מצאתי:

יש אצל דרויאנוב הרבה בדיחות הקשורות למקורות ביהדות. היה מישהו שטרח ועשה מפתח: אם אתה נתקל במקור מסויים ורוצה לדבר עליו תוך שילוב בדיחה יהודית, גש לאתר הזה ותראה את מספר הבדיחה הרלוונטית בדרויאנוב.

גלוש לאתר http://members.fortunecity.com/aharonf/ ולחץ בפס הניווט הימני על „מפתח דרויאנוב”, או שתיגש ישירות לכתובת http://members.fortunecity.com/aharonf/drokey/drokey... .
_new_ הוספת תגובה



לך תסמוך על דני קרמן...
עמיש (יום רביעי, 26/10/2005 שעה 21:36)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הספר הוא בהוצאת דביר, שלשה כרכים קטנים כאלה עם גב עור.
נחטט עכשיו קצת באינדקס
_new_ הוספת תגובה



תודה דרויאנוב... יובל
פרקש (יום רביעי, 26/10/2005 שעה 0:09)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי