פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לישראל בר-ניר, 18/09/05 19:42)
יש לו הרבה זכויות
דוד סיון (יום ראשון, 18/09/2005 שעה 21:10)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לצורך הדיון האזרח הריבון הוא זה שבחר במפלגת השלטון (הליכוד). הזכות הראשונה הרלוונטית היא לבחור נציגים שאפשר לסמוך עליהם שיקימו את ההבטחות שלהם (המצע). הזכות השניה זה לנסות לשכנע את הנבחרים ''להקריב'' את משרתם למען ''האידיאל''. הזכות השלישית, להפגין, לשבת בשביתות שבת, מרי לא אלים ועוד.

אבל כדי להשתמש בזכויות הללו באופן הכי מועיל על הריבון להאמין שהקורבן (אבדן השלטון) הוא ראוי. לגבי הליכוד ברור לי שני אלמנטים חשובים חסרים:
1. לא נבחרו נציגים שאפשר לסמוך עליהם......
2. הריבון לא היה מספיק משוכנע שזה מהלך ראוי. הוא לא היה משוכנע ש''הסיבה'' מספיק חשובה.

זה לא הרבה אבל במקרה שלנו הריבון לא ממש רצה להפיל את הממשלה.
_new_ הוספת תגובה



אין לו שום זכויות
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 18/09/2005 שעה 22:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל מה שאמרת נשמע יפה, אבל הוא חסר משמעות לחלוטין ב''דמוקרטיה של יום אחד''.

אתה פשוט נמנע מלענות לשאלתי מה על הציבור הבוחר לעשות אם למחרת יום הבחירות הוא מגלה (או חושב) שהונו אותו? מה קורה בתקופה שבין בחירות לבחירות? איך אתה מציע ל''ריבון'' לממש את ''ריבונותו''?
אני חוזר על השאלה בהודעתי המקורית, מה לדעתך על ה''ריבון'' לעשות כשדרישתו לבחירות חוזרות או לכל צורה אחרת של שינוי קו, נתקלת בתשובה ''קפוץ לי''?

האמירה שלך ש''הריבון לא ממש רצה להפיל את הממשלה'' היא קביעה סתמית וחסרת שחר, כי היא אף פעם לא עמדה למיבחן. מה גם שכלל לא ברור איך ניתן להעמיד אותה למיבחן.
_new_ הוספת תגובה



היא בהחלט עמדה למבחן
דוד סיון (יום שני, 19/09/2005 שעה 7:14)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית השאלה אם הריבון רצה להפיל את הממשלה עמדה למבחן ועדין עומדת למבחן. הריבון הוא כל מי שהצביע למפלגת השלטון או כולם ביחד. כך זה מאז הכריז ראש הממשלה על כוונתו לבצע התנתקות.

שנית גם האמצעים שהזכרתי עמדו למבחן וגרמו לשינוי עמדת הממשלה. במקרה אחד, שאתה טענת היה שטות, ''עצת'' רבנים גרמה לשינוי החלטת ממשלה בנושא בתי הכנסת. היתה גם תנועת 4 אמהות שעסקה בנסיגה מלבנון והשפיעה בנדון.

אני גם מניח שאם היתה מתארגנת הפגנה גדולה מאד נגד זה היה משפיע על התנהלות הממשלה.

שלישית, אם כלו כל הקיצין והפגנות של מאות אלפים (קרוב למיליון כמספר בוחרי מפלגת השלטון) לא ''הזיזו'' לממשלה, יש רק תשובה אחת.
_new_ הוספת תגובה



נכון, יש לריבון הרבה אפשרויות
עמיש (יום שני, 19/09/2005 שעה 8:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם לפעול במסגרת מפלגתו וגם לצאת לרחוב.
וכבר היו דברים מעולם - למשל אחרי מלחמת יום הכיפורים.
_new_ הוספת תגובה



היצחקתוני
ישראל בר-ניר (יום שני, 19/09/2005 שעה 18:42)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בתשובה גם לדויד וגם לעמיש.
_new_ הוספת תגובה



אז תצחק ותילל כאוות נפשך
דוד סיון (יום שני, 19/09/2005 שעה 18:49)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמובן שנשמח לראות את תשובתך היותר חכמה.
_new_ הוספת תגובה



אז תצחק ותילל כאוות נפשך
דוד סיון (יום שני, 19/09/2005 שעה 19:49)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוד דוגמה לשימוש בכוח פוליטי כדי לשנות החלטת ממשלה:
ממשלת ישראל החליטה על רפורמה בנמלים ובחברת חשמל. בשני המקרים עמדו מול הממשלה ועדי עובדים שלא בחלו באמצעים (כולל הצטרפות למרכזי המפלגות...) והצליחו לשנות את ההחלטות. במקרה של חברת חשמל דחו את כל הדיון ובמקרה של הנמלים יצאו עם רפורמה מופחתת
_new_ הוספת תגובה



''תנועת 4 אמהות שעסקה בנסיגה מלבנון והשפיעה בנדון''
ישראל בר-ניר (יום שני, 19/09/2005 שעה 19:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תנועת ארבע אימהות לא השפיעה כהוא זה על מדיניות הממשלה שכיהנה, ותרומתה להחלפת השילטון בבחירות היתה שולית במיקרה הטוב. היא השפיעה על ברק במהלך הבחירות, שהכניס את הדרישה שלה לברוח מלבנון לתעמולת הבחירות שלו.

זה רחוק מאוד ממה שאתה מגדיר כיכולת של ה''ריבון'' להפיל את הממשלה. זה עדיין בגדר מה שאני מגדיר ''דמוקראטיה ליום אחד'', כי הם המתינו לבחירות שהוקדמו דווקא ע''י הימין מסיבות הפוכות לאלה של ארבע אימהות. אם הבחירות לו היו מוקדמות שום דבר לא היה קורה בשטח עד סיום הקדנציה. ולזה התכוונתי בשאלה ''איך אתה מפיל את הממשלה בין בחירות לבחירות''.

''הפגנה גדולה מאוד'' זה סיפור של הסבתא. בכל פעם שמיתקיימת הפגנה מתחיל מישחק המיספרים של ''כמה אנשים נטלו חלק בהפגנה''. לכל עיתון יש הגירסא שלו, למישטרה, בהתאם למה שהורו לה, יש הערכה אחרת והטלוויזיה באה עם סיפור אחר.

עד היום לא גמרו לסכם את מיספר המשתתפים ב''הפגנת ה 4,000,000'' שהיתקיימה למחרת סברה ושתילה, הפגנה בה 400,000 איש הצליחו להתנקז לתוך שטח שלפי הערכת כל המומחים יכול לקלוט בין 100,000 ל 120,000 בני אדם (תלוי אם סופרים את הרחובות הסמוכים או לא). אתה באמת מאמין שמי שלא יהיה בממשלה איכפת לו מי וכמה מפגינים צועדים ברחוב?
_new_ הוספת תגובה



יש לך שתי אפשרויות
דוד סיון (יום שני, 19/09/2005 שעה 20:13)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום לבזבז את זמנך בסיפורים על הפגנת ה-‏4,000,000,000 ומה לא מתאים לתשובה שאתה מחפש תאמר מה כן.

1. להציע פתרון יותר חכם.
2. להתייחס לכל הדוגמאות שלי ולא רק לחלק.
למשל המקרה של הרבנים שגרמו לשינוי החלטת ממשלה.
למשל הסיפור של טירפוד הרפורמה במשק החשמל.
_new_ הוספת תגובה



דויד, אל תנסה לגלגל את זה אלי
ישראל בר-ניר (יום שני, 19/09/2005 שעה 22:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כל הזמן מדבר על כך ש''הכל נעשה באופן דמוקרטי'', ועל כך שהמצע על פיו ממשלה נבחרה הוא חסר משמעות. אני בסך הכל הבהרתי לך שהצורה בא אתה מציג את התהליך הדמוקרטי היא ''דמוקרטיה ליום אחד'', או ''דמוקרטיה פעם בארבע שנים'' (תבחר לבד איזה שם מוצא חן בעניך), אבל זו לא דמוקרטיה.
לא התיימרתי להציע פיתרון. אני גם לא חושב שיש לי תרופת פלא חוץ מלאמר שכל המערכת השילטונית בישראל חייבת לעבור רפורמה יסודית - אבל זאת לא חוכמה גדולה. כל מה שהצבעתי עליו היה הכשל הלוגי בהגדרה שלך של המושג ''דמוקרטיה''. מה שאני כמעט בטוח הוא שאם הדברים היו מתנהלים בכיוון הפוך, לביצוע מדיניות לה אתה מתנגד, לא היית מגן על זה בנימוק ש''הביצוע היה בדרך דמוקרטית''.
במישטר בישראל אין לציבור (''הריבון'' כפי שאתה מכנה אותו) שום דרך להשפיע על החלטות הממשלה ו/או הכנסת בתקופה שבין בחירות לבחירות (הדוגמאות שאתה מביא הן בנושאים שוליים, וגם שם זה נעשה מהשפה ולחץ). בדברים של ממש, לא כל שכן בנושאים קיומיים, הציבור מנוטרל לחלוטין. וודאי שאין ביכולתו להפיל את הממשלה כפי שאתה מנסה להציג זאת.
במישטר כאן למשל המצב יותר טוב אבל לא בהרבה. אינני יודע אם יש בנימצא מישטר דמוקרטי בו באמת לציבור יש אפשרות לכפות על המימשל שמירה על המצע אותו התחייב לקיים.
אבל ברור שבישראל, בה אין חוקה, בה יש שיטת בחירות דפוקה ובה מערכת המישפט מושחתת אין שום סיכוי שאופן התנהלות המדינה יהיה ''דמוקרטי''. על הרקע של המדינות השכנות והמישטרים השוררים בהן זה נראה תקין. אבל כדאי שתקרא איך רש''י מפרש את הפסוק בתנ''ך ''נוח איש צדיק היה בדורותיו'' --- אילו חי בדור אחר לא היה צדיק.
_new_ הוספת תגובה



תודה
דוד סיון (יום שלישי, 20/09/2005 שעה 8:27)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מודה מקרב הלב לתשובתך שאין לך פתרון. בכל זאת שתי הערות-שאלות:
1. ע''פ דבריך לי יש כשל לוגי בהגדרת הדמוקרטיה. נניח שאתה צודק. האם תוכל להאיר את עיני ותגדיר את המושג ללא כשל לוגי?

2. עודף הביטחון (''אני כמעט בטוח'') שלך מה הייתי עושה אם,..... הוא כשל לוגי חמור.
_new_ הוספת תגובה



אנסה
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 20/09/2005 שעה 16:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ואין במציאות דמוקרטיה מושלמת, צריך לחתור לצימצום מירבי של העיוותים. דרך אחת לעשות זאת היא להרחיב את היכולת של הציבור להשפיע מעבר לארוע החד פעמי של בחירות. יוזמות חקיקה ואפשרות ל Recall הן שתי דוגמאות אפשריות. מיסוד של מישאל עם כאמצעי להחלטות בנושאים מהותיים (אני לא כל כך חסיד של האחרון, אבל זה עובד לא רע בשוויצריה) זו דוגמא נוספת. מעבר לשיטת בחירות אישיות בהן הנציגים בכנסת נושאים באחריות ישירה למעשיהם ומחדליהם, היא עוד אפשרות. הבטחת אי תלות אמיתית וביעור השחיתות במערכת המישפט.

כל צעדים הכרחיים כדי להביא לשיפור במצב הקיים. האם זה יבטיח שלא יצוצו פגמים אחרים? מי יודע? אבל כשיש לך מצב קיים דפוק, להמשיך אותו רק מפני שאתה לא בטוח שהאלטרנטיבה יותר טובה מה שקרוי Better the devil you know
_new_ הוספת תגובה



תודה, אבל אתה בורח מלהגדיר דמוקרטיה
דוד סיון (יום שלישי, 20/09/2005 שעה 17:08)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא נכון, כבר אמרתי בהודעות קודמות את דעתי
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 20/09/2005 שעה 21:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שדמוקרטיה זה לא דבר שניתן להגדרה. דמוקרטיה זה יותר ממישטר, זה אורח חיים.
לא ניתן להגדיר דמוקרטיה באופן פורמאלי אבל אי אפשר לטעות כשניתקלים בה. זה נאמר על פורוגראפיה, אבל זה נכון באותה מידה גם כאן.
אתה יכול למנות שורה ארוכה של מאפיינים של מישטר דמוקרטי, ותמיד תוכל למצוא מישטרים שכל הסממנים האלה מתקיימים בהם והם לא דמוקרטיות, ולעומתם תוכל למצוא מישטרים שחלק משמעותי של הסממנים האלה אינו קיים בהם והם דמוקרטיות לעילא ולעילא.
_new_ הוספת תגובה



משהו לא מסתדר לי עם הטיעון שלך
דוד סיון (יום רביעי, 21/09/2005 שעה 6:26)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מצד אחד אתה טוען: ''כל מה שהצבעתי עליו היה הכשל הלוגי בהגדרה שלך של המושג ''דמוקרטיה'''' (תגובה 66456). מצד שני אתה טוען שאי אפשר להגדיר. האין כאן סתירה בין הדברים?

2. כבר אמרת מה זה לא דמוקרטיה - הגדרת מאפיינים... אולי כבר תגדיר מאפיינים של ''אורח חיים'' דמוקרטי שלפחות נדע משהו על ''אורח החיים'' הזה. מדוע אתה עושה את העניין כל כך קשה...?
_new_ הוספת תגובה



תראה - לא חסר
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 21/09/2005 שעה 7:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חופש תנועה, החופש להתגורר בכל מקום, הזכות לקיניין פרטי, חופש ממעצר שרירותי, חופש דיבור, מערכת מישפט עצמאית ובלתי מושחתת, עיתונות חופשית, ביטחון בחיי יום יום (מישטרה שעוסקת באכיפת החוק ולא בהפרתו) אלה רק כמה מאפיינים של אורח חיים דמוקרטי.
_new_ הוספת תגובה



סוף, סוף תודה רבה
דוד סיון (יום רביעי, 21/09/2005 שעה 7:50)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כעת אפשר, אולי, לחזור למוקד הדיון: האם במערכת דמוקרטית בעלת המאפיינים שרשמת יכול הריבון (מי שבחר במפלגת השלטון) ''להשפיע על החלטות הממשלה ו/או הכנסת בתקופה שבין בחירות ''(בר-ניר, תגובה 66456)?

מה יבטיח שהוא לא ישאר מנוטרל בין בחירות?
_new_ הוספת תגובה



סוף, סוף תודה רבה
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 21/09/2005 שעה 22:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תראה, כבר אמרתי לך יותר מפעם - אין מישטר דמוקטי אידיאלי. הבעיה של השפעה על המימשל בין בחירות לבחירות קיימת תמיד, בייחוד כשהמימשל בוחר במודע להתעלם מדעת הציבור או לעשות מהפך About face לגבי המדיניות עליה היתחייב במצע הבחירות.
כאן לפחות יש אפשרות לאזרחים ליזום חקיקה, וגם קיימת אפשרות ל Recall זה רחוק מהאידיאל, אבל זה מה שהוא. כאן גם יש עיתונות חופשית. ביחד עם בחירות אישיות בהן כל נציג נושא באחריות אישית למעשיו ומחדליו, זה מביא למצב שהוא הרבה יותר טוב ממה שיש בארץ. עדיין גם פה יש עיוותים ועוולות למכביר, אבל לפחות מי שנתפס נותן את הדין ובדרך כלל מסיים את הקריירה.
_new_ הוספת תגובה



אני חושב שזו אשליה
דוד סיון (יום חמישי, 22/09/2005 שעה 7:17)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר יש בחירות אישיות יש סיכוי שבנושאים אזוריים תהיה יותר הקשבה למה שרוצה או צריך הבוחר. אבל כאשר מדובר בנושאים לאומיים היתרון הזה בעצם נעלם. אז בעצם נוצר מצב שלפי טענתך קיים בארץ.

אפשר לעשות הקבלה בין הנושא של המלחמה בעיראק מול ההתנתקות. נדמה לי שאז תגלה קווי דמיון רבים בין חוסר היכולת של המתנגדים להשפיע על מהלכים של הממשל בוושינגטון.

בתיאוריה האחריות האישית למחדליו של נבחר מטופלת יותר טוב תחת בחירות אישיות. אבל האזרח הפשוט לא יצא לחפש את המחגלים...

לגבי עיתונות חופשית אין לארה''ב שום יתרון על ישראל.
גם בארץ יש לאזרחים אפשרות ליזום חקיקה.

בקיצור ההבדלים העיקריים הם בשולים ואולי באשליה.....
_new_ הוספת תגובה



''גם בארץ יש לאזרחים אפשרות ליזום חקיקה''
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 22/09/2005 שעה 19:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך?

''אפשר לעשות הקבלה בין הנושא של המלחמה בעיראק מול ההתנתקות''. אין כאן שום דימיון. לגבי היציאה למילחמה היה כאן קונצנזוס מלא שתמך במדיניות המימשל. למעשה התמיכה מהרחוב היתה הרבה יותר גדולה מאשר התמיכה בקונגרס, מה שהביא מתנגדים פוליטיים (כמו קרי למשל) להצביע בעד. אפשר למנות על יד אחת את מיספר המיתנגדים ליציאה למילחמה בעיראק.
הארוזיה בתמיכה החלה רק אחרי שהתברר שההחלטה לתקוף את עיראק התבססה על מידע מודיעיני שגוי. עדיין נמשך כאן הוויכוח על השאלה אם הנשיא פעל בתום לב או שהוא ידע מלכתחילה שהמידע שגוי. למרות הירידה בתמיכה עדיין הרוב (לא בין הפוליטיקאים של השמאל) נותן לו קרדיט. למרות שיש רצון לצאת מעיראק- בעיקר בשל מיספר האבדות הגדל והולך וזה שלא רואים את הסוף, עדיין הרוב (שוב יותר בציבור מאשר בין הפוליטיקאים) מקבל את העמדה ש''היתנתקות'' חד צדדית תהיה שגיאה.
לבוש עצמו אין בעיה כי הוא לא עומד לבחירה, אבל הדמוקרטים ''שורפים'' את עצמם בנושא הזה. אני לא יודע מה מדווח בארץ, אבל כאן כל היוזמות לחדש הפגנות בנוסח וייטנאם נראות פשוט פאתטיות. במיקרה הטוב מגיעים כמה מאות משתתפים, שמרביתם מאבדים את מינימום האהדה שעוד היתה להם כשהם מתחילים לתקוף את ישראל ואת ה''כיבוש''.
לא לחינם הילארי קלינטון שותקת בנושא הזה. היא חושבת להציג את מועמדותה לנשיאות ב 2008, ויש לה אינסטינקט בריא לגבי דעת הקהל.
_new_ הוספת תגובה



''גם בארץ יש לאזרחים אפשרות ליזום חקיקה''
דוד סיון (יום חמישי, 22/09/2005 שעה 20:26)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. אפשר לפנות לחברי כנסת ביוזמת חקיקה.

2. אתה מערבב נושאים. הזכרתי את שני הנושאים (עיראק והתנתקות) לא כדי להשוות בתוכן ובהיקפי התמיכה של הציבור. הבאתי זאת כדוגמה לחוסר היכולת של אזרח כאן ובארה''ב לשנות החלטות ממשליות. אני עדין חושב כך שההבדל אם קיים הוא שולי.
_new_ הוספת תגובה



''לפנות לחברי הכנסת''
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 22/09/2005 שעה 20:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא ''יוזמה''. כאן האזרחים יכולים ליזום חקיקה באופן ישיר בלי תלות בגופים הרשמיים. התהליך הוא לא טריוויאלי כדי למנוע שזה יופעל על כל שטות, אבל הוא קיים ומה שחשוב בניוחד אין לאף גוף רשמי, לא לרשות המחוקקת, לא לרשות המבצעת וגם לא לרשות השופטת אפשרות למנוע או לעכב. מה שאתה מדבר עליו ''פניה לחברי הכנסת'' זה בכלל לא דומה.
לגבי הדוגמא של עיראק התשובה שלי היתייחסה לכך שאין בציבור כאן התנגדות לצעדי המימשל - מישקלם של המיתנגדים איננו מספיק אפילו לארגן הפגנות דלות משתתפים. אם היתה התנגדות בציבור כפי שזה היה בתקופת מילחמת וייטנאם התוצאות היו נראות לגמרי אחרת. יכולת הציבור להשפיע כשהנושא באמת מטריד חלק גדול, היא אמיתית. זו בדיוק הסיבה מדוע שיטת בחירות אישיות עדיפה. אף פוליטיקאי לא רוצה לסיים את הקריירה שלו בגלל שתמך במדיניות שהציבור מינגד לה וזה בפרוש לא מוגבל לנושאים מקומיים.
_new_ הוספת תגובה



אם היתה.....
דוד סיון (יום שישי, 23/09/2005 שעה 6:08)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חוזר בדיוק למקום בו ''תקפת'' את עמדתי ביחס למה שהאזרח יכול לעשות באמצע הקדנציה. הנה משפט המחץ שלך:
''אם היתה התנגדות בציבור כפי שזה היה בתקופת מילחמת וייטנאם התוצאות היו נראות לגמרי אחרת''.

אילו לסבתא של אפרים היו,......

הנה מה שבעצם אמרתי בתחילת הדיון כאן (תגובה 66425): אם בישראל באמת היתה התנגדות בציבור למדיניות הממשלה התוצאות היו נראות לגמרי אחרת. אבל ההתייחסות שלך היתה ''היצחקתוני''.

ועוד שאילתא: זוכר את מלחמת יום הכיפורים ומה שקרה אחריה?
זוכר איך הריבון השפיע על המציאות?
_new_ הוספת תגובה



מה באמת קרה אחרי מילחמת יום כיפור?
ישראל בר-ניר (יום שישי, 23/09/2005 שעה 7:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שום דבר מהותי לא השתנה. ההפגנות ההמוניות לא הזיזו לאף אחד.
המהפך ב 1977 היה תוצאה של מילחמת יום כיפור, אבל זה היה במיסגרת בחירות (ועברו 3 וחצי שנים עד שזה התממש) ולא בגלל שה''ריבון'' עשה שריר והזיז מה שהוא.
זה בדיוק ההבדל. כאן לציבור יש אפשרות להביא לשינוי מחוץ למיסגרת הפורמלית של בחירות במועד הקבוע. בארץ - זו בדיחה לדבר על כך. אתה מסיק מסקנות ממה שלא היה, ולא תופס שעובדים עליך בעיניים. אין שום אפשרות לדעת מה מידת התמיכה של הציבור במדיניות הנוכחית של הממשלה כי אין לך שום דרך למדוד את זה בלי ללכת לבחירות (על מישאלי דעת קהל קשה מאוד לסמוך). אבל אתה ''יודע'' שאין התנגדות אמיתית בציבור.
_new_ הוספת תגובה



בהחלט הזיזו
עמיש (יום שישי, 23/09/2005 שעה 9:30)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הממשלה התפטרה, ראש הממשלה התחלף ועוד.
הבחירות הבאות התקיימו ב 77.
_new_ הוספת תגובה



בהחלט הזיזו
ישראל בר-ניר (יום שישי, 23/09/2005 שעה 15:56)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שום ממשלה לא התפטרה, המערך המשיך לשלוט כמקודם.
_new_ הוספת תגובה



בהחלט הזיזו
עמיש (יום שישי, 23/09/2005 שעה 16:12)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גולדה התפטרה ורבין נבחר לראש ממשלה או שאני טועה?
_new_ הוספת תגובה



בהחלט הזיזו
ישראל בר-ניר (שבת, 24/09/2005 שעה 0:14)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רבין לא היה מהמערך? זה חדש לי.
המערך המשיך לשלוט עוד שלוש שנים למיטב ידיעתי, עם כל השטיקים שלו. אבל אולי אני טועה . . .
המיקרה היחיד בתולדות מדינת ישראל בה היתה מעט השפעה לציבור שהביאה לשינוי מהותי בשילטון היה ערב ששת הימים כשהוקמה ממשלת האחדות הלאומית ובגין קיבל לגיטימציה. אבל זה היה יותר בגלל שלוי אשכול נכנס לפניקה מאשר בגלל ההפגנות. גולדה מאיר התנגדה (ומנקודת מבטה בצדק - ''נשי ווינדזור העליזות''), אבל אשכול פחד ולא היה מוכן להסתכן.
_new_ הוספת תגובה



אתה כבר משנה את הנושא
דוד סיון (שבת, 24/09/2005 שעה 8:16)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה היא לא אם מפלגת השלטון עפה או לא אלא שינויים בעקבות פעילותו של הריבון. במקרה שלנו המערך שינה את הרכב הפותח שלו בגלל הפעילות של הריבון. זאת עובדה די ברורה שאתה מנסה להתעלם ממנה.

גם הפעילות בתוך הליכוד (הריבון של היום) מנסה להחליף את ההרכב הפותח ולא את מפלגת השלטון ולגרום להקדמת הבחירות. אם יקרה הדבר וישתנה ההרכב הפותח של הליכוד, לא תוכל לטעון שהריבון לא יכול לגרום לשינוי מהותי בין מועדי הבחירות.
_new_ הוספת תגובה



תסלח לי, אתה הוא זה שמשנה את הנושא
ישראל בר-ניר (שבת, 24/09/2005 שעה 8:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב 1974 התחלפו כמה דמויות מפתח, אבל המיפלגה והקו המנחה שלה (המצע) המשיכו כאילו מאום לא קרה.

היום מה שקורה הוא שראש הממשלה מבצע בעזרת האופוזיציה קו מדיני הפוך למצע עליו נבחר. החלפתו תהיה לפיכך לא סתם שינוי קוסמטי - פרצוף ב' במקום פרצוף א' ועולם כמינהגו נוהג, אלא שינוי מהותי במדיניות היסוד.

זה לא מה שקרה ב 1974.

אם היית מביא כדוגמא את השינוי שחל ערב מילחמת ששת הימים - הקמת ממשלת הליכוד הלאומי, זה היה יותר קרוב למה שאתה מגדיר כהשפעת ה''ריבון'', אם כי גם זה עדיין היה רחוק מהרצוי.

ה''שינוי'' שקרה ב 1974 היה עבודה על הציבור בעיניים, כמו כל הדו''ח של וועדת אגרנט שנועד להסתיר את האמת ולא לגלות אותה.
_new_ הוספת תגובה



אתה בודק לפי התוצאה ואני לפי מה שגרם
דוד סיון (שבת, 24/09/2005 שעה 9:07)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנושא מה הריבון יכול לעשות ועושה לא כמה הוא הצליח.
_new_ הוספת תגובה



איזו משמעות יש
ישראל בר-ניר (שבת, 24/09/2005 שעה 17:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ל''עשיה'' שאיננה מביאה לתוצאות?

זה כמו לשבת במכונית וללחוץ על דוושת הגז כשהמנוע בהילוך נייטראלי. מישמיש בטח טוב בזה . . .

אגב, אם מקבלים את נקודת המוצא שלך שהעיקר הוא העשייה ולא התוצאה, אז אין בינינו שום חילוקי דעות בנושא. אבל זה רק ''אם'' . . .
גם על אולימפיאדה נהוג לאמר ש''העיקר זו ההישתתפות ולא הניצחון''. לך תספר את זה לאתלטים שמתחרים שם.
_new_ הוספת תגובה



איזו משמעות יש לשאלות שאתה מעלה?
דוד סיון (שבת, 24/09/2005 שעה 19:35)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאלת מה יכול הריבון לעשות, ואפילו התלוצצת על התשובות שהצגנו כאן. שאלת על איזה כלים יש לו לריבון לפעול בין בחירות. קיבלת כמה תשובות שאתה פוסל בגין התוצאות. ובכל זאת הכלים הללו ישנם ופועלים.

מכאן שהריבון לא רצה לשנות יותר! גם את זה אמרנו ובכל זאת אתה חוזר לתוצאות. אבל התוצאות אינן ההוכחה למציאות הכלים.....!!!

אם יש לך מכונית והוזמנת למסיבה אבל החלטת לא לסוע. כעת לשיטתך תטען שלא היו לך אמצעי תחבורה. אבל האמת היא שהחלטת לא לסוע. ......
_new_ הוספת תגובה



כרגיל ברניר מתפתל כתולעת על הקרס
עמיש (שבת, 24/09/2005 שעה 9:16)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לחץ הציבור על ממשלת גולדה הביא להתפטרות הממשלה, סילוקם של שרים מרכזיים וכו'.
בשביל ברניר זה לא הוכחה מספקת לכך שהוא טועה.
עכשיו הוא מדבר על המדיניות...

למרות שאין זה נושא הדיון, הרי שלמיטב זכרוני וידיעתי הציבור לא רצה להחליף מדיניות אלא רק להעיף את האחראים למחדל.
_new_ הוספת תגובה



''למיטב זכרוני וידיעתי''
ישראל בר-ניר (שבת, 24/09/2005 שעה 17:09)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה כבר אפשר לצפות מזיכרון של מישמיש?

אומנם אתה ''יודע'' מה הציבור רצה בתחום המדיניות, אבל המציאות היתה שונה כפי שהוכיחו הבחירות שבאו אחרי פחות משלוש שנים.

חבל רק שבצורה בה מיתנהל השילטון במדינה צריך היה לחכות את אותן שלוש שנים מיותרות.
_new_ הוספת תגובה



אני חושש שאינך זוכר
דוד סיון (יום שישי, 23/09/2005 שעה 18:01)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועדת חקירה ממלכתית, ועדת אגרנט הוקמה בנובמבר 1973 בגלל לחץ ציבורי. לאחר הבחירות בדצמבר 1973 שוב הוקמה ממשלה בראשות גולדה מאיר (לאחר שהמערך זכה בבחירות) ודיין שב לכס שר הביטחון.

בעיקבות פירסום דו''ח בניים של ועדת אגרנט (http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/agranat.htm) באפריל 1974 התפטר דדו ממשרת הרמטכ''ל (זעירא וגורודיש הודחו) וכעבור מספר ימים (11.4.1974) גם גולדה התפטרה: ''הגישה את התפטרותה מראשות הממשלה ב - 11.4.1974. התפטרה מהכנסת ב - 7.6.1974'' (http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individua...).

בממשלה שהוקמה אחר כך גם דיין לא כיהן.

------------

גם אם המערך המשיך להוביל מדיניות הוא כבר היה בדרך החוצה. גורם עיקרי לכך היה הלחץ הציבורי שהביא להקמת ועדת אגרנט.

הלחץ הציבורי על שרון מאד דומה בימים אלו. הוא כנראה יגרום להקדמת הבחירות (נראה בשבוע הבא), אבל גם כאן אין כמעט סיכוי שהליכוד יפסיד בבחירות הללו. מה לעשות שה''ריבון'' לא מוותר על השלטון ורק מנסה (לא מספיק ברצינות) להדיח את שרון.
_new_ הוספת תגובה



אני חושש שאינך זוכר
יובל רבינוביץ (יום שישי, 23/09/2005 שעה 18:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

> „גם אם המערך המשיך להוביל מדיניות הוא כבר היה בדרך החוצה. גורם עיקרי לכך היה הלחץ הציבורי שהביא להקמת ועדת אגרנט.”

איך הגעת למסקנה הזו? המערך עף מהשלטון לאחר שראש הממשלה נתפס בשחיתות אישית והתפטר כדי להימנע מהעמדה למשפט. הרבה יותר סביר בעיני שאירוע זה היה משמעותי בהרבה מהבחינה האלקטורלית מאשר המחדל של יום כיפור שלוש שנים וחצי קודם לכן.

במערכת הבחירות של 1977 הציג הליכוד את מנחם בגין כמדינאי ישר וצנוע, ולא ממש התמקד במלחמת יום כיפור, למרות שגם שם היה לו אס רציני בדמות אריאל שרון, שהצטייר טוב מאד בועדת אגרנט. גם העניין הבטחוני בכלל לא היה נושא משמעותי, למרות שבליכוד היה האדם שנתפס כאחראי ההיסטורי לעליונות האווירית של חיל האוויר הישראלי – עזר וייצמן.

נראה שמבחינת אנשי יחסי הציבור של הליכוד (פרסומאי „דחף”) נראה היה עניין השחיתות האישית של אנשי המערך כמשהו שיש לפחות לרמוז עליו הרבה יותר ממחדלי מלחמת יום כיפור.
_new_ הוספת תגובה



כתבתי גורם עיקרי
דוד סיון (יום שישי, 23/09/2005 שעה 19:26)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תסתכל על המגמה בתוצאות הבחירות, תראה תהליך של החלשות המערך והתחזקות הליכוד. בבחירות בדצמבר 1973 ירד כוחו של המערך מ-‏56 ל-‏51 וכוחו של הליכוד עלה מ-‏26 ל-‏39. כל שאמרתי על כך שזה היה גורם עיקרי ולא פסלתי אפשרות של גורם עיקרי נוסף, כמו למשל פרשת החשבון של רבין שעלתה על הפרק אחר כך. ההתגלגלות במדרון של המערך הושפעה מעניין מלחמת יום הכיפורים ולא היה הכרח להעלותה על הפרק.....

אבל הנושא של הדיון כאן הוא בעצם אחר: השפעתו של לחץ ציבורי על התנהלות הממשלה. הממשלה פורקה ושני האישים שעמדו במרכזה לא היו בממשלה שקמה אחר כך.
_new_ הוספת תגובה



ההפגנות לא הזיזו כי אין בישראל דמוקרטיה
צדק (יום שישי, 23/09/2005 שעה 13:25)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל דמוקרטיה, הכמות העצומה של המפגינים נגד ההתנתקות והאינטנסיביות של ההפגנות ואירועי המחאה,
שלא היו כדוגמתם בעולם כולו, יחסית לגודל האוכלוסיה, היתה משנה את החלטת הממשלה.
סנטור אמריקאי (איני זוכר את שמו) שנשאל על הנושא הספציפי הזה: ''מה היו משיגים מפגינים כאלו בארה''ב?''
השיב: ''גם את הירח''.

הימין לא לומד ולא מבין, המדינה מנוהלת בתקשורת והיא שקובעת מי משפיע ומי לא,
היא זו שגרמה ש-‏4 סמרטוטות יגרמו לבריחת צה''ל מלבנון,
כי הפכו את הסמרטוטות לכוח בעל 100 מנדטים ע''י פימפומם בתקשורת בוקר צהריים וערב,
וכשהימניים סמרטוטיים לא פחות ניתן לנגב אותם עם סמרטוטות רצפה.

כדי שישראל תהפוך לדמוקרטיה וכל מגזר בציבור ישפיע לפי כוחו האמיתי יש לטפל בתקשורת הפושעת,
דרך חקיקה, דרך חרמות וע''י התקפות בלתי פוסקות על הפושעים הנקראים משום מה, עיתונאים.
והכי חשוב במלחמה ''שכל ישר'', כי שכל ישר מנטרל השפעה של טיפשים, הבעיה שרוב הציבור לא ניחן בו,
וחינוך לשכל ישר לוקח הרבה זמן.
_new_ הוספת תגובה



ההפגנות לא הזיזו כי אין בישראל דמוקרטיה
Israeli101 (יום שישי, 23/09/2005 שעה 23:38)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''ש-‏4 סמרטוטות יגרמו לבריחת צה''ל מלבנון''

תרגום בבקשה.
_new_ הוספת תגובה



4 הסמרטוטות
צדק (שבת, 24/09/2005 שעה 20:24)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הן נשות ארגון הנקרא ''4 האמהות'',
את הכינוי ''סמרטוטות'', נתן להם אלוף פיקוד הצפון
באותה התקופה, ששמו כמדומני גבי אשכנזי.
_new_ הוספת תגובה



הכינוי ''סמרטוטות''
ישראל בר-ניר (שבת, 24/09/2005 שעה 22:35)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינו ''כינוי''. זו הגדרה מדוייקת של המהות.

השאלה היא כמובן מה זה אומר על מי שקבע מדיניות על פי התכתיב של הסמרטוטות.
_new_ הוספת תגובה



ה''סמרטוטות'' עצמן לא קבעו דבר
צדק (שבת, 24/09/2005 שעה 22:55)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שקבע היא התקשורת, שהפכה ''4 סמרטוטות'' לכוח וירטואלי של מיליון מצביעים,
התקשורת היא שמנפחת גופים קיקיוניים לממדי ענק והופכת גופים ענקיים לבלתי נראים.

קובעי המדיניות הם טיפשים כמו הציבור שבוחר שבהם,
עם אידיוט לא יקבל מנהיגים חכמים, זה פשוט חוק טבע.
ואידיוטים חסרי חוט שדרה מחליטים על פי סקרים, על פי רעש תקשורתי, ועל פי הבלים ואינטרסים אישיים אחרים,
הם מושפעים מכל הדברים שמנהיג אסור לו להיות מושפע מהם.

לכן ''סמרטוטות'' שקולן מוגבר ע''י תקשורת פושעת, משפיעות על קובעי מדיניות טיפשים.
_new_ הוספת תגובה



4 הסמרטוטות
Israeli101 (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 0:24)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביטוי הולם.
_new_ הוספת תגובה



אנסה
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 20/09/2005 שעה 17:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ואין במציאות דמוקרטיה מושלמת, צריך לחתור לצימצום מירבי של העיוותים. דרך אחת לעשות זאת היא להרחיב את היכולת של הציבור להשפיע מעבר לארוע החד פעמי של בחירות. יוזמות חקיקה ואפשרות ל Recall הן שתי דוגמאות אפשריות. מיסוד של מישאל עם כאמצעי להחלטות בנושאים מהותיים (אני לא כל כך חסיד של האחרון, אבל זה עובד לא רע בשוויצריה) זו דוגמא נוספת. מעבר לשיטת בחירות אישיות בהן הנציגים בכנסת נושאים באחריות ישירה למעשיהם ומחדליהם, היא עוד אפשרות. הבטחת אי תלות אמיתית וביעור השחיתות במערכת המישפט.

כל אלה צעדים הכרחיים כדי להביא לשיפור במצב הקיים. האם זה יבטיח שלא יצוצו פגמים אחרים? מי יודע? אבל כשיש לך מצב קיים דפוק, להמשיך אותו רק מפני שאתה לא בטוח שהאלטרנטיבה יותר טובה, מה שקרוי Better the devil you know אינו הצעד החכם ביותר.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי