  
  
  
|
 |
|
||
  לייבוביץ |
|||
|
|||
עד כמה שהבנתי ליבוביץ היה ביאוכימאי זה אינו מדע כל כך מדויק והוא בשולים של מדעי הטבע . לעיתים קרובות עיינתי בתוכניות של כנסים בכימיה ובביאו כימיה ולא הצלחתי להבחין בשמו כאחד המרצים או יושבי ראש . הוא התעסק יותר בפוליטיקה וטכנולוגיה תוך ניגוח הרבנות הראשית והרתיים בכלל מסיבה זו זכה בפרס ישראל ( לא על השגיו המדעיים ) על יומתו זו זה במקום של כבוד בכל פורום אנטישמי . לפני שנים רבות הוא שימש כאדמור של אגודת הסטודנטים הדתיים יבנה . באותה תקופה הידע של בוגרי המזרחי היה מסכן וכאשר הגיעו לאוניברסיטה הרצה וציטט דברים שלא היו ולא נבראו מהסיפרות היהודית . עם זרימת דתיים לאוניברסיטה בוגרי המגמות התורניות וישיבת ההסדר לא יכול היה להמשיך בתעלוליו והוא הפסיק להיות מבוקש ע''י הסטודנטים הדתיים . בנואים הנדסיים וטכנולוגיים כמו בנושאי יצור וכלכלה הוא היה ברמה של אינטלקטואל מהמאה ה-19 וקשקש דברים שאין להם שחר . אולי מספיק ליום אחד אם כי יש לי להוסיף רבות . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש הרבה אמת בדבריך |
|||
|
|||
פרופ' לייבוביץ' אסף דוקטורטים כאסוף ביצים עזובות. היו לו אם אינני טועה 7 או 8 תוארי דוקטור. הוא בעצמו הסביר את זה בכך ש''לא היו לו הסבלנות וכושר ההתמדה להתעמק בתחום אחד''. כל מי שהגיע לזה יודע שדוקטורט, לפחות במדעים, הוא תחילת הדרך ולא סופה. למעט חריגים בודדים (אני מכיר רק מיקרה אחד כזה בפיסיקה) אין בנימצא מי שהוא שהדוקטורט שלו מהווה את ''גולת הכותרת'' של עבודתו המדעית. אינני יודע עם במיספר הדוקטורטים שצבר הוא שבר איזה שיא עולמי, אבל זה אומר הרבה על ערכו האמיתי כאיש מדע. באוניברסיטה העברית הוא לימד ביוכימיה, והיה מקובל כמורה מעולה. סטודנטים אהבו לשמוע את ההרצאות שלו כי הן היו מתובלות ב''חוכמות'' ובדיחות תפלות בעיקר על רקע פוליטי. במחקר הוא כלל לא עסק. היה לו הרבה ידע בתחומים שונים, אבל הוא חסר עומק. אנשים נוטים לערבב ידע עם חוכמה ולכן היה מקובל להגדירו כ''חכם''. חכם הוא לא היה. אולי חוכם, אבל לא חכם. כאחד מעורכי האנציקלופדיה הוא דרש שיתנו לו לכתוב את הערך ''בן גוריון'' ולא ניסה אפילו להסתיר שבכוונתו היה ל''סגור'' חשבון עם בן גוריון. כשדרישתו זו לא נענתה, הוא התלונן על ''צנזורה'' ועל ''סתימת פיות'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לייבוביץ |
|||
|
|||
לייבוביץ לא זכה בפרס ישראל. היתה כוונה של שרת החינוך דאז (שולמית אלוני, אלא מי?) לתת לו את פרס ישראל (כמדומני בשנת 1993), והדבר חולל סערה. כאשר אפילו ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, הודיע שהוא יחרים את הטקס, הודיע לייבוביץ שהוא אינו מעוניין בפרס. חבל, היינו יכולים להתחרות על התואר „הפרס האידיוטי ביותר בהיסטוריה”, שכנראה בכל זאת יהיה שייך לפרס נובל לשלום שניתן ליאסר ערפאת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי