|
פרופ' לייבוביץ' אסף דוקטורטים כאסוף ביצים עזובות. היו לו אם אינני טועה 7 או 8 תוארי דוקטור. הוא בעצמו הסביר את זה בכך ש''לא היו לו הסבלנות וכושר ההתמדה להתעמק בתחום אחד''.
כל מי שהגיע לזה יודע שדוקטורט, לפחות במדעים, הוא תחילת הדרך ולא סופה. למעט חריגים בודדים (אני מכיר רק מיקרה אחד כזה בפיסיקה) אין בנימצא מי שהוא שהדוקטורט שלו מהווה את ''גולת הכותרת'' של עבודתו המדעית. אינני יודע עם במיספר הדוקטורטים שצבר הוא שבר איזה שיא עולמי, אבל זה אומר הרבה על ערכו האמיתי כאיש מדע.
באוניברסיטה העברית הוא לימד ביוכימיה, והיה מקובל כמורה מעולה. סטודנטים אהבו לשמוע את ההרצאות שלו כי הן היו מתובלות ב''חוכמות'' ובדיחות תפלות בעיקר על רקע פוליטי. במחקר הוא כלל לא עסק.
היה לו הרבה ידע בתחומים שונים, אבל הוא חסר עומק. אנשים נוטים לערבב ידע עם חוכמה ולכן היה מקובל להגדירו כ''חכם''. חכם הוא לא היה. אולי חוכם, אבל לא חכם. כאחד מעורכי האנציקלופדיה הוא דרש שיתנו לו לכתוב את הערך ''בן גוריון'' ולא ניסה אפילו להסתיר שבכוונתו היה ל''סגור'' חשבון עם בן גוריון. כשדרישתו זו לא נענתה, הוא התלונן על ''צנזורה'' ועל ''סתימת פיות'' |
יש הרבה אמת בדבריך
