  
  
  
|
 |
|
||
  למיטב הבנתי יש תשובה של עו''ד |
|||
|
|||
משה גורלי שכתב את המאמר במעריב הוא ''עורך דין, בוגר משפטים בת''א ומדעי המדינה בירושלים. לשעבר דובר בתי המשפט. עורך, כותב ופרשן בענייני משפט ב''מעריב'' ובעבר גם ב''גלובס'' ו''הארץ''. מלמד עיתונות באוניברסיטה הפתוחה'' (http://www.nrg.co.il/online/1/ART/973/198.html). תסתכל מימין לתמונת הכותב. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קראתי את זה |
|||
|
|||
וקראתי בעוד מקומות. ובכל זאת, מהי הפרוצדורה להדחת שופט? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קצת פרטים |
|||
|
|||
באתר של המכללה האקדמית יהודה ושומרון יש אתר משנה: מרכז רפאלי ללימוד עצמי. בפרק העוסק במדע המדינה, המבוסס על הרצאות מפי ד''ר עמיאל אונגר, נכתב (שגיאות הכתיב במקור): הדחת שופט הדחת שופט הוא תהליך אפשרי עקרונית. ההדחה נעשית בידי בית דין משמעתי של מיוחד, שחבריו ממונים ע''י שופטי בית המשפט העליון. יש כמה עילות להדחת שופט: נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו. התנהג באופן שלא הולם את מעמדו של שופט בארץ. הורשה בעבירה שיש עמה קלון. ועדת המינויים מצאה שהוא ''פיברק'' נתונים. מקור: http://www.yosh.ac.il/rafaeli/sci/2_8.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד קצת פרטים |
|||
|
|||
ובאתר הגימנסיה העברית ירושלים נכתב: הדחת שופט אפשרית רק אם הוא הורשע בבית דין משמעתי מיוחד של שופטים, או על פי החלטת הועדה לבחירת שופטים ברוב של 7 חברים לפחות. מקור: http://gymnasia-jer.org.il/ezrachut/ezer5.html | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפי זה בעצם |
|||
|
|||
אחרי ההרשעה צריך להיות תהליך הדחה, לפי הקודם - ביה''ד המיוחד מספיק. נראה איך זה יתגלגל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפי זה בעצם |
|||
|
|||
נראה לי שהלחץ הציבורי כאן יעשה את שלו. מנועי ההדחה: 1. שרת המשפטים דורשת לכנס את הועדה לבחירת שופטים כדי להדיח את השופטת. 2. לשכת עורכי הדין – כנ''ל. 3. דעת המיעוט בבית הדין המיוחד. 4. הרשעת בית הדין המיוחד, שאמנם לא מיצה עימה את הדין, וחבל, אבל לא מצא בה שום צד זכות. 5. ה„רמז” העבה של מר „הכל שפיט”. 6. עשרות מאמרים בעיתונות המודפסת והמקוונת, כולל מאמרו של ד''ר בר-ניר, שכולם תוקפים את ההחלטה החלבית מדי של בית הדין המיוחד. הבלמים להדחה: לא מצאתי שום גורם המתנגד להדחה. גם הילה כהן עצמה נמנעת, כנראה, מראיונות לאמצעי התקשורת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מרשה לעצמי להניח |
|||
|
|||
כי מאמרו של הדר בר ניר יהיה הקש שישבור את גב הגמל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| היה כאן עניין רגיש כלשהו |
|||
|
|||
אישי ונחבא מן העין, שבגללו נמנעו מלהדיח אותה. הדבר נרמז בפסק הדין, אולם מוטב שלא נעלה כאן ספקולציות באשר לטיבו של אותו עניין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| היה כאן עניין רגיש כלשהו |
|||
|
|||
מדוע שלא נעלה כאן את אותו „עניין רגיש”? שופטים אמורים להיות משרתי ציבור. השופטת גרמה עוול לאנשים שאותם היא אמורה לשפוט. אם עניינים אישיים עומדים בדרכה, יש להעיפה מיידית. אם המערכת הציבורית מחליטה שלא למצות עימה את הדין, על הציבור הנפגע לדעת את שיקוליה. אין כאן מקום להתחשבנויות פרטיות. מנהל של מפעל פרטי יכול להחליט שלא למצות את הדין עם עובד שסרח, תוך הבנת הרקע לסיבות שלו. הלוקסוס הזה לא אמור להיות קיים במגזר הציבורי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם מנהל פרטי לא ממש יכול |
|||
|
|||
מי שסרח פגע באירגון, במפעל, ולכן צריך למצות איתו את הדין גם אם האירגון הוא פרטי. ההסתייגות היחידה שאפשר לקבל היא שאם אין לי אינטרס באותו מפעל אין לי גם עניין לרדת לפרטי העניין. מאחר והמערכת הציבורית היא בעצם שלי, שלנו, תמיד (כל הזמן) זה ענייני אם מישהו פוגע בציבור ובמערכת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבעיה היא באבדן הבושה |
|||
|
|||
פעם היו דברים אחרים. מי שנחשד שלח יד בנפשו, או התפטר או לפחות סתם את הפה. בעשור האחרון, גדולי האומה שנתפסים עם המכנסיים למטה ממשיכים לצווח מעל כל גבעה רמה עד כמה הם חפים זכאים וטהורים. לא רק פוליטיקאים אלא גם מחנכי הדור. זכור לי איזה שוטה שכיהן כיושב ראש הסתדרות המורים שנתפס בהעתקה של עבודות לאוניברסיטת לטביה והיו צריכים ממש לבעוט אותו מהלשכה כשהוא צורח ששופכים את דמו. (ויש כמובן גם ח''כ משס שנתפס על אותה עבירה ועדיין נאחז בקרנות החסינות שלו) אז למה ששופטת זוטרה תתבייש? למה מי מת? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי מת? הבושה....... !! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש כאן עוד עניין רגיש... |
|||
|
|||
דינם של 14 האזרחים שהיא זייפה פרוטוקולים בעניינם. מה יהא עם אותם ''קורבנות'' של השופטת? מי יטפל בזכויותיהם עתה... והאם?! יתכן ש''הכל שפיט'', (לא בטוח), אבל לא הכל: ''בר תיקון'' (בטוח). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי