|
היה כאן עניין רגיש כלשהו | |||
|
|||
מדוע שלא נעלה כאן את אותו „עניין רגיש”? שופטים אמורים להיות משרתי ציבור. השופטת גרמה עוול לאנשים שאותם היא אמורה לשפוט. אם עניינים אישיים עומדים בדרכה, יש להעיפה מיידית. אם המערכת הציבורית מחליטה שלא למצות עימה את הדין, על הציבור הנפגע לדעת את שיקוליה. אין כאן מקום להתחשבנויות פרטיות. מנהל של מפעל פרטי יכול להחליט שלא למצות את הדין עם עובד שסרח, תוך הבנת הרקע לסיבות שלו. הלוקסוס הזה לא אמור להיות קיים במגזר הציבורי. | |||
_new_ |
גם מנהל פרטי לא ממש יכול | |||
|
|||
מי שסרח פגע באירגון, במפעל, ולכן צריך למצות איתו את הדין גם אם האירגון הוא פרטי. ההסתייגות היחידה שאפשר לקבל היא שאם אין לי אינטרס באותו מפעל אין לי גם עניין לרדת לפרטי העניין. מאחר והמערכת הציבורית היא בעצם שלי, שלנו, תמיד (כל הזמן) זה ענייני אם מישהו פוגע בציבור ובמערכת. | |||
_new_ |
הבעיה היא באבדן הבושה | |||
|
|||
פעם היו דברים אחרים. מי שנחשד שלח יד בנפשו, או התפטר או לפחות סתם את הפה. בעשור האחרון, גדולי האומה שנתפסים עם המכנסיים למטה ממשיכים לצווח מעל כל גבעה רמה עד כמה הם חפים זכאים וטהורים. לא רק פוליטיקאים אלא גם מחנכי הדור. זכור לי איזה שוטה שכיהן כיושב ראש הסתדרות המורים שנתפס בהעתקה של עבודות לאוניברסיטת לטביה והיו צריכים ממש לבעוט אותו מהלשכה כשהוא צורח ששופכים את דמו. (ויש כמובן גם ח''כ משס שנתפס על אותה עבירה ועדיין נאחז בקרנות החסינות שלו) אז למה ששופטת זוטרה תתבייש? למה מי מת? | |||
_new_ |
מי מת? הבושה....... !! | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |