| בס''ד.
ויש גם: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'; שֵׂכֶל טוֹב לְכָל-עשֵׂיהֶם; תְּהִלָּתוֹ עמֶדֶת לָעַד (תהלים קי''א).
מכאן אפשר להתחיל להבין מהי חכמה, ומהו היחס בינה לבין 'שכל'.
דומני כי מאמרים מן הסוג הזה מסבירים בדיוק מדוע ''חלקו'' על הרלב''ג. זה מפני שאצל אנשים שלא זוכרים כי רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', הניסוחים שלו משאירים מקום לטעות עד כדי הבנה הפוכה מזו שאליה התכוון הוא עצמו.
לעצם העניין, יש 'שכל' כשם עצם מופשט ועליו מדבר הרלב''ג; יש גם שכל כשם מושאל לחכמה, אבל זה משהו מאוחר ואינני בטוח אם הרלב''ג או מי מקדמונינו השתמש במונח זה במשמעות המושאלת.
יש כח החכמה בנפש, ומשכנו של כח זה בשכל שמשכנו במוח. יש גם חכמה כשם עצם מופשט וחכמה כשם תואר לידע שנרכש או שניתן לרכישה.
כאשר הרלב''ג מדבר על 'שכל' הוא מתכוון למה שהתורה קוראת 'צלם אלוקים' ואצל הרמב''ם הוא נקרא 'צורה'. החלק הרוחני שבאדם.
זהו, עד כאן להפעם. צריכים לזכור שלשון הקודש שונה שוני מהותי מהעברית בת ימינו, כך שאבן שושן או כל לשונאי אחר, לא בהכרח יכול להוסיף בהבנת לשון המקורות. לפעמים אפילו להיפך. |