|
אני עושה מעשה לא נקי – וראה הערת האזהרה שלי | |||
|
|||
בתחילת דברי. אבל אין ברירה, כשצריכים לענות להאשמות לא נקיות של הטוענים מנגד, חייבים להחזיר להם כלשונם. המספרים שהצגתי הם סטטיסטיקה פשוטה שמראה שאוסלו הפריח לנו כאן את הטרור. היה טרור גם קודם, לא טיפלנו בו לטעמי באכזריות מספקת והוא צמח פלאים אח''כ. כל השאלות - למה? כמה מחבלים הגיעו לארץ ישראל בעקבות אוסלו? עם איזו אג'נדה? – בזה לא נגעתי. כי הכוונה היתה רק להציג את העובדות המספריות, לטענותיו של ע.צ. הבאתי את המספרים שמציירים גרף מסויים. את זה תיבלתי במעט מאוד פרשנות. הסבר כללי שכל מטרתו היתה לתקוף את תוכנית אוסלו. גם ביבי ששלט בחלק מזמן אוסלו, לא יכול להתחמק מביקורת. אומנם אוסלו אינה באשמתו, אך הוא הודיע שהוא נגרר אחרי התחייבויות של ממשלות רבין ופרס לערפאת, תוך נסיון שלו לצמצם את הנזק. 1. אינני רומז שממשלת ביבי נתנה (ולא החזירה) שטחים לערפאת, אלא אני אומר זאת. ביבי כאמור היה מחוייב להסכמים שרבין ופרס כבר היו חתומים עליהם. ביבי ירש את הסכם חברון שאושר על ידי ממשלת פרס והכנסת. פרס עיקב את ביצועה לפני הבחירות כדי לא להינזק אלקטורלית (מה שלא עזר לו). ביבי אמר במערכת הבחירות שאם הוא ייבחר הוא יבצע את ההחלטה תוך הקטנת נזקה, אבל הוא לפחות דרש הדדיות כדי להקטין את נזק המעשה (מה שלא פגע בו). מאחר שהפלסטינים לא התקדמו מצידם במימוש ההסכם, ביבי עצר את הפארסה. העובדה היא שבשלוש שנותיו בשלטון רף הפיגועים ירד, היו סך הכל 3 מבצעי התאבדות. כי ביבי פשוט איים והפחיד את ערפאת בגירוש. וערפאת לקח את זה לתשומת ליבו. האיום בענישה אישית עבד אז, והוא נזנח שוב בזמנו של ברק. 2. בין 1987 ליוני 1990 היתה ממשלת אחדות לאומית ולא ממשלת ימין, למיטב זיכרוני. יוני 1992 עד 1993 שלטה ממשלת רבין. האינתיפאדה הזו דעכה כבר בשנות ה-90. ובודאי שבעקבותיה לא היה צריך בכלל להביא את ערפאת מתוניס. 3. אינני מכליל את ''אשמתה'' של ממשלת שרון בפרשנות, משום שאת עיקר האשמה אני מטיל על ממשלות העבודה ורואה בכל מה שקרה מאז תחילת 1993 כשורש הבעיה ולא כנסיון לפתור אותה. זה נכון ששרון יכול היה לעשות אחרת או יותר, אבל גם הוא היה תקוע עם תוצאות המהלך העגום של אוסלו. רק באפריל 2002 נכנס לו ''שכל'' לראש, כשנה לאחר שנבחר, אבל גם אז השינוי הזה רקם והתממש לאט מדי. 4. לא התכוונתי לעשות ניתוח עומק לכל הנתונים, אלא רק לתת למספרים לדבר בעד עצמם. כל אחד יעשה כבר את הניתוח שלו, אם יחפוץ. 5. הערה: זו סתם היתה הערה, ה''שבועיים'' של ביבי. החישוב בכל מקרה הוא מהיום הראשון - יום הבחירות. | |||
_new_ |
אני עושה מעשה לא נקי – וראה הערת האזהרה שלי | |||
|
|||
אם תבדוק את הנתונים תמצא שאני כנראה עסקתי בכתיבת ההודעה שלי בזמן שכתבת את הערת האזהרה. לכן לא היתה לפני בעת שכתבתי את שלי. צריך שיהיה לך ברור שאת הביקורת שלי אני כותב בהנחה שהנתונים שהצגת הם נכונים. מכאן שהביקורת שלי נוגעת בעיקר לפרשנות המרומזת והמפורשת של את דרך הניתוח ודרך הצגתו. 1. אתה הצגת ניתוח נתונים על קורבנות לפי תקופות-ממשלות. זה פשטני ולא בטוח נכון. כי ישנם גם תהליכים שמתחילים לפני ונמשכים אחרי כהונת ממשלה מסויימת. 2. לא לכלול בניתוח הזה גורמים מהותיים מעבר לאיזה ממשלה היתה בשלטון זה לרמוז שאותה ממשלה שבתקופתה היו x קורבנות הם גם היו באשמתה. אני לא אומר שלא - אבל ההצגה שלך לא מראה את האשמה. לכן כל המשחק עם הגידול בין הממוצעים הוא לא ממש רציני. 3. הטענה שהעלית כעת (''כי ביבי פשוט איים והפחיד את ערפאת בגירוש'') שווה בדיקה רצינית יותר ממה שעשית. 4. לדבריך, נתניהו הבטיח שיקטין את ''הנזק''. איך בדיוק הוא הקטין את הנזק? אם הוא הקטין מדוע הימין העיף אותו לפני הזמן? 5. אם כל כל גישת הניתוח שלך נכונה איך אתה מתעלם מ''נזקי'' ממשלת שרון? הרי בתקופת כהונתו כראש ממשלה נהרגו כ- 997 מתוך הקורבנות שברשימה. אז ציור גרף אפילו שאין בו אף שקר ואף בלוף די מזייף אם כי מלמד. | |||
_new_ |
דוד, בכל זאת המִסְפָּרִים מְסָפְּרִים הרבה | |||
|
|||
בזמן שלטון רבין ופרס הלכו ותפחו הפיגועים למרות התהליך המדיני (ואולי דווקא בגללו!), ובזמן שלוט הימין נעשו מהלכים כנגדם - עם הצלחה גדולה (בזמן ביבי) או עם הצלחה גדולה אך איטית שגבתה מחיר גבוה (בזמן שרון). חוק האצבע אומר שהנמכת רף הטרור ודיכויו הוא בד''כ תהליך איטי יותר מאשר התעוררות הטרור ופריצתו קדימה. לכן יש להבין את שרון, שעל אף טעויות טקטיות שעשה בשנתו הראשונה כרוה''מ הוא בסוף הצליח, ולומר תודה לביבי שעשה זאת חד וחלק (אם כי בזמנו עוד לא נולדה האינתיפאדה השניה). | |||
_new_ |
ביבי התאים לערפאת | |||
|
|||
ולא היתה לו כל סיבה לנסות ולערער את ממשלתו. המעניין הוא שביבי נבעט הביתה על ידי הציבור למרות שהיה כאן שקט יחסי. צריך פעם לנסות ולבדוק מדוע | |||
_new_ |
ססמאותיך בדרך כלל מחטיאות את האמת | |||
|
|||
גם הפעם. ביבי הפסיד בבחירות לא בגלל ענייני הבטחון (שהתחזק דווקא בזמנו) אלא משום הסתבכותו בענייני שחיתויות, אשא קלת דעת ופטפטנית שהמאיסו אותו על הציבור. | |||
_new_ |
נתניהו הפסיד את הבחירות ב 1999 | |||
|
|||
בגלל שהיה שקט יחסי. הציבור האמין שהטרור ירד מהבמה ושאפשר למקד את תשומת הלב בנושאי חברה וכלכלה במקום בנושא הביטחון. זה היה המסר של ברק. כשבאה ההתפכחות זה היה קצת מאוחר. אפשר לאמר בוודאות שדווקא הצלחתו של נתניהו בדיכוי הטרור היא שהיתה בעוכריו. אין זה משנה לצורך הדיון מה בדיוק הוא עשה, או אם זה היה, כטענתו של ביילין, רק מזל. | |||
_new_ |
נתניהו הפסיד את הבחירות ב 1999 | |||
|
|||
יכול להיות שזה נכון אבל בכל זאת המפלה היתה ממש קשה, הליכוד ירד ל 19 מנדטים, ברק קבל 56 אחוזים, זה היה ממש landslide לא כמו שהתרגלנו קודם לכן לתנודות של חצאי אחוזים לכאן ולשם. | |||
_new_ |
אין לי וויכוח אתך לגבי גודל המפלה של נתניהו | |||
|
|||
אבל אותו הדבר קרה תוך פחות משנה וחצי לברק. בשני המקרים הניצחון בבחירות התבסס על ציפיות שלא התממשו, וכגודל הצפיות גודל האכזבה. | |||
_new_ |
נתניהו הפסיד את הבחירות ב 1999 | |||
|
|||
אני מקוה שביבי קורא את דבריך ובשנת 2006 או 2008 כשיבחר לראשות הממשלה לא ידכא את הטירור יותר מדי כדי שישאר בשלטון. חבל ששרון לא ידע זאת. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |