  
  
  
|
 |
|
||
  הפרטה היא לא תמיד טובה |
|||
|
|||
ד''ר סיון שלום לך ציינת כי במקרים רבים הפרטה היא מהלך נכון וברצוני רק להזכיר כי פעמים רבות, הפרטה הינה מהלך שגוי. במקרים בהם השוק לא מסוגל לתת פתרון (כשל שוק) כמו בתחומי הבריאות, התשתיתיות והחינוך, אל לה לממשלה להסיר ידיה. כמו כן, במשק קטן קיימת בעיה שכן הפרטה לא בהכרח תיצור תחרות כיוון שהריכוזיות במשק היא, בד''כ, גדולה מאוד. כיום בארה''ב כבר מתחיליפ להרגיש כי ההפרטה המואצת היתה מהלך אחד יותר מדי. כך בתחומי הבריאות, החינוך הציבורי ומערכת בתי הסוהר. זאת ועוד, נוכל לזכור את המקרה הטרגי של הפרטת חברת הרכבות בבריטניה, מה שהביא לקריסה ואסון בטיחותי. בנוסף, יש כאן גם מימד ערכי. הפרטה מביאה לירידת מחירים של המוצר אותו החברה מספקת , כמו גם לייעול השירות לצרכן. אולם שיפור זה תלוי במידת הריכוזיות בשוק. המחיר של ירידת המחיר היא פיטורי אלפי עובדים והורדת שכר של שאר העובדים בה בעת ששכר המנהלים נוסק וכמובן, חלוקת הדיבידנדים. ישנו גם מימד נוסף: בזק היא חברה מרוויחה המכניסה מאות מיליוני ש''ח מדי שנה לקופת המדינה ואם כך, מדוע למדינה לוותר על חברה שכזו ולהעביר את האוצר לידיים פרטיות? ממשלה רחבה היא לא דבר רע אלו פשוט קשקושים של אחד, מילטון פרידמן, שבינתיים כמעט כל התיאוריה שלו הוכחה כנכשלת באמפיריקה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הסיפור על כשל שוק |
|||
|
|||
היכן בנושאי הבריאות והחינוך יש כשל שוק? מדוע שמשרד החינוך ינהל את בתי הספר עד הגרוש האחרון? הפרטה בלי טיפול בריכוזיות היא תרופה חלקית אבל עדין תרופה לביבוז. הרפורמה שתוכננה לגבי חברת החשמל נוסחה כדי לטפל בשתי הבעיות הללו. הרפורמה בשוק ההון שהוצעה על ידי ועדת בכר עוסקת בהתחלת פירוק הריכוזיות ולכן הגברת התחרות. גם הדו''ח של ועדת דברת מציע דרך לפירוק הריכוזיות במערכת החינוך. בכל אלו כבר עסקתי ביתר הרחבה בעבר. בכל זאת אוסיף שחלק נכיר מן ההתנגדות מקורה בכאלו שמרוויחים מהריכוזיות והביזבוז במגזר הציבורי. אשמח מאד אם תציג עובדות, לא הצהרות, על מה קורה בארה''ב בקשר ל''הפרטה המואצת'' ועל ''האמפיריקה''. לפני כן כדאי לך להישמר משחצנות (''קשקושים''; ''נכשלת''). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בארה''ב יש סל בריאות |
|||
|
|||
שמוגדר ע''פ הכסף שהאדם השקיע בביטוח הרפואי שלו. אם אין לך כסף, אין לך טיפול. המחירים שם גבוהים ביותר, וישנם אנשים שנוסעים לטיפולים בחו''ל כי שם הם זולים הרבה יותר (בעיקר לתאילנד). אבל יש כאלה שאין להם כסף לא לכאן ולא לשם, ונובלים עד שמתים. גם החינוך הציבורי שעולה כסף לא נותן בתמורה את מה שמצפים ממנו והרבה הולכים לבתי ספר פרטיים. אבל למי שאין כסף נשאר עם החינוך החלש שמנציח את הנחיתות של השכבות החלשות. הפרטה לא תמיד פועלת בכל עניין באותו אופן. יש הבדל בין מפעלים תעשייתיים שמיצרים מוצרים פיזיים לבין מפעלים שמטרתם לשרת ולתת חינוך לכל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן יש הבדלים |
|||
|
|||
יש הבדלים בין מפעלי תעשייה ומפעלי חינוך ובשני המקרים אפשר להגיד שצריך לתת ____ לכל. כאשר מדברים על הפרטה יש צורך לקחת את ההבדלים בחשבון ממש כמו שזה צריך לקרות בניהול תהליך הייצור. הבוקר די במקרה קראתי מאמר על תרומתה של הפרטה חלקית (וכנראה זמנית) למערכת החינוך בארה''ב (http://biz.yahoo.com/ap/050515/gates_on_education.ht...). בכלל אחד הדברים שמבדילים את מערכת החינוך האמריקאית משלנו הוא בכך ששם הניהול הוא מקומי (משהו שגם ועדת דברת הציעה). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי