  
  
  
|
 |
|
||
  באמת לא כדאי לך להתבלבל עם העובדות |
|||
|
|||
יש נתונים, יש ספרים ויש תעודות ואתה בשלך מתעקש לנסח תיזה תוך התעלמות מהעובדות והעדויות. לך בקר בין דפי היזכור וראה את העדויות (http://www.izkor.gov.il/izkor40.htm). יש שם קצת אינפורמציה על איך מתו יהודים. הסיפור שם מתחיל עוד לפני העליה הראשונה. ראה באיזה ארוע נהרג הרשלר אהרון בשנת 1873. אחרי כן ראה את הבאים בתור. אם תעשה זאת בכנות של חוקר שמחפש את האמת, תתחיל לראות ש''התיזה'' שלך היא לא רצינית. אולי בכל זאת לא כדאי לך להתבלבל בגלל העובדות...... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא מדובר במרי לאומי שיטתי אלא בחוליגניזם של יחידים |
|||
|
|||
עולה בליבי תחושה עמומה ש''ציד'' מעשי רצח בודדים של יהודים בידי ערבים במאה ה-19 הינו חלק מזריעת דיסאינפורמציה שמטרתה ''להראות'' שהערבים והאיסלאם מאז ומתמיד התנכלו ליהודים, ו''למשוך'' את המרד הערבי המאורגן שפרץ בשנים 1928 1936 ואילך אחורה בזמן תוך יצירת הטעייה צינית. יש להבחין בין מעשי רצח פליליים ובין מרי לאומי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל מ. שרון יצרן ההטעיות |
|||
|
|||
דיסאינפורמציה היא המלאכה שאתה מתמחה בה במהלך השנים האחרונות. אינני יכול לעשות יותר מלהציג את העובדות. אתה מתעלם ובוחר לקרוא למהלכים מאורגנים של קבוצות ערבים נגד יהודים במקומות שונים, ''חוליגניזם של יחידים''. ובכן נחזור עוד פעם עבורך על המקורות והנתונים: א. התיעוד על מותה של רחל חדד הלוי (http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=0&dir=1&am...) הוא הוא עדות על התארגנות של רבים בצד הערבי על רקע ''סיסכוך מקרקעין'' שהחל לפני בוא העליה השניה. כדי להאיר את התירצים שלך באור בהיר אני מביא כמעט את כל הפרטים שישנם בעדות: [בת יעקב. מהמתיישבות הראשונות באם המושבות, פתח תקוה. אשת יוסף הלוי מהורודנא ואמו של השומר האגדי סנדר חדד. מתיישבי פתח תקוה היו נתונים זמן רב להתנכלויות של שכניהם הערבים מבני שבט אבו קישק ותושבי הכפר הערבי יהודיה שטענו לחזקה על חלק מאדמות המושבה. באחד הלילות העלו ערביי יהודיה את עדרם על השטח הזרוע של פתח תקוה. שומרי המושבה ובראשם סנדר חדד ויהודה ראב ארבו להם, הפליאו את מכותיהם ולקחו את העדר. למחרת יצאו כמעט כל הגברים של פתח תקוה יחד עם העדר והוליכוהו ליפו, אל המושל התורכי. ערביי יהודיה ניצלו את העובדה שפתח תקוה התרוקנה מגברים ופשטו על המושבה, שברו והשחיתו וזרעו הרס רב. רחל שניסתה להתנגד להם, הוכתה מכות קשות. היא הובאה כשהיא גוססת לבית חולים בירושלים ושם נפטרה ביום כ''ו באדר ב' תרמ''ו (2.4.1886). נסיבות מותה נתפרסמו בעתונים ''הצבי'' וה''חבצלת'' וב''ספר היובל לפתח תקוה''.] 21.7.2002 ב. כעת לעמדות של החוקר המהולל מיכאל מ. שרון על עמדות הערבים בקשר לזכויות שלנו היהודים. המקור הוא מאמר בשם ''דמוגרפיה ואלימות.... '' (דיון 595) מתאריך 21.7.2002. אני מביא שני ציטוטים: [1. גם תודעתם ותרבותם של תושבי פלסתינה הערבים ומאות אלפי המהגרים הערבים התפתחו בסימביוזה איתנו, אך הדבר לא מנע מהם להתייחס בחוסר כבוד הולך וגובר אלינו כפרטים ולשאיפתנו לריבונות כאן. 2. ניתן להסיק על מרכזיות השיקול הדמוגרפי בעיני האליטות וההנהגה הפלסתינאית על פי הסמיכות בין גלי ההגירה היהודית המרכזיים לכאן ובין הפרעות והפוגרומים הערבים: אלה ארעו ב- 1928 ו- 1936 במקביל ל''עליית גרפסקי'' (על שם גזרותיו הכלכליות של שר הפנים הפולני) מ- 1928, והעלייה מגרמניה בזרם גובר החל מ- 1933. הפרעות האלו נועדו, מן הסתם, להרתיע מהגרים יהודים מלבוא לכאן מאירופה, וכן להביא את משרד המושבות הבריטי להגביל את ההגירה.] ג. בקיצור לא מדובר ב''חוליגניזם של יחידים'' אלא באמירה שלך כדי ליצר דיסאינפורמציה. כנראה, ש''תחושה עמומה'' מוליכה אותך לטעויות בקיראת העובדות בגלל שיקולים זרים (הפעם זה בגלל הרצון שלך להשמיץ את חולצי העליה השניה). מסקנה די ברורה מכל המידע היא: זה לא התחיל בגלל העליה השניה...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נו, אבל מהציטוט שהבאת עולה בברור שהיה |
|||
|
|||
כאן סכסוך קרקעות מקומי ומוגבל, ולא מרי ערבי כלל ארצי. פסקה 2 במאמרי דווקא תומכת בדברי: השאלה היא מדוע החלו הערבים להתנגד לגלי העלייה בסביבות 1928, תופעה שלא היתה קיימת ב-1905, 1882 או אפילו ב-1920. מה גרם לערבים להתחיל לפתע לשנוא את היהודים איתם היו ביחסים טובים מאות שנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הציטוטים והטענות שלך... |
|||
|
|||
הציטוטים שהבאתי מראים על התארגנות מתוכננת של ערבים לפעולה אלימה נגד יהודים. אתה כתבת במפורש על כך כי הם לא קיבלו את זכותנו על הארץ. כעת אתה בא ומעלה תיזה, בלי שום אסמכתא. להזכירך מאחרר ומדובר על ארועים מלפני עשרות שנים הרי שבודאי יש תעודות ואף ספרים על הכוונות והסיבות. למשל במכללת תל חי יש חוקר בשם מוסטפה עבאסי שחקר את נושא ההגירה הערבית לארץ ישראל. אתה יכול לנסות ולשאול אותו למשל. אבל ודאי שישנם עוד חוקרים - גם הם רציניים - שישמחו לעזור לך לפענח את החידה. בנתיים לכל היותר יש לך תיזה ''פוליטית''. להזכירך פוליטיקה לא בדיוק מסתדרת עם חקר האמת. מדיונים בהם אתה משתתף כבר למדנו שהאמת היא לא בדיוק נר לרגליך..... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מכאל, אתה לא מנתח נכון את המאורעות |
|||
|
|||
בתחילת הציונות. בעקרון רק אומר, שמרגע שהחלה לצמוח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל החלה במקביל לצמוח גם זהות ערבית חדשה שהתנגדה לציונות. אז בודאי שבתחילת הדברים, גם שהתנגדות זו היתה לאומית-קיומית, הרי הביטוי שלה היה נמוך בשטח, משום שמערכות ומנגנונים חברתיים-ציבוריים מתפתחים לאט יותר מאשר התנגדות יחידים או קבוצות אד-הוק. לכן, כל המאורעות האלה נתפסים אצלך כהתנגדות מוסא או איברהים לחלוץ משה או אברהם שרק במקרה רבו על מיחר ליטרת החלב. אבל זה בהחלט לא זה. ההתנגדות צמחה לאור האיום שראו ערביי ארץ ישראל וערביי האזור בהתחדשות הציונית. אני מאמין שאם היתה לפלסטינים ארגוני חבלה בשנות ה-20 כי אז אין ספק שזו היתה מלחמה מקיפה יותר שהיתה מנוהלת דרך הארגונים האלה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי