  
  
  
|
 |
|
||
  מותה של מכונה אטומה |
|||
|
|||
''מותו של גבר'' מכנה מיכאל שרון בנימה של הערצה, את פטירתו של בני פלד, מפקד חיל האויר לשעבר, ומפנה אותנו ללינק של הכתבה עליו באתר YNET של עיתון ''ידיעות אחרונות''. בני פלד הוא שריד למושגי גבריות, מימי ספרטה הקדומה ועד לחברות ומשטרים בני ימינו, בדרך כלל בעלי מקדם עריצות גבוה, שטיפחו מושגי גבריות צבאיים - אדם שהוא מכונת הרג אטומה וחסרת רגשות. ברשימה לזכרו ב-YNET מצאתי שתי דוגמאות שמאשרות את הנאמר לעיל. במלחמת יום הכיפורים, מספר בני פלד, ''אחרי כשלון התקפת הנגד ביום הראשון, החלו במטה הכללי בראשותו של סגן הרמטכ'ל טליק, לתכנן נסיגה של 40 ק'מ. איימתי על כל הקצונה הבכירה, אם תמשיכו לתכנן נסיגה, אני אישית חוזר לכאן עם העוזי שלי ויורה בכולכם''. מטוסו של בנו יורם נפגע מעל התעלה ועל כך אומר בני פלד: ''4 שעות ידעתי שהוא מת, אבל אני מוכרח להגיד שהייתי אטום לחלוטין. כשקיבל כנפיים התרגשתי. כשהפילו אותו ביום הכיפורים לא התרגשתי. אחרי ארבע שעות קיבלתי פתק שהוא חי. בזה נגמר כל הענין''. עינינו הרואות שיש לנו כאן עסק עם אדם מסוכן ואטום. הוא מוכן לרצוח את כל חבריו לפיקוד העליון משום שהם שוקלים תכניות שאינן מקובלות עליו, והוא אטום ולא מתרגש כאשר נאמר לו שבנו נהרג. (אבל הוא כן התרגש כאשר קיבל כנפיים והוכשר להרוג ולהשמיד). בני פלד מצטייר על פי עדותו כמכונת הרג, בדומה לדמויות מסמרות שיער בסרטי מדע בדיוני, שם מככבות מכונות אדם חמושות היורות לכל עבר ללא אבחנה. אני מקווה שבניו, טייסים אף הם, עברו הסבה אנושית, ויתאבלו על מות אביהם עם מעט יותר רגשות ממה שאביהם היה מוכן להשקיע בהם. ואולי אפילו, גם אם יתהפך אביהם בקברו, יגלו רכות כלשהי ויזילו דמעה אחת או שתיים. אין פליאה ששרון וחבריו מהימין, וכנראה גם אותם אנשי צבא שעדיין חנוטים בגבריות הצבאית הקשוחה, מעריצים את ''תכונות הפלדה'' של פלד. בעיניי זו גבריות מזוייפת, שכל עוד היא מועלית על נס, יש לה השלכות סופניות על כל אחד מאיתנו. ככל שתמהר להיעלם, כך ייטב לכולנו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הייתי אמביוולנטי - האיש עסק בצייד. מטוסו הופל. |
|||
|
|||
במלחמת 73 פישל במידה רבה חיל האויר תחת פיקודו. איני בטוח שהיה יצירתי ובעל תושייה. נחרץ - כן. לכן כתבתי ''מותו של גבר'' ולא ''חייו של גבר''. יתכן שנבנה כאן מיתוס. רציתי לקבל תגובות נוספות. מה שכתב גדעון אינו מוסיף לי אינפורמציה - סטראוטיפ המאצ'ו הינו מוכר במקומותינו. אני האחרון שיתייצב מאחוריו -ראה רוח דברי עד כה. במחקרים בפסיכולוגיה נתגלה כי אנשים שהשיגו דירוג גבוה בשאלון ''מאצ'ו'', היו נמוכים מאד ביצירתיות. עוד מ- 73 אני כותב על כך. עם זאת, גם רכיכיות גרועה כנורמה. דע את עצמך, נסה להבין את המציאות, והיה יצירתי ובעל אינטגריטי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשרון-בני פלד היא טכנוקרט-צבאי-לוחם לא משורר |
|||
|
|||
אחרי מות קדושים-כך נוהגים לאמר על מות כל אחד.אך כאן לא נפטר קדוש,אלא חיל מקצועי בדימוס, טכנוקרט ולוחם.לא משורר ולא זמר עם וטרובדור.את מה שעשה ביצע על הצד הטוב ביותר.האחיזה בדגמאות של ''אני מביא עוזי ויורה בכולכם'' ברור שאינה אלא סלנג של עידנא דרתחא...הרי לו היה ''משתגע'' לא היו חבריו,חלקם טכנוקרטים צבאיים משלימים אלא יורים בו לפני כן.בהיסטוריה הצבאית,של כל המלחמות,מוכרים מקרי שכול שנדחקו לקרן זווית וע''כ גם זו לא דוגמא טובה.פלד היה מחסידי מתיחת המאמץ עד הסוף ובמלחמת יום כיפור דווקא הצליח להחזיק את חיל האויר בשעות הקשות ביותר שלו.נכון,היה איש ימין,חסיד התגרענות,נביא זעם צבאי אבל גם אב בעל משפחה ומי שהכירו ידע שהיתה בו מידה של הומור.הוא לא היה ''האיש שלי'' אך גם לא מפלצת ספרותית.הוא גדל חי ופעל בעולם כוחני.....ראה למשל מוטה גור,שהיה ידידי,נוקשה טכנוקרט,מאותו עולם כוחני ובכל זאת מאהב רומנטי ואפילו כותב ספרי ילדים....לכל אלה אין קשר לדרך ביצוע משימתו המקצועית.כך היה גם עם פלד ואפשר להוסיף דוגמאות אין ספור...מזו'קוב אוהב השירה ועד פטון הקלסיקן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מייג'ור-ג'נרל ניל ריצ'י - הנגוד בין ההחלטיות |
|||
|
|||
לאיוולת. כל שרציתי - לקבל מידע נוסף. יש דוגמאות רבות בהיסטוריה הצבאית של חיילים מקצועיים, טכנוקרטים צבאיים ולוחמים נוקשים שהמיטו על הצבא אסונות כבדים. גנראל ריצ'י, האחראי לאסון הכבד שניחת על הבריטים בקרב טוברוק (35,000 אבידות, אבדנים עצומים בשטח וציוד) מידי רומל (1942) מתואר כך: היתה סביב גנרל ריצ'י אווירה מרשימה של החלטיות, בעוד שלמעשה היה בלתי החלטי ביותר. הוא נהג לבקש את עצתך, ומשקיבלה, לעשות בדיוק את ההפך (מפקד הקורפוס גנרל גודוין-אוסטן) ריצ'י אינו זריז מחשבה או בעל דמיון במידה מספקת (מיג'ור ג'נרל דורמן- סמיט בדוח לגנרל אוקינלאק). בוטח והחלטי בדיבורו, אך לא תמיד היתה לך ההרגשה שהוא כה בוטח והחלטי במחשבתו שלו (גנרל מאסארוי). דומה שנוכח מה שמצטייר כבעייתיות בתפקוד החיל ב- 73 (יתכן שאני טועה) תוך נסיון ''למצוא אשמים'' במערכות אחרות (והרי בהם לא כולם בהכרח אידיוטים), וגם להדגיש את ''מספר החודשים הקצר קודם למלחמה, בהם היה האלוף פלד מפקד החיל'' (''ידיעות אחרונות'' , יום א', 13 יולי), יתכן שמטוייח כאן דבר מה שרבים מודעים לו, מאחורי מיתוס אפשרי, איני יודע. כך, איני רוצה להיות ''שוטה הכפר'', ולכן ראוי לקבל בנושא עוד השגות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השמדת סוללות הטילים בגובה נמוך ומכוונים שונים. |
|||
|
|||
יתכן שאני טועה בתמונה שאני משרטט ובהנחותיה: אבל, מדוע כצעד פותח לאחר תחילת ההפגזה המצרית, לא נשלחו מטוסי חיל האוויר לנטרל את סוללות הטילים המצריות, בגובה נמוך (שגם רעשו פועל להמם את צוותי הק.א.) ומכיוונים שונים, באופן מבוזר ובו זמני, כולל מהעורף? מערך הק.א. שהוזז, דומה שהתייצב עם תחילת הפעולות המצריות. ניתן היה להשיג תצ''אות מייצגות. כך, בשלב השני תחת תרחיש זה, היתה לנו שליטה אווירית מלאה באזורי הקרבות. אך דומה שהפיקוד האוירי פעל כשור זועם המתנפל על בד אדום. במקום לפצל את הפעולה האוירית לשני שלבים, התכנסו שניהם לשלב יחיד בלתי מבודל (קוגניציה של זמן המתכנס לנקודה, בה דנתי), של הזנקת אויר לטיפול מיידי במשבר המתפתח והולך. הדבר הביא לאבידות רבות במטוסים, עקב מידה של אובדן שליטה, וזגזוג בהתאם למוקדי המשבר. מראה המטוסים המופלים בזה אחר זה, גם פעל את פעולתו על החיילים בשטח, וגם יצר תחושת אסון של הפתעה קשה במטכ''ל. השאר רשום בדברי ימי המלחמות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ב- 75 בוצעה כלפי וכלפי עבודתי חבלה קשה שהיה מעורב |
|||
|
|||
בה ישירות הפסיכיאטר הראשי של חיל האוויר, דר' ב. אין לי סיבה כלשהי לצאת מגדרי בעניין מפקד חיל האוויר דאז. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרון, באם נמדוד אותו באזרחות, הוא לא היה הצלחה! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ספירו, אולי אתה צודק אבל בזכות כאלה אתה חי כאן! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה |
|||
|
|||
שלום רב מר.ספירו. האימרה של מר פלד ז''ל לגבי בנו אכן מזעזעת, אבל עם סיום קריאת תגובתך למר.שרון, נזכרתי בסופר הגרמני, חוזה הפאשיזם והתמוטטות אירופה במידה מסויימת [ראה ''מוות בונציה''], תומאס מאן, שלהלווית בנו שהתאבד לא הגיע כלל וכלל, וזאת למרות שלא היה בינם נתק כלשהוא. מאן הסתפק בשליחת טלגראם קצר. זוהי אחת מהעובדות המרתקות ביותר לגביו, ולו היינו נוקטים כלפיו בגישה הסרטריאנית-עד-פסיכואנליטית לגבי יצירות ויוצרים, התוצאות היו ודאי מעניינות. אינני יודע מתי נאמרו הדברים של פלד לגבי בנו, אבל אני מוצא כי יש בהם כמה מאפיינים בסגנון ''דרך הרוח'' של עמוס עוז, אפשר לטעון כי פלד מעוניין בבן ממשיך כבובה [בסיפור, שמשון, המקביל לפלד, אף מארגן ייצור מלאכותי של זה מאישה מפגרת], למרות שלדעתי אפשר גם לשייך זאת לאי יכולת לקבל אסון כל כך מהר בעודך מבצע תפקיד בשעה קריטית. זה נמצא תחת סימן שאלה אצלי. על קיום ועוצמת הקיום של אותה העלאת גבריות על נס ראינו בלינץ' התקשורתי, המוצדק או לא מוצדק, שנעשה למטריד הצבאי איציק מרדכי. היום אין תופעה של מחזיקי מפתחות עם תמונות של אלופים, תופעה שגם לא תחזור, לעומת זאת יש געגועים בקרב הציבור, כפי שאני רואה בתגובות באתר של ידיעות אחרונות, לאלופים מהדור הישן, שיש נטייה, מוצדקת או לאו, לראותם כטובים ביותר שהיו, מעין ''לשווא אפליגה תרשישה ואופירה''. זכור לי שדבר דומה היה גם עם רבין, כחיזוק למיתוס של מותו כחייל של שלום. בברכה, נתנאל ראוך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חסימה רגשית |
|||
|
|||
בני פלד עסק בניהול הקרב האוירי של ישראל, בימים הקשים ביותר של מלחמת יופ הכיפורים, כשנודע לו על הפלת המטוס של בנו. כמה טוב שישנם אנשים שמסוגלים לחסום את אבלם האישי בשעות כאלה, וכמה טוב שאנשים אלה מוצאים את דרכם לראש הפירמידה הצבאית. אני מבין שמר ספירו היה מעדיף שמפקד חיל האויר יתמוטט למשמע הידיעה המרה, בלי שהוא לוקח בחשבון את המחיר האיום שהיינו כולנו משלמים על התמוטטות כזאת. ודרך אגב, לא נאמר לבני פלד שבנו נהרג, אלא שגורלו אינו ידוע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הג'ינג'י יעלה כיתה, אבל רק בבית ספרנו |
|||
|
|||
לא צריך להתרגש, גדעון. הביטוי שציטטת מבני פלד, שהוא יבוא ויבצע מעשה אינו יותר מביטוי סמאנטי. הרי אתה בוודאי מכיר את הביטוי הפסול ''אני יהרוג (אהרוג) אותך/אותו וכ''', אך עם יד על הלב - האם הביטוי הזה אינו רווח כמטבע לשון בחברת כור ההיתוך ישראל, בעלת נורמות הג'ינג'י? האם אתה באמת חושב שפלד היה בא למחרת עם עוזי ויורה בכולם? אני חושב שלא. שלא תבין אותי לא נכון: אני לאו דווקא משתמש בביטויים כאלו, ובאירופה אפשר לעצור אותך על פיזור הבטחות מסוג זה, אבל בישראל זה לצערי קיים. סלאנג ומניירה ישראליים. וגם בנושא הכנפיים; ברגע של ווידוי מספר פלד שהתרגש למראה דבר זה; אני מאמין לו, ממש כמו שאני מאמין לו שחסם את רגשותיו למשמע הידיעה הנוראה. זה לגיטימי לחלוטין וכל אדם עשוי להגיב באופן שונה. אם תרצה לשאול לדעתי הרי שדווקא חסימה רגשית זו מעידה ככל הנראה על צורך עמוק בהגנה, וכנראה גם על רגישות יתר (אידיוסינקרסיה). אין לדעת. אני לא מציע לאף אחד להתרגש מסיפורים אלו לטוב או לרע; פלד היה איש צבא, וכהרבה אנשי צבא אחרים אחז ככל הנראה במבנה אישיות מסויים. זה אולי לא מלבב, אך בטח לא דוגמא וחלק מ'דמויות מסמרות שיער בסרטי מדע בדיוני'. אמנם דוגמא אישית לא הייתי לוקח ממנו, אבל זה לא אומר הרבה: אני הרי לא איש צבא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלכסנדר, תסביר לי מדוע מר ספירו אינו מבקר את |
|||
|
|||
חבריו הערבים המתגאים במות בניהם במעשי רצח של יהודים, (בני עמו? של מר ספירו!). כאשר הם אומרים שהם מוכנים להקריב גם את שאר בניהם, מר ספירו מקבל זאת בהערכה! נשאלת השאלה, האם מר ספירו הינו ''קוניאק'' על משקל ''שמפניה'' או סתם טרללה? מה אתה אומר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ללא דיעה בנדון |
|||
|
|||
ראובן שלום, אני לצערי לא יכול להסביר לך דבר, ואינני נמנה על מפרשי גדעון ספירו. כל מה שאני יכול לומר לך שהמדובר בבחור הגון, אשר אולי לעתים נסחף לצד אחד בלבד, אך אינו מצדיק את הכינויים שבהם בחרת להשתמש. אני מציע לך לנסות ולהתרכז בביקורות רציניות ואחראיות, כפי שעטך האוסטרי יודע להביע. שלך בברכה אלכס | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי