  
  
  
|
 |
|
||
  תגובה |
|||
|
|||
שלום רב מר.ספירו. האימרה של מר פלד ז''ל לגבי בנו אכן מזעזעת, אבל עם סיום קריאת תגובתך למר.שרון, נזכרתי בסופר הגרמני, חוזה הפאשיזם והתמוטטות אירופה במידה מסויימת [ראה ''מוות בונציה''], תומאס מאן, שלהלווית בנו שהתאבד לא הגיע כלל וכלל, וזאת למרות שלא היה בינם נתק כלשהוא. מאן הסתפק בשליחת טלגראם קצר. זוהי אחת מהעובדות המרתקות ביותר לגביו, ולו היינו נוקטים כלפיו בגישה הסרטריאנית-עד-פסיכואנליטית לגבי יצירות ויוצרים, התוצאות היו ודאי מעניינות. אינני יודע מתי נאמרו הדברים של פלד לגבי בנו, אבל אני מוצא כי יש בהם כמה מאפיינים בסגנון ''דרך הרוח'' של עמוס עוז, אפשר לטעון כי פלד מעוניין בבן ממשיך כבובה [בסיפור, שמשון, המקביל לפלד, אף מארגן ייצור מלאכותי של זה מאישה מפגרת], למרות שלדעתי אפשר גם לשייך זאת לאי יכולת לקבל אסון כל כך מהר בעודך מבצע תפקיד בשעה קריטית. זה נמצא תחת סימן שאלה אצלי. על קיום ועוצמת הקיום של אותה העלאת גבריות על נס ראינו בלינץ' התקשורתי, המוצדק או לא מוצדק, שנעשה למטריד הצבאי איציק מרדכי. היום אין תופעה של מחזיקי מפתחות עם תמונות של אלופים, תופעה שגם לא תחזור, לעומת זאת יש געגועים בקרב הציבור, כפי שאני רואה בתגובות באתר של ידיעות אחרונות, לאלופים מהדור הישן, שיש נטייה, מוצדקת או לאו, לראותם כטובים ביותר שהיו, מעין ''לשווא אפליגה תרשישה ואופירה''. זכור לי שדבר דומה היה גם עם רבין, כחיזוק למיתוס של מותו כחייל של שלום. בברכה, נתנאל ראוך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| חסימה רגשית |
|||
|
|||
בני פלד עסק בניהול הקרב האוירי של ישראל, בימים הקשים ביותר של מלחמת יופ הכיפורים, כשנודע לו על הפלת המטוס של בנו. כמה טוב שישנם אנשים שמסוגלים לחסום את אבלם האישי בשעות כאלה, וכמה טוב שאנשים אלה מוצאים את דרכם לראש הפירמידה הצבאית. אני מבין שמר ספירו היה מעדיף שמפקד חיל האויר יתמוטט למשמע הידיעה המרה, בלי שהוא לוקח בחשבון את המחיר האיום שהיינו כולנו משלמים על התמוטטות כזאת. ודרך אגב, לא נאמר לבני פלד שבנו נהרג, אלא שגורלו אינו ידוע. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי