  
  
  
|
 |
|
||
  אני בעד ללכת על זה |
|||
|
|||
ולבחור קומץ מדינות מסכנות, דלות ובעייציות ודווקא להן להפסיק את הסיוע הישראלי, שחלקו מבוצע מתקציב האו''ם. אבל החזרת העובדים והמומחים הישראלים (בתיקווה שלא ימצא שם שמאלני מורד) ובעיקר האמצעים והטכנולוגיה הישראלית, תפיל מכה קשה על המדינות קשות היום האלה. וכמו שאנחנו מכירים את האו''ם לא יימצאו מחליפים טובים וברמה כמו הישראלים, ומכאן שגם יהיה קשה להם לשקם את הפרוייקטים. וא''כ הם עוד יתחננו שנחזור ונשמור על קשר. זה עולם לא מוסרי, שבו השטן הערבי משבש את המוסר הגלובלי ולכן יש להילחם נגדם באלימות זהה לאלימות שהם מפעילים נגדנו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| חלומות באספמיה ...... !! |
|||
|
|||
1. איזה סיוע ובאיזה היקפים אתה מציע להפסיק? 2. אם זה מתקציב האו''ם איך אתה שכל כך ''אהוד'' באו''ם מפסיק סיוע כזה? 3. מהיכן אתה שואב את התחושה שישראל כל כך חיונית לכל כך הרבה מדינות שהיא תוכל ''לבחור''? 4. היום לכל אחד יש תחליף - אולי דוקא בגלל הבעיה המוסרית - וגם לישראל. הנה מה חושבים במשרד החוץ על השפעת ישראל באו''ם ועל היכולת ליזום מהלכים במסגרת האו''ם: ''במשרד החוץ מלגלגים, ומסבירים, מתוך ניסיון, כי הדבר הוא מתכון בטוח לתוצאות הפוכות: החלטות אנטי-ישראליות, שכן הצעה ישראלית לעולם לא תוכל לזכות ברוב באו''ם'' (איאיל שחר ומשה כהן, מוסף שבת, מעריב, 27.8.2004 עמ' 12, 13, 28). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סיוע ישראלי לחו''ל |
|||
|
|||
ישראל מסיית בחינוך, רפואה, מנהל ועוד עניינים שונים ליותר מחצי עולם. אני מתמקד בדוגמה טובה שיש לי עליה מספר נתונים. ואני מדבר על הסיוע החקלאי שישראל נותנת לעולם השלישי ואפילו לעולם הראשון. הסיוע הנעשה דרך המרכז לשיתוף והדרכה חקלאית בינלאומית (CINADCO) במש''ב של משרד החוץ . נמרכז משמש כמערכת תיאום מרכזית בתחומי ניהול, מקצוע וביצוע של משרדי החוץ והחקלאות בכל הקשור בפעולות שיתוף טכני חקלאי עם מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית, מזרח תיכון ,מדינות חבר העמים ומזרח אירופה. חלק מהפעילות נעשית גם בתיאום עם האו''ם, האו''ם מבקש סיוע לאזור או למדינה, מקציב כסף, ומשלחת ישראלית יוצאת למקום לביצוע סקרים, בדיקות, הצעות לפיתרון וגם לביצוע הפרוייקטים והכשרת המקומיים במקצועות החקלאות ותומכי החקלאות. מערך שיתוף הפעולה עם כ-80 מדינות כיום נמשך מאז שנות ה-50, כאשר עם חלק גדול היה ניתוק ב-1974 שפגע במדינות המנתקות יותר מאשר בישראל, והן מיהרו לחזור ולרקום את הקשרים מחדש החל משנת 1988 באופן גלוי. חלקן חידש את הקשרים כבר מסוף שנות ה-70 תוך שהכל נעשה בחשאי. היום מדינות באפריקה ובאסיה הגיעו למצב שהן אינן יכולות להרשות לעצמן לנתן את הסיוע הישראלי הייחודי בשם בעיות גידול אוכלוסיה מול מלאי מזון ומזומנים. מה שטוב בפרוייקט הישראלי הוא שהפעילות מתבצעת באמצעות מימון ממקורות בינלאומיים, מדינות תורמות וארגונים בינלאומיים, כולל או''ם ובמימון משלים מתקציב המדינה באמצעות תקציב משרד החוץ, שזה החלק הקטן ביותר בתקציב. המדינות מקבלות הסיוע לא מוציאות דולר עבור הסיוע, זולת המשכורות המשולמות לחקלאים ולפקידים שלהן, שבכל מקרה היו מקבלים את הכסף, גם אם לא היה הפרוייקט מתקיים. פעילות השיתוף הבינלאומי של ישראל בכלל, והחקלאי בפרט, מבוססת על הניסיון הייחודי של ישראל בפיתוח החקלאות, הגדלת הייצור, גיוון גידולים, פיתוחים טכנולוגיים, השקיה וחיסכון במים, פיתוח חקלאי באזורים צחיחים, שימור הסביבה וייצור בר-קיימא, שיטות ממשק וניהול משאבי ייצור, מחקר ופיתוח, הדרכה, מערכות תומכות, התיישבות ופיתוח כפרי וניהול חקלאי בכלל. אלה הפכו את הישגי ישראל לשם דבר בפיתוח חקלאי, כלכלי וחברתי המהווים דוגמה ורלוונטיות מיוחדת לתנאי הפיתוח במדינות המתפתחות ובעולם בכלל. מה שברור הוא שללא סיוע ישראלי לא יכול להיות שום סיוע אחר, כי אין בשום מדינה מנגנון מהסוג שישראל הקימה לאורך 50 שנה. גם הידע שנצבר כאן הוא אדיר בכל קנה מידה בינ''ל. ניהול המרכז ושלוחות ההדרכה נעשה מהמטה הממוקם בקריה החקלאית בבית דגן. המרכז מפעיל בארץ שני מרכזי הדרכה חקלאיים בינלאומיים, המרכזי בקבוץ שפיים והשני במכון וולקני, בהם מתקיימת פעילות השתלמות והכשרה חקלאית בינלאומית למשתלמי חו''ל בישראל . בנוסף מתקיימות תוכניות ייחודיות של סדנאות,משלחות ופעולות ייחודיות אחרות בחו''ל ע''פ הצורך. יש לי נתונים לגבי שנת 2001 המראים את היקף פעילויות הסיוע של ישראל (מאתר משרד החקלאות). היקפי הסיוע גדלו בשנתיים האחרונות, מידע אישי, אך לא מצאתי נתונים באינטרנט: 1. בשנת 2001 התקיימו 25 קורסים וסדנאות בינלאומיים, מהם 22 במרכז ההדרכה בשפיים ו- 3 סדנאות במרכז ההדרכה במכון וולקני. הפעילות הקיפה כ- 700 משתלמים ששהו בארץ בממוצע כ- 3 שבועות וייצגו כ- 65 מדינות מחמש יבשות. 2. הדרכה בחו''ל (קורסים ניידים) – פעילות זו מתמקדת בתיכנון וביצוע של תוכניות הדרכה וסדנאות מגוונות בתחומי חקלאות, מקצוע וטכנולוגיות המועברים בשפות אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית וערבית . פעילות זו מתקיימת במדינות רבות בעולם השלישי, (אפריקה, אסיה, אמל''ט ואוקייניה) מדינות אזור הים-תיכון, מדינות חבר העמים ומזרח אירופה. במהלך שנת 2001 בוצעו 64 פעילויות הדרכה בחו''ל בהם השתתפו 2850 מומחים המייצגות 27 מדינות ביבשות אמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה, מדינות מרכז אסיה ומזרח אירופה. התוכנית המקצועית של הקורסים מבוססת על כ- 40 נושאים חקלאיים שונים. הפעלת התוכנית נעשית באמצעות שגרירויות ישראל במדינות השונות וכן באמצעות ארגונים בינלאומיים ומקומיים שונים. 3. משלחת תכנון סקר וייעוץ קצרות מועד – תכנון וביצוע שליחויות יעוץ חקלאי בתחומים מגוונים המתבצעות באמצעות שיגור מומחים ומשלחות מומחים לביצוע סקרים מקצועיים ופעולות מגוונות של ייעוץ קצרות מועד. פעילות זו משולבת עם מערכת הפרויקטים ההדגמתיים המופעלים במסגרת הסיוע הישראלי במדינות יעד שונות. במהלך 2001 נערכו כ- 70 שליחויות ייעוץ במגוון נושאים חקלאיים שהתמקדו במדינות שונות ביבשת אפריקה, אסיה, אמריקה הלטנית, מרכז אסיה ומזרח אירופה. פעילות הייעוץ כללה שליחויות מיוחדות לתיכנון ''פרוייקטים הדגמתיים אינטגרטיביים'' זאת כחלק מפיתוח של תוכניות שת''פ חדשות במדינות יעד שונות, כגון: סין === הכנת תוכנית שת''פ בילטרלי חקלאי, הדרים, להקמת מרכז הדגמה והדרכה בתחום גד''ש וגידולים חסויים לקידום החקלאות במערב סין, כולל גידולי פרות לחלב ולבשר, כוורנות דבורים לדבש. רומניה ======= משלחות סקר/מטה הגדירה תוכנית שת''פ בשיתוף עם משרד ה- USAID ברומניה. הסכם שת''פ טכני נמצא בשלבי השלמה ולקראת חתימת הסכם ביצוע. (בסוף נחתם הסכם הסיוע). קזחסטן ====== ימת אראל - תוכנית שת''פ עם הסיוע האמריקאי (USAID) באזור ימת אראל המתמקד בפרוייקטים הדגמתיים (PILOT ) בנושאי: מדגה, מניעת מידבור, גידול ירקות והשקייה בקרקעות שעברו תהליכי המלחה, ופעולות נילוות לשיפור רווחת התושבים באזור. אוזבקיסטן ========= תוכנית לפיתוח מערך הדגמה בעמק הפרגנה, של ניקוז ביולוגי ויער משקי, כולל הקמת משתלה לייצור שתילי יער איכותיים בשיטות ממשק מתקדמות. סיוע בפרוייקטי ייעור. הפעילות משלבת הדגמת טכנולוגיות. התוכנית כוללת הדרכה ותמיכה מקצועית באמצעות שליחויות ארוכות מועד וייעוץ קצר. אינדונזיה ========= מדגה. אתיופיה ========= פיתוח ענף הזרעים, השקיה בטיפוף, אגירת מים ופיתוח קהילתי רב-תחומי, מאזור טיגריי.. גרוזיה ======= בנושאי חקלאות ואגרו-תעשיות. סנגל ===== נמשך תפעול פרוייקט ההדגמה כולל פיתוח תוכנית הדרכה והדגמה לקבוצות מטרה חקלאיות באזור חוות ההדגמה. הפרוייקט נמצא בסמיכות לנהר הסנגל באזור סמי-ארידי, ועוסק בהדגמה והדרכה של ממשקי גידול ירקות, גיוון גידולים וטכנולוגיות השקיה. רפובליקות מרכז אסיה ==================== נמשכות הפעילויות המקצועיות וההדגמתיות באזור זה. התוכנית כוללת תיכנון ותמיכה בפרוייקטים הדגמתיים שונים המתמקדים בענף הרפת, השקיה וחממות. התוכניות כוללות פרוייקטים הדגמתיים באזור ימת אראל, אוזבקיסטן וקירגיסטן. הפעילות כוללת תיכנון וניהול של תוכנית ייחודית של מרכזי ייעוץ אגרו-עסקיים המשרתים אלפי חקלאים ויזמים ''חדשים'' בהכנת תוכניות עסקיות וייעוץ טכנולוגי ומקצועי בתחום החקלאי. הפעילות פותחה לתמיכה במדיניות ההפרטה ובמיוחד של יזמות חקלאית משפחתית ואגרו-עסקית במדינות אלה. התוכנית זוכה למוניטין רב כולל סיוע בהכנת תוכניות המוגשות למימון בינלאומי ו/או גופי מימון מקומיים. תוכניות אלה פותחו ומופעלות במסגרת תוכנית מיוחדת עם ה- USAID שהחלה בשנת 1993 כחלק מתוכניות הסיוע הטכני למדינות אלה בעקבות השינויים שחלו בגוש הסובייטי בתחילת שנות ה- 90. ירדן ===== הושלמה הקמת פרוייקט הדגמה לצאן ב''קראק'', כולל הקמת מחלבה לעיבוד חלב והדרכת חקלאים ומומחים. במהלך שנת 2001/2 החלה הקמה של פעילות פרויקטלית חדשה בתחום הדבורים באזור אירביד. הודו ==== נמשכה הפעלת חוות ההדגמה המרכזית במרכז מנהל המחקר החקלאי של הודו הממוקם ב''פוסה'' בניו-דלהי. התוכנית כוללת ייעוץ מקצועי, הדרכה והדגמה שוטפת באתר הפרוייקט לאוכלוסיות מטרה שונות. התוכנית מתנהלת כיום באמצעות 2- מומחים ישראלים המוצבים בשליחות ארוכת מועד. בתוכנית- השלמת המעורבות הישירה בחווה במהלך 2003 והקטנת מספר המומחים לאחד. אתיופיה ========= השנה החלו פעולות לזיהוי תוכנית שת''פ (הדגמה והדרכה) חדשה האמורה להתמקד בחקלאות קיום ו''בטחון מזון'' בדגש על אזורי פגועי בצורת. במסגרת זו נבחנות גם אפשרויות פיתוח תוכנית שת''פ טכני לסיוע לענף הבקר באתיופיה. סקר מקצועי ראשוני בוצע בתחום. התוכנית אמורה להתמקד בממשק כללי של בקר לחלב כולל סיוע בתחום הניהול הגנטי ופיתוח ספר עדר לענף. עד שנת 2000 התנהל פרויקט באזור KOBO שהתמקד בשיפור ייצור המזון של אוכלוסיות כפריות באמצעות החדרת השקיה וגיוון גידולים. רומניה ======= בשנת 2002 הושלמה הכנת הצעת תוכנית לשיתוף טכני עם USAID בתחומי חקלאות שונים. התוכנית תתבסס על קידום משקי מודל משפחתיים כיחידות אגרו-עסקיות, במספר אזורים נבחרים ברומניה. התוכנית מתוכננת לפעול במהלך שנת 2002. קוסטה ריקה =========== במהלך שנה זו יושלם הפרוייקט הנוכחי העוסק בתחום של שיווק חקלאי ויוחל בהכנת הצעה לפרוייקט הדגמה ארוך מועד בתחום חקלאי חדש. זימבבואה ========= נמשכת פעילות תמיכה בפרוייקט המבוסס על מרכז הדגמה של שיטות השקייה וגיוון גידולים בשיתוף עם משרד החקלאות המקומי. אתר הפרויקט נמצא בקירבת הבירה ''הררה'' ומנוהל ע''י מומחה חקלאי בשליחות ארוכת-מועד. פיליפינים ========= במהלך שנת 2002 נמשכת פעילות בפרויקט של תמיכה בחקלאים משפחתיים המתמקד בייעוץ חקלאי למטרות ממשק וגיוון גידולים כולל שילוב של טכנולוגיות השקיה ותשומות. הפרויקט שילב פעילות עם פרויקט פיתוח אחר שהתנהל בחסות ה- FAO . התוכנית הסתיימה במהלך 2002 . בשלבי תיכנון ובניה מתקדמים הקמת מרכז הדרכה חקלאית שייסתייע בידע וייעוץ ישראלי. משלחת כלכלית מאפריקה הגיעה לישראל - בנושא חקלאות ''Peri-Urboun'' (''שולי הערים'') ואבטחת מזון. חוות ומרכזי הדגמה אינטגרטיביים- ומומחים לפעילות ארוכת מועד- פעולות לאיתור וגיוס מומחים מקומיים כיועצים ומנהלים מקצועיים של פרויקטים הדגמתיים וטכנולוגיים בחו''ל. פעילות זו מתמקדת בליווי מטה ומקצוע שוטף של המומחים והפרוייקטים תוך מתן דגש על יישומיות והחדרת טכנולוגיות מתוצרת ישראל. הפעילויות כוללות התמקדות בהיבטים של ניהול וממשקי ייצור מגוונים, גיוון גידולים תוך דגש על כלכלת שוק. הקמת חוות ההדגמה באזורים כפריים נבחרים במטרה להדגים ולהדריך ב''רמת השטח'' הפעלת שיטות ואמצעים התומכים בפיתוח חקלאי. במסגרת זו פותחו ''מודלים הדגמתיים'' יחודיים המותאמים לתנאי הפיתוח ואוכלוסיות מטרה שונות. הפעילות הפרוייקטלית והפעלת חוות ההדגמה נמשכה במהלך 2001 עפ''י תוכנית העבודה וכללה פעילות במדינות: סין, הודו, פיליפינים,קניה, אתיופיה, זימבבואה, חוף השנהב, סנגל, קוסטה-ריקה, אל-סלבדור, אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיסטן וירדן. במסגרת הפרוייקטים פועלים 16 מומחים בשליחויות ארוכות מועד. מחקרים – מתקיימות פעולות תיאום וליווי מקצועי של מחקרים בנושאים חקלאיים טכנולוגיים המשולבים בהיבטים כלכליים חברתיים. תוכניות אלה נעשות בשיתוף פעולה עם גורמי סיוע בינלאומיים ואירגונים מקומיים במדינות היעד השונות. במהלך 2001 הפעילות כללה תפעול ותיאום של כ- 20 פרוייקטים מחקריים בעיקר במסגרת התוכנית המשותפת עם הולנד (NIRP). התוכנית המתמקדה בפעילויות באפריקה והרשות הפלשתינאית (בסוף דעכה התוכנית בשל התמשכותה של האינתיפאדה!). נמשכת פעילות השיתוף של התוכנית האזורית (RAP ) הממומנת בשיתוף עם הסיוע של ממשלת דנמרק (DANIDA ) המבוססת על ופעילויות של סדנאות וסקרים בתחומים הנבחרים של התוכנית. פיתוח תוכניות – יזום ופיתוח תוכניות ופרוגרמות בנושאי שיתוף טכני חקלאי עם ארגוני סיוע בינלאומיים של המדינות התורמות כגון:USAID, DANIDA, SIDA ומוסדות בינלאומיים אחרים. מטרת פעולות אלה בעיקרה מתמקדת בקידום תוכניות שת''פ חקלאי הקשורות בתכנון פרויקטים, תוכניות הדרכה, קשרי ייעוץ ופעולות שיתוף עם גורמים בינלאומיים ,מדינות תורמות כולל קשר עם סקטור ציבורי ופרטי. הפעולות מתנהלות כחלק ממדיניות ומטרות הסיוע של משרד החוץ, להרחיב את ''מעטפת המימון'' הנוכחית, תוך זיהוי, ייזום תוכניות שת''פ חדשות כולל פעולות מימון משותף (Co-Financing) עם מדינות תורמות ו/או ארגונים בינלאומיים שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה שהזכרת את סינדקו ומש''ב |
|||
|
|||
כנראה שלפעמים אני גם שוכח דברים חיוביים שאני מכיר. זה קצת מוזר בעיקר שאני מכיר אנשים שעובדים לא מעט במסגרת המערכת הזאת. סינדקו (http://www.cinadco.moag.gov.il/cinadco/hebrew.htm), שפועלת בחסות משב, האגף/מחלקה לשיתוף בינלאומי (http://mashav.mfa.gov.il) אכן מסייעת ללא מעט מדינות. לפי דוח של מש''ב (http://mashav.mfa.gov.il/mfm/Data/56469.pdf) משנת 2003 אפשר לקבל תחושה טובה על התרומה: יותר מ-9,000 תלמידים מ-108 ארצות, יותר מ-260 קורסים ב-42 ארצות, 122 ייעוצים למשך זמן קצר, 17 פרוייקטים ארוכי טווח 19 תוכניות מחקר עם ארצות מתפתחות. בתוך הפעילות של מש''ב משתלבת הפעילות של סינדקו (http://www.cinadco.moag.gov.il/cinadco/hebrew.htm). אשר בין היתר מגדירה את היעוד שלה: ''קידום והשגת יעדים מדיניים של מדינת ישראל...... סיוע בקידום יעדים כלכליים וייצוא ''כחול-לבן''....למימון משותף עם קהילת הסיוע הבינלאומי, ....''. זאת פעילות שישראל לא בקלות תוותר על השתתפות בה. משיחה עם אדם שהשתתף בפעילות הזאת לפני כמה שנים (במקדוניה) עולה התחושה ''שאם מדינת ישראל לא הייתה עוסקת בפעילות הזאת המצב יכול היה להיות יותר גרוע''. מעבר לכך לכל מומחה יש תחליף שרק מחכה בפינה..... זה לא פעילות שאנחנו יכולים לצאת ולהכנס לפי נטיות קצרות טווח. אני גם עדין מבקש לדעת את היקף הפעילות השנתית מבחינה כספית. לפי מה שראיתי אין לזה ביטוי באתרים שהצגתי כאן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז זה לא רק כסף |
|||
|
|||
אין לי פרטים מדוייקים על ההיקף הכספי, מה גם שכל נתון שאוכל להביא כעת הוא רק חלקי. כי הפרוייקטים האלה ממומנים ממקורות שונים, שחלקן לא באים לידי ביטוי בתקציבים שנרשמים ע''ח מדינת ישראל. למשל סיוע כספי של מדינות מערביות, אינו נרשם כסכום שמוצע ע''י ישראל ולכן גם לא יקבל ביטוי תקציבי במשרד החוץ או החקלאות. מעבר לכך גם המקומיים משקיעים מכספם בפרוייקטים האלה, כך שרק ניתן לשער שהיקפם גדול ביותר. אך גם ללא סכומים מדוייקים (ואיננו דנים כאן כרגע על דולר לפה או לשם, כי אין לזה כל חשיבות) ניכר שהתרומה הישראלית היא חשובה ביותר וייחודית. העובדה היא שאף מדינה אחרת לא מסוגלת להצטרף לצד ישראל במשימה הזו. זה לא רק שונות תרבותית, כי אם גם יחוד מיקצועי (למשל בחקלאות אנחנו תורמים בעניינים בהם ישראל מובילה-חקלאות מדברית וסמי-מדברית), שם טוב ונסיון. בעוד אנחנו מדברים על חקלאות אז היום מתפרסמת ידיעה בידיעות אחרונות, ''24 שעות'', על פניה יוצאת דופן שהתקבלה בשגרירות ישראל בסין: הסינים מבקשים שמומחים ישראלים לטראומה יסייעו לשקם גן ילדים בבייג'נגף שעבר לאחרונה אסון נורא. השומר בגן שהיה מעורער בנפשו, ביצע ב-4 באוגוסט מתקפה רצחנית עם סכין כנגד הילדים. הוא רצח את אחד הילדים, ילד נוסף ומורה נפצעו קשה ו-13 ילדים נפצעו קל עד בינוני. אנשי מחלקת הפסיכולוגיה של אוניברסיטת בייג'ינג לא ידעו איך להתמודד עם המצב ולהתחיל בשיקום הטראומה בילדי הגן, הגננות והמשפחות. ואז הסינים פנו לשגרירות ישראל בבייג'נג וביקשו סיוע. הפניה הועברה למשרד החוץ לטפל בעניין. אתמול השתלטו טרוריסטים צ'צ'נים על בית ספר בצפון אוסטיה. הרוסים נערכים עם צבא מסביב לבית הספר ומנהלים משא ומתן עם החוטפים שמאיימים לחסל ילדים אם מישהו מהם ייפגע. בינתיים שמענו הצהרה של דובר ה – FSB (קג''ב לשעבר) http://www.rferl.org/featuresarticle/2004/08/33ee04e... שפוטין הנחה אותם ללמוד מארגונים אחרים איך מתמודדים עם תופעה כזאת, כולל ישראל (ישראל הופיעה יחידה בשמה). כלומר, ניתן להניח כמעט בודאות שנציגי שב''כ ומשטרה כבר יצאו לרוסיה ללמוד את המקרה ולייעץ. עוד שת''פ ביטחוני שיוביל בטח גם להתקרבות מדינית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון זה לא רק כסף |
|||
|
|||
ממה שאני יודע כבר (כולל הדברים שאתה כתבת כאן, ודברים שהעליתי מן הזכרון וגם ממקורות נוספים) הייחוד של מדינת ישראל הוא מוכר וידוע. אבל הסיבה החשובה שישראל עוסקת בדברים הללו היא: ''שלח לחמך....'' כדי לבנות יתרונות מדיניים.... ביחד עם זאת יש בנושא גם הסכמים חתומים שהפרתם לא תתרום ואולי תזיק (החלטות יותר מזיקות מזו שגדעון הזכיר). זה בודאי מזיק אם ישראל תנסה לשחק במשחק של ''פעם כן פעם לא''. הרי חלק מהייחוד זו הנכונות להגיע לביצוע תוך זמן קצר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שרציתי לומר הוא שישראל מסייעת |
|||
|
|||
לעשרות מדינות מעבר לגודלה היחסי. ישנם תחומים שבהם ישראל היא המתקדמת ביותר וייחודית ומכאן שהיא גם חיונית. מכאן נובע נתון נוסף המוסים לערכיותה של ישראל, בעיקר בעולם השלישי. הספסקת הסיוע תיגרום נזק גדול קודם כל למדינות המקבלות סיוע. מכאן שאין להן באמת עניין להקצין את היחסים עם ישראל ולהביא אותם למשבר. אינני יודע למה אתה מתכוון ''הסכמים חתומים'' אבל פעילותה החד צדדית של מדינה המקבלת סיוע מישראל גורם לה להפר כל הסכם שנכתב. וכידוע לך, בהסכמים בין לאומיים, האינטרס הלאומי של המדינות גובר, וזה גם בא לידי ביטוי בסכמים עצמם. בכל מקרה מרביתם של ההסכמים הם בין ארגונים ולאו דווקא בין מדינות, ופגיעה במדינת ישראל יכול להוציא את הגופים והחברות הישראליות מההסכם בלא שתוכל להיות עילת תביעה כנגדן, תחת סעיף ''פגיעה חיצונית בהסכם בלא שליטת הצדדים בהסכם''. גם אמונת ה''שלח לחמך'' טרם הוכחה, מלבד מקרים בודדים, כמו סירובה של אתיופיה להצטרף להחלטת האו''ם על המלצון בית המשפט בהאג מתוך שהעדיפה להדק את היחסים עם ישראל (קיים שת''פ חקלאי, רפואי פורה וסיוע צבאי כלשהו). גם מאוריטניה פעלה לשידרוג היחסים עם ישראל והחלפת שגרירים בגלל הסיוע, והיא כנראה מרוצה מזה עד כה. אלה דוגמאות המראות על פוטנציאל חיובי של היחסים האלה. לכן אני חושב שגם אם תתקבל החלטה להחרים את אזרחי יש''ע (ומחר את כל הישראלים) היא לא תהיה רצינית ותהיה רק למראית עין. לכן גם אמרתי שכדי להבהיר למדינות האלה את רצינותה של ישראל, אולי שבזמן שתתקבל החלטה כזאתי, נתפוס את שתיים שלוש המדינות המסכנות ביותר וננתק מהן את יחסי הסיוע, כדי להענישן ככל הניתן, כדי להרתיע אחרות. כי חוסר תגובה ישראלית יאותת לכולם שאפשר להשתין על ישראל וגם לשתות קפה ערבי טוב. ואת זה אסור לנו לאפשר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי את דבריך - אבל אייני חושב שישראל יכולה לנהוג כך |
|||
|
|||
לתפוס קורבן או שנים כדי להעניש אן להרתיע זו פריבילגיה מסוכנת אפילו לגבי מדינות גדולות יחסית שהן נותנות הסיוע וגם בעלות אמצעי המימון. במקרה שלנו כאשר אנחנו בעצם מגוייסים על ידי בעלי הממון הרי שהאפשרויות שלנו ''לאיים'' או ''להעניש'' הן קטנות ביותר. הסכמים עם בעל המימון שאנחנו נבצע כך וכך בודאי עומדים בבסיס כל הפעילות של סינדקו ומש''ב. זו עוד סיבה שלא בטוח שאפשר לעשות זאת. ברור שאינך מקבל את היעדים המוצהרים של מש''ב וסינדקו ולכן אתה מציע לשנות אותם. זו זכותך, אבל אני חושב זו טעות בעיקר מהסיבה הפרקטית שזה יגרום לנו יותר נזק מתועלת. חוץ מכל הויכוח שמחתי לשמוע את אוסף העובדות שהבאת בנידון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה זאת אומרת שישראל לא יכולה לנהוג כך? |
|||
|
|||
ישראל יכולה לתפוס כל ''קורבן'' ולהענישו באותה מידה שאותו ''קורבן'' מעניש את ישראל. מה עוד שאותו ''קורבן'' היא מדינה שמצד אחת נהנית מסיוע נדיב של ישראל (כסף, ידע, איכפתיות) ומצד שני יורק עליה. ה'גיוס' במישור בינ''ל איננו כמו 'גיוס' במישור הלאומי, ויש לו כללי משחק קצת שונים, עם היבטים מדיניים ואסטרטגיים, וכולם נוהגים כך. אם מדינות אלה מטילות חרם על ישראל (מה זה בדיוק, 'גיוס חובה'?) ישראל רשאית לפעול מצידה נגדם בכל דרך לגיטימית ושוות ערך. ההסכמים עם בעלי הממון (ממשלות וחברות בינ''ל) הם הסכמי כדאיות לכל הצדדים. וכפי שאמרתי, אם מדינות, כולל מערביות, משנות הסכמים עם ישראל (כמו, חרם על אזרחי יהודה ושומרון) באופן חד צדדי על רקע פוליטי, כך גם ישראל יכולה לנהוג. זה מה שנקרא התנהגות מבוקרת תחת משבר. רק אינני מבין את פיסקתך האחרונה בה אתה אומר: ''ברור שאינך מקבל את היעדים המוצהרים של מש''ב וסינדקו ולכן אתה מציע לשנות אותם.'' למה מכוון המחבר? שאני איזה ישראלי נירגן ששונא שאנחנו מקדמים את האפריקנים והאזיאתים האלה? נהפוך הוא. אני בעד שישראל תהיה אור לגויים ותסייע להם ככל שניתן. כי מעבר לכך שזה טוב לשמה של ישראל, זה גם טוב יותר לעולם ולמעמדה של ישראל. אבל ישראל לא צריכה להייות שק החבטה של כל מדינה זבת חוטם, ואנחנו צריכים להיות אסרטיביים וחכמים יותר.רק התנהגות זו תחזק את מעמדה של ישראל כמדינה שיודעת איך להתנהג בעולם מעורער והתועלת מכך תהיה הרבה יותר גבוהה מהיותה שק חבטות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא שכנעת אותי שתפיסת ''קורבן'' תביא תועלת |
|||
|
|||
גם אני לא יכול בשלב זה לחדש דבר מהותי. עם זאת אני נשאר בעמדתי שמדינת ישראל לא יכולה לנהוג כפי שאתה מציע ללא נזקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא יכולה |
|||
|
|||
זה אפילו לא תרוץ של טירון. מה זאת אומרת לא יכולה? סנקציות הן הליך פוליטי קודם כל, וכל מדינה יכולה להטיל סנקציות על רעותה, אם זה כדאי עבורה. בודאי שלישראל זה יהיה כדאי להטיל סנקציות על מעט כדי להרתיע את הרבנם, גם אם עמתך משום מה הפוכה. אבל אני מבין שמכאן המספרים כבר לא מדברים אלא רק המספריים. ולכן אתה נרתע מלהשתמש בהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טירון הוא מי שכאילו שכח מה נכתב מקודם |
|||
|
|||
ישראל ''לא יכולה'' פירושו: ישראל לא יכולה להפיק תועלת אלא נזק, אם תנהג כפי שאתה מציע. את הנימוקים כבר הצגתי מקודם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שיחרימו כולם את ישראל. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| סך הכל כמה אוכלי חינם יהפכו למובטלים. |
|||
|
|||
אפשר יהיה להעביר אותם להתנחלויות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש משו בדבריך |
|||
|
|||
נשקול את הרעיון המוצלח. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי