|
ישראל יכולה לתפוס כל ''קורבן'' ולהענישו באותה מידה שאותו ''קורבן'' מעניש את ישראל. מה עוד שאותו ''קורבן'' היא מדינה שמצד אחת נהנית מסיוע נדיב של ישראל (כסף, ידע, איכפתיות) ומצד שני יורק עליה.
ה'גיוס' במישור בינ''ל איננו כמו 'גיוס' במישור הלאומי, ויש לו כללי משחק קצת שונים, עם היבטים מדיניים ואסטרטגיים, וכולם נוהגים כך. אם מדינות אלה מטילות חרם על ישראל (מה זה בדיוק, 'גיוס חובה'?) ישראל רשאית לפעול מצידה נגדם בכל דרך לגיטימית ושוות ערך.
ההסכמים עם בעלי הממון (ממשלות וחברות בינ''ל) הם הסכמי כדאיות לכל הצדדים. וכפי שאמרתי, אם מדינות, כולל מערביות, משנות הסכמים עם ישראל (כמו, חרם על אזרחי יהודה ושומרון) באופן חד צדדי על רקע פוליטי, כך גם ישראל יכולה לנהוג. זה מה שנקרא התנהגות מבוקרת תחת משבר.
רק אינני מבין את פיסקתך האחרונה בה אתה אומר: ''ברור שאינך מקבל את היעדים המוצהרים של מש''ב וסינדקו ולכן אתה מציע לשנות אותם.'' למה מכוון המחבר? שאני איזה ישראלי נירגן ששונא שאנחנו מקדמים את האפריקנים והאזיאתים האלה? נהפוך הוא. אני בעד שישראל תהיה אור לגויים ותסייע להם ככל שניתן. כי מעבר לכך שזה טוב לשמה של ישראל, זה גם טוב יותר לעולם ולמעמדה של ישראל. אבל ישראל לא צריכה להייות שק החבטה של כל מדינה זבת חוטם, ואנחנו צריכים להיות אסרטיביים וחכמים יותר.רק התנהגות זו תחזק את מעמדה של ישראל כמדינה שיודעת איך להתנהג בעולם מעורער והתועלת מכך תהיה הרבה יותר גבוהה מהיותה שק חבטות. |
מה זאת אומרת שישראל לא יכולה לנהוג כך?
