  
  
  
|
 |
|
||
  אורי: הבנת ההשרדות -אכן לזכות גישתך - מביאה |
|||
|
|||
לגישה עמוקה ויסודית לבעיות חיים רבות. אני שם לב שהתחלת הסבר סיבתי לנושא מסויים מנקודת המוצא של השרדות, מביאה להבנות סיבתיות עמוקות. זאת בניגוד להסברי שטח, בהם נקודת המוצא סמוכה לעניין שכביכול מוסבר. דוגמה להסבר שטח: הבעתי פעם התפעלות ממיומנות משחק הכדור של דולפין. פניתי בשאלת תם לאשת שיחי המזדמנת דאז: - מדהים. איך הוא יכול לעשות כל זאת? - מה זאת אומרת? הרי לימדו אותו. אבל זהו הסבר שטח, שכן אותה הדרכה לפינגווין, לא תתן תוצאות דומות. הסבר העומק כאן, המבחין בין שני המקרים, הוא: לדולפין כישורים מוחיים עיליים, כישורי למידה וכישורי קואורדינציה גבוהים מאד. דוגמא להסבר שטח אחר: למה שמעון נהג כפי שנהג? משום שהוא כעס. זהו הסבר שטח. הסבר עומק מתייחס לפונקציית ההתנהגות המסויימת הזאת, מה היה ההגיון שבה. זאת בעוד ''כעס'' כהסבר בלעדי עשוי להראות כקפריזה, שביטוייה אינו מביא לדבר ממשי. זהו הסבר שטח במישור רכילותי, למעשה. שכן השאלה היא, מה היתה המטרה הממשית והתכלית של גילויי הכעס. הסבר כזה כבר אינו הסבר שטח, אלא, מתקדם אחורה, לכווני מנגנונים סיבתיים וטלאולוגים (הבנות אודות תכליות) בסיסיים יותר. כך, השרדות, גורמיה ותת המטרות שהיא מציבה כדרך אליה, אכן, עשוייה להוביל, תכופות, להסברי עומק פוריים ביותר. על כן יש להוקיר את האוריינטציה שפיתח והבליט אורי מילשטיין, שהינה כה פשוטה ומובנת מאליה לאחר שהוצגה, אך עשוייה במישורי הסבר שונים, בפרט פסיכולוגיים/התנהגותיים (היתה לי הערב שיחה עם אם גרושה, מורה, חניכת בני עקיבא, מסביב לבעייה התנהגותית או הטייה התנהגותית מסויימת של בנה הגדול, ומצאתי עצמי נזקק להסבר ''השרדותי'' כנקודת מוצא בסיסית בניתוח מוכוון המלצות ושינוי נקודת מבט) להתגלות כפורייה להפליא. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למיכאל: על הרדוקציוניזם |
|||
|
|||
נניח שהיתה לנו תפיסה אלוהית והיינו מבינים את פרטי התהליך שבין קוורקים לבין מבנה היקום על כל אירועי השער וההתפצלויות שבדרך, אז כולנו היינו רדוקציוניסטים. הרדוקציוניזם יוצר בעיה בגלל ההבנה המועטת יש לנו על שלבי המעבר מפיסיקה לכימיה, מכימיה לביולוגיה, מביולוגיה לסוציולוגיה וכו'. כדי לא לוותר על טיפול בנושאים רלונטיים, בגלל העדר ידיעה, ויתרנו על דרישת הרדוקציוניזם, לפחות דחינו אותה לעתיד הרחוק. אבל אנחנו משלמים על כך מחיר מסויים ההולך וגדל בטווח הארוך. אפילו על פי הדוגמא שנתת: ראוי לאדריכל להבין את המבנה היסודי של החומר אם הוא לוקח בחשבון אסונות כרעידות אדמה, כפגיעה של גרמים שמימיים וכו'. אם החשיבה שלך מבקשת להגיע לדקות גרגרים מקסימלית אין לך ברירה אלא ללכת בדרך הרדוקציונית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי: על תכונות נוספות הצצות בעקבות אירגון החומר |
|||
|
|||
איני בטוח שדבריך תקפים. שכו, נכון, יש אמנם תכונות ברמה אלמנטרית וראשונית של הווצרות החומר (המתוארות למשל בכימיה באמצעות טבלת היסודות של מנדלייב, המתבססת על תכונות ברמת האטום הבודד). בהמשך, החומר מתארגן על ידי הטבע או מאורגן מעשה אדם ברמות גבוהות יותר. אז צצות בו תכונות נוספות emergent properties שאינן נובעות ישירות מהרמה האלמנטרית. למשל, בארכיטקטורה, כפי שנרמז בדבריך אודות רעידות אדמה, חשוב הנושא של עמידות המבנה, המותנה הן בחוזק החומרים, והן בצורת אירגון המבנה עצמו. אשר לחוזק חומרים,הרי שכאן: עומדות לרשות הארכיטקט טבלאות, פרי מדידות, ואין הוא חייב לרדת לרמה האטומית. זאת כשם ששימוש בנשק, מחייב הבנת תכונות הרובה ומבנהו למשל; אך אין החייל (או מתכנן הרובה המסויים) חייב לרדת לרמה האטומית, כדי ללכת את כל הדרך מרמת חלקיקים אלמנטרים, ועד תרכובות אורגניות מסובכות (המרכיבות את גזע העץ למשל) כדי להבין את נושא המשקל הסגולי של כת הרובה וחוזק לכידותה - במטרה לעשות שימוש בכת הרובה המשולבת בכלל רכיבי הכלי. כך נושא כמו צמיגות פני השטח - לחץ פני השטח של נוזל (למשל מים או נפט). גם כאן אין צורך לרדת בהכרח לרמה האטומית, שכן התכונות כאן צצות עקב אינטרקציה של החומר עם המבנה המוקנה לו: צמיגות פני השטח של מים (הלחץ שמפעילה השיכבה העליונה, הקובעת למשל אם פתית קורנפלקס יצוף או ישקע) , הינה אחרת בכוס או בצלחת מרק. המבנה, המורפולוגיה, קובע את התכונה. ממש כשם שהיית אומר שעלינו להבין את חוקי החשמל האלמנטרים, ולשם כך עלינו לרדת לרמת אטומים ואלקטרונים כדי להבין שהסטת המתג תביא להדלקת אור. אך ברמת המתכנן עיקר מה שצריך כאן בתכנון השלטר (המפסק) הינו הנושא של יצירת מעגל חשמלי והפסקתו עקב מגע או ניתוקו, וכן הנושא של חומרים והולכה חשמלית, בידוד חשמלי ואולי הארקה. כך, תכונות חשובות צצות למשל בעקבות המורפולוגיה (עיצוב פני השטח של חומר) ללא צורך לרדת לרמה האלמנטרית, כמו בדוגמת צמיגות פני השטח של נוזל שהבאתי. ''תכונות צצות'' נוספות כרוכות גם בצפיפות ומבנה גרעיני של חומרים שונים היוצרים את אופי המרקם (טקסטורה) של משטח חומר נתון, וקובעים את מקדם החיכוך הכללי שלו. כך, אופי המרקם קובע את ההבדל במקדם החיכוך בין נייר טישו ונייר זכוכית, ולכן את השימושים הנבדלים בהם, שוב, ללא צורך לרדת לרמה האטומית. התכונות והשימוש הפונקציונלי בשולחן למשל, נקבעים בעיקר על פי עיצובו המסויים כמשטח תמיכה מוגבה. שוב, בתכנון ובשימוש אין צורך לדון בשאלות הקשורות במבנה האטום, האלקטרונים והפוזיטרונים, בתכונות ''מוזרות'' strangeness למשל של חלקיקים אלמנטרים, ובשאר היסודות המופלאים המהווים את עולם החלקיקים האלמנטריים. כך, גם ברמת הבנת תהליכים היסטוריים וחברתיים - כאן למשל צצות תכונות נוספות פרי מבנה המערכות המורכבות והפונקציות אותן הם באות לשרת, תוך אינטרקציות ומערכות משוב בין מערכות ורכיבים, שוב, ללא צורך לרדת לרמת יסודות החומר והאנרגייה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי