  
  
  
|
 |
|
||
  לאורי: על תכונות נוספות הצצות בעקבות אירגון החומר |
|||
|
|||
איני בטוח שדבריך תקפים. שכו, נכון, יש אמנם תכונות ברמה אלמנטרית וראשונית של הווצרות החומר (המתוארות למשל בכימיה באמצעות טבלת היסודות של מנדלייב, המתבססת על תכונות ברמת האטום הבודד). בהמשך, החומר מתארגן על ידי הטבע או מאורגן מעשה אדם ברמות גבוהות יותר. אז צצות בו תכונות נוספות emergent properties שאינן נובעות ישירות מהרמה האלמנטרית. למשל, בארכיטקטורה, כפי שנרמז בדבריך אודות רעידות אדמה, חשוב הנושא של עמידות המבנה, המותנה הן בחוזק החומרים, והן בצורת אירגון המבנה עצמו. אשר לחוזק חומרים,הרי שכאן: עומדות לרשות הארכיטקט טבלאות, פרי מדידות, ואין הוא חייב לרדת לרמה האטומית. זאת כשם ששימוש בנשק, מחייב הבנת תכונות הרובה ומבנהו למשל; אך אין החייל (או מתכנן הרובה המסויים) חייב לרדת לרמה האטומית, כדי ללכת את כל הדרך מרמת חלקיקים אלמנטרים, ועד תרכובות אורגניות מסובכות (המרכיבות את גזע העץ למשל) כדי להבין את נושא המשקל הסגולי של כת הרובה וחוזק לכידותה - במטרה לעשות שימוש בכת הרובה המשולבת בכלל רכיבי הכלי. כך נושא כמו צמיגות פני השטח - לחץ פני השטח של נוזל (למשל מים או נפט). גם כאן אין צורך לרדת בהכרח לרמה האטומית, שכן התכונות כאן צצות עקב אינטרקציה של החומר עם המבנה המוקנה לו: צמיגות פני השטח של מים (הלחץ שמפעילה השיכבה העליונה, הקובעת למשל אם פתית קורנפלקס יצוף או ישקע) , הינה אחרת בכוס או בצלחת מרק. המבנה, המורפולוגיה, קובע את התכונה. ממש כשם שהיית אומר שעלינו להבין את חוקי החשמל האלמנטרים, ולשם כך עלינו לרדת לרמת אטומים ואלקטרונים כדי להבין שהסטת המתג תביא להדלקת אור. אך ברמת המתכנן עיקר מה שצריך כאן בתכנון השלטר (המפסק) הינו הנושא של יצירת מעגל חשמלי והפסקתו עקב מגע או ניתוקו, וכן הנושא של חומרים והולכה חשמלית, בידוד חשמלי ואולי הארקה. כך, תכונות חשובות צצות למשל בעקבות המורפולוגיה (עיצוב פני השטח של חומר) ללא צורך לרדת לרמה האלמנטרית, כמו בדוגמת צמיגות פני השטח של נוזל שהבאתי. ''תכונות צצות'' נוספות כרוכות גם בצפיפות ומבנה גרעיני של חומרים שונים היוצרים את אופי המרקם (טקסטורה) של משטח חומר נתון, וקובעים את מקדם החיכוך הכללי שלו. כך, אופי המרקם קובע את ההבדל במקדם החיכוך בין נייר טישו ונייר זכוכית, ולכן את השימושים הנבדלים בהם, שוב, ללא צורך לרדת לרמה האטומית. התכונות והשימוש הפונקציונלי בשולחן למשל, נקבעים בעיקר על פי עיצובו המסויים כמשטח תמיכה מוגבה. שוב, בתכנון ובשימוש אין צורך לדון בשאלות הקשורות במבנה האטום, האלקטרונים והפוזיטרונים, בתכונות ''מוזרות'' strangeness למשל של חלקיקים אלמנטרים, ובשאר היסודות המופלאים המהווים את עולם החלקיקים האלמנטריים. כך, גם ברמת הבנת תהליכים היסטוריים וחברתיים - כאן למשל צצות תכונות נוספות פרי מבנה המערכות המורכבות והפונקציות אותן הם באות לשרת, תוך אינטרקציות ומערכות משוב בין מערכות ורכיבים, שוב, ללא צורך לרדת לרמת יסודות החומר והאנרגייה. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי