|
עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות | |||
|
|||
כגון אובדן פירות עבודתך, אובדן קידום ושכר, הזמן והמאמץ שהושקע וכיוצא בזה. אין זה עניין כה ערטילאי של יוקרה גרידא, ואף יוקרה אגב, או אובדנה, כרוכים תכופות בעוולות ניזקיות שניתן בנקל להמחישם משפטית. כך, אם מישהו כתב ספר המבוסס על מערכת מושגית שפיתחת, בלי לתת לך קרדיט, הרי שמן הדין שיפצה אותך בחלק מרווחי הספר הזה, או שייתן לך בפומבי קרדיט ויאזכרך, בדומה למקרה של הפקת סרט המבוסס על ספר בלי לתת קרדיט לכותב הספר, כאשר מתחייב לתגמל את הסופר המקורי בחלק מרווחי הסרט. הנושא של עוולות נזיקיות הינו איפוא בלב ניכוס מוצר אקדמי. אין איפוא דבר כזה ''מצוי כולו בתחום האתיקה האקדמית'' בבחינת תחום לא שפיט.אלא שהנושא של אתיקה בא למזער היקף וטיב עבירות כאלה בקהיליות מסויימות, בבחינת טיפול מונע וממזער. זוהי מעיןבקרה חברתית של לחצים חברתיים, למזעור תופעה פלילית מסויימת, אך נורמות אלה אינם באות כתחליף לרשות המשפטית. זאת ממש כשם שהנורמה החברתית ''גניבה היא פסול מוסרי'' אינה באה כתחליף לשימוש בחוק במקרים של גניבות. האתיקה האקדמית במקרים רבים אינה כמעט מאפשרת טיפול אפקטיבי בדיעבד בעבירות כאלה לאחר שכבר נעשו, ולכן דעתו של השופט, בבחינת מתפעל החוק כלפי עבירה שנעשתה כבר, בהכרח עדיפה על דעתי, שכן מרכזי בה הרכיב של אכיפה. אשר לעבירות והעוולות המתלוות, הרי שאף אם הם עומדות על רגליהן, בבחינת קטגוריות וסעיפי הרשעה ניבדלים מנושא זכויות יוצרים לכאורה, עדיין הם שייכים לאותה מסכת נסיבתית, למשל ספציפית מבחינת מהות הכוונה הפלילית והמניע. יש להבין שבנושאי עבירות חמקניות למדי, הרי שהכוונה הפלילית והמסכת של גניבת וניכוס זכויות יוצרים הינם פתיל המאחד אותם. אשר לכך שזכויות של יוצר ''אינם מוחלטות'', הם עדיין מוחלטות במובן זה שנישול יוצר מזכויותיו הינה עבירת קניין. הכוונה ב''חוסר אבסולוטיות'' היא בתחומי הביניים של שיתוף אחרים, אך לא בקצה הרצף של נישול היוצר מזכויותיו. כך למשל, בדומה, יכולה רשות מוניציפלית למשל להפקיע זכויות קניין של אדם (מבנה השייך לו) לצורך סלילת כביש, למען תועלת הציבור, אך עדיין היא מחוייבת לפצותו. | |||
_new_ |
עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות | |||
|
|||
לעניין הקרדיטים, אין מחלוקת על כך, שלכל יוצר ישנה זכות מוסרית - המעוגנת בחוק ושהפרתה מהווה עוולה נזיקית בת פיצוי - ששמו ייקרא על יצירתו. להלן הסעיף הרלוונטי בפקודת זכויות יוצרים: 4א. זכות מוסרית (1) מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים. (2) מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה. (3) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה. (4) זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר. (5) בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. | |||
_new_ |
עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות | |||
|
|||
כדאי להוסיף ולהבהיר, שזכויות היוצרים אינן על רעיון - יצירתי ככל שיהיה - אלא על אופן הביטוי שלו. בעבר התעורר דיון בפא''צ בעניין של העתקת מתכון להכנת קפה. ובכן, הפרת זכויות היוצרים התבטאה לא בהעתקת הרעיון איך מכינים קפה מסויים, אלא בהעתקת הטקסט של אופן ההכנה. כלומר, אם המעתיק היה לוקח את הרעיון ומלביש עליו טקסט שונה מהטקסט המקורי - לא היתה בכך משום הפרת זכויות יוצרים. ובהקשר לקרדיטים בעבודות אקדמיות, איזכור עבודה או יצירה אקדמית - ללא העתקתה - אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים (אם כי ייתכן שאיזכור היצירה - ללא שם מחברה - יהווה עבירה אתית אקדמית). | |||
_new_ |
תודה, אך האם אינך מערבב זכויות יוצרים עם קופירייטס? | |||
|
|||
אלה שתי דברים שונים. כך, חברות סרטים חויבו בפיצוי למחבר שהישאילו מספרו את *הרעיון* והקונספטים הכלליים של העלילה, אף ששמות הגיבורים שונו, ובתסריט ניכתבו נוסחים אחרים מבספר. כנ''ל גם לגבי פטנטים - מדובר בזכויות יוצרים על הרעיון ולא על האופן הספציפי והשימוש במילים בו הוא הרעיון מנוסח. למעשה, אין כאן כלל שאלה של ניסוח מילולי של הרעיון, אלא מימושו הקונקרטי במוצר מסויים. שינוי הלבוש המילולי משנה לגבי העתקה (קופירייטס) אך אינו משנה לגבי ניכוס רעיון. | |||
_new_ |
תודה, אך האם אינך מערבב זכויות יוצרים עם קופירייטס? | |||
|
|||
''איזכור עבודה או יצירה אקדמית - ללא העתקתה - אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים (אם כי ייתכן שאיזכור היצירה - ללא שם מחברה - יהווה עבירה אתית אקדמית)''. רעיון המופיע בעבודה אקדמית ללא איזכור מקור אחר מאשר מחבר המאמר, אינו בבחינת איזכור בעלמא, אלא בבחינת אקט של ניכוס הרעיון תחת שמו של כותב המאמר. הדבר אינו שונה מסרט ה''משאיל'' רעיון של סופר, הן מבלי לאזכרו והן מבלי לתת לו פיצוי מתאים. או מסחיבת פטנט מאחר והוצאתו תחת שמך. | |||
_new_ |
הגדרה רחבה יותר לקופירייטס כוללת גם את | |||
|
|||
''התחושה והמראה'' של היצירה, מעבר לביטויים ספציפיים. http://www.davismccownlaw.com/articles/a-ip.htm עבירות קופירייטס הינם עבירות פליליות לכל דבר, ראו הדוגמא הבאהCopyright protection is limited to the *expression* of an idea. Copyrights can not protect raw ideas removed from their expression. For instance, a programmer could write a computer program which forecasts the weather based on current weather information. Another programmer could see the program and decide to create and sell her own version. So long as she does not copy the actual code created by the first programmer, or the *''look and feel'' of the program itself*, the second programmer is free to use the ''idea'' of a weather forecasting program to create | |||
_new_ |
The Truth About Plagiarism | |||
|
|||
http://www.law.uchicago.edu/news/posner-r-plagiarism... The Truth About Plagiarism It's usually a minor offense and can have social value Richard A. Posner Newsday (New York) May 18, 2003 Richard A. Posner is a judge on the U.S. Court of Appeals for the Seventh Circuit, based in Chicago, and a senior lecturer at the University of Chicago Law School. | |||
_new_ |
אך לא מדובר בהעתקה גרידה, אלא בניכוס מסכת רעיונות או גוף ידע | |||
|
|||
תוך גרימת נזק ליוצר. תקדים פסיקתי: עבירה פלילית ברת עונשין זכויות יוצרים חלות גם לגבי נכוס גופי ידע או מיצבורי ידע | |||
_new_ |
The Truth About Plagiarism - נזק ממשי ואובדנים ליוצר | |||
|
|||
unlike real theft, it is not a crime. If a thief steals your car, you are out the market value of the car; but if a writer copies material from a book you wrote, you don't have to replace the book טעות - בהתייחס לפסקה הבאה ה''מוכיחה'' שפלגיאריזם שונה מגניבת רכב, ולכן אינו בבחינת פשע: כאשר מישהו מעתיק חומר מספר שכתבתי, הרי שהוא גורם לי בכך נזק ממשי ואובדן קניין ממשיים, שכן התחליף המועתק ממני עשוי להוריד את כמות הקונים והקוראים לספרי. באנלוגיה לגניבת מכוניתי, הרי כאן הוא גורם לי פיחות ערך הקניין, ולעיתים טוטל לוס. כך גם לגבי עבודה אקדמית - אם מישהו מפרסם חומר שלי תחת שמו, הרי הוא מייתר turns redundant במידה רבה את עבודתי שלי, ועשוי לגרום לי נזק ממשי במונחים של אובדן התגמולים השונים שהיו באים מקוראי וניזקקי העבודה הזאת אילוליא הפכה במידה רבה לעודפית ומיותרת עקב הפליגיור.הפיסקה כולה בהקשרה: There is a danger of overkill. Plagiarism can be a form of fraud, but it is no accident that, unlike real theft, it is not a crime. If a thief steals your car, you are out the market value of the car; but if a writer copies material from a book you wrote, you don't have to replace the book. | |||
_new_ |
זכויות יוצרים חלות גם על מצבורי או גופי ידע | |||
|
|||
_new_ |
איזכור בעלמא? אין דבר כזה. | |||
|
|||
''איזכור עבודה או יצירה אקדמית - ללא העתקתה - אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים (אם כי ייתכן שאיזכור היצירה - ללא שם מחברה - יהווה עבירה אתית אקדמית)''. רעיון המופיע בעבודה אקדמית ללא איזכור מקור אחר מאשר מחבר המאמר, אינו בבחינת איזכור בעלמא, אלא בבחינת אקט של ניכוס הרעיון תחת שמו של כותב המאמר. הדבר אינו שונה מסרט ה''משאיל'' רעיון של סופר, הן מבלי לאזכרו והן מבלי לתת לו פיצוי מתאים. או מסחיבת פטנט מאחר והוצאתו תחת שמך. | |||
_new_ |
איזכור בעלמא? אין דבר כזה. | |||
|
|||
העובדה שרעיון כלשהו מאוזכר בעבודה אקדמית ללא איזכור המקור - איננה אומרת בהכרח שהכותב ניכס את הרעיון לעצמו (הכל תלוי בניסוח). מכל מקום, שימוש באלמנטים מתוך סרט - בשונה מ''ניכוס'' רעיון - מהווה הפרה של זכויות יוצרים (כמשמעותן בחוק). כנ''ל ''סחיבת'' פטנט (בתנאי שהוא רשום). | |||
_new_ |
תודה, אך האם אינך מערבב זכויות יוצרים עם קופירייטס? | |||
|
|||
כוונתי אינה לזכויות יוצרים בעלמא, אלא לזכויות יוצרים על פי חוק זכויות יוצרים (המעניק הגנה ליצירות ''ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות''). אכן, חוק זכויות יוצרים - למרות שמו הכוללני - מתייחס רק למה שקרוי קופירייטס. חוק הפטנטים איננו מגן על רעיון כשלעצמו, אלא, כפי שאמרת, על הזכות לממשו (למשל, הזכות לייצר תרופה מסויימת). רעיון כשלעצמו (למשל, נוסחה מתימטית או נוסחה לרקיחת תרופה) איננו מוגן, ולכן לא ברור מקור ההתנגדות החוקית ל''ניכוסו''. | |||
_new_ |
רעיון כשלעצמו לא, אך רעיון ממומש באפן קונקרטי כלשהו - כן | |||
|
|||
''רעיון כשלעצמו (למשל, נוסחה מתימטית או נוסחה לרקיחת תרופה) איננו מוגן, ולכן לא ברור מקור ההתנגדות החוקית ל''ניכוסו''. רעיון כשלעצמו הינו עניין בעלמא. ההגנה עליו, מתחילה כאשר הרעיון ממומש קונקרטית באופן כלשהו, בפרט כאשר הוא מופיע בטקסט כתוב או על מדייה אלקטרונית או אחרת. ניתן לסבור שכאן הבסיס להתנגדות החוקית הינו שילוב, בהתאם לשכל הישר ולמידת הסבירות, של חוק הקופירייטס במשמעותו הנירחבת כפי שהיא מקובלת בארה''ב (הכוללת גם look and feel העולה מהחומר הזה) - שילוב הנ''ל עם משהוא בדומה לחוק הפטנטים וחוק הטריידמרקס - המוכוונים ספציפית לקונספטים וידע ממומשים. דומה שיש כאן מקום לפסיקה נוספת, אכן, אך הייתי סבור שקיימים כבר תקדימים כבסיס לאותה התנגדות חוקית, גם אם הדבר לא נוסח מפורשות בקוד כלשהו, פלילי או אזרחי. חוקי זכויות יוצרים ותקדימיהם הינם אגב מסובכים ומסועפים להפליא, כך שקשה לאמר אולי שאין לחלוטין בסיס חוקי להתנגדות לניכוס מסכת רעיונות ממומשת באורח כלשהו, באופן הגורם נזק ליוצר. | |||
_new_ |
רעיון כשלעצמו לא, אך רעיון ממומש באפן קונקרטי כלשהו - כן | |||
|
|||
כנראה שאין מנוס - בשלב מסויים - מלהעמיד זה מול זה את הדבר המקורי והדבר האחר, ולבחון את הדברים באופן קונקרטי. | |||
_new_ |
אכן!!! | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |