  
  
  
|
 |
|
||
  אני מאמין שכל איש דתי מאמין |
|||
|
|||
שהוא מאמין באמת. אבל לזכותה של היהדות ייאמר שהיא מהווה את הבסיס האמוני לשתי הדתות המתחרות, וללא היהדות הן לא מתקיימות כדרך שהן מתקיימות. דבר שאי אפשר לומר ההיפך. כמו כן, הנצרות והאסלאם נלחמים, תרתי משמע, על ליבות המאמינים וייצרו ומייצרים צבא-דת להנחלת והרחבת האמונה בכוח השיכנוע או בשכנוע הכוח - דבר המנוגד למהותה של היהדות. כחילוני אני מאמין שמעמד הר סיני התקיים רק אינני יכול לאשר שאלוהים עצמו העביר את הלוחות למשה שחצבן. יתכן שמשה עשה את כל העבודה לבד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| החומש החדש של התנועה הקונסרבטיבית |
|||
|
|||
מכיל גם סדרה של מאמרים שנכתבו על ידי רבנים ואנשי אקדמיה. אחד המאמרים מנתח את מעמד הר-סיני וכותב שאין שום הוכחה לכך יש לפנינו תאור של מקרה היסטורי. אולם, המאמר הוך צעד אחד מעבר למסקנה הזו וטוען שהתורה איננה ספר היסטוריה אלא מסמך הגותי ומוסרי, ומעל לכל אמוני, ושחוסר הוכחות ''מהשטח'', איננו פוגם או מוריד מערכו. אגב, מאמר אחר מראה כיצב סיפור המבול איננו אלא גירסא מאוחרת של מיתוסים בבליים קדמונים. אני גם ממליץ לקרוא בנושא ה''אימות verification התאולוגי'', ואם בכלל הוא רלוונטי לעניני אמונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני רוצה לציין שלחלק מן המיתוסים ההיסטוריים |
|||
|
|||
דתיים יש רקע היסטורי קונקרטי. אין האחד מבטל את השני, מה עוד שלמיתוסים (שהם גם אירועי אמת) שקרו בטרם הכתב תפס תאוצה גבוהה ולא נרשמו בסמוך לאירועם, נוספו עוד קישוטים שנצטברו בשוליהם כשעברו מדור לדור. הבעיה בחקר ההיסטוריה מסוג זה שקשה לשחזר את המידע ותמונת המצב של אותן תקופות. אבל עם התקדמות המדע אנחנו מסוגלים במאמץ רב להגיע ולנתח חלק מהמצאים שנותרו, אם מגלים אותם. דוגמה יפה לתהליך כזה היא סיפורו של צוות אקדמאים אמריקאים חובבי תנ''ך שמזה שנים חוקרים את נושא המבול, שחקרו את קרקעיות הים השחור, רצועת החוף, השכבות העליונות של הקרקע בנקודות דגימה מהרי אררט לכיוון הים השחור ולמיצרי בוספורוס ואיתרו סימנים להצפה חריגה באלף החמישי לפני הספירה (סרט תעודה על כך הוקרן לפני מספר שנים בערוץ 1). בבראשית זה מתואר כמבול במסגרת סיפורו של נוח. יתכן שנוח לא היה קיים כלל, אבל המבול היה גם היה. וסיפורו של נוח בא למצֶב את הסיפור ולתת לו משמעות דתית ואבולוציונית (וזה לא סותר האחד את השני). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כתבת דברים מאד שמאד מקובלים |
|||
|
|||
על רובנו, ואני מתכוון בעניין גרעיניו של המיתוס. אלא שנראה לי שבין הגרעינים הקמאים לגילגול הסיפורי עברו כל כל הרבה איונים שמשקל האירוע הספציפי התגמד, בעוד משקלה של המשמעות האידאולוגית הפך להיות אונטולוגיה מחייבת. גם בחומש הקונסרבטיבי יש מאמר על המבול, שטוען שהסיפור התנכי איננו אלא גילגול של סיפור/מיתוס/אגדה בבלי ושומרי עתיק. סביר להניח שסיפורי מבול מקורם באזור ההוא מפני שישנם תיאורים של מקרי הצפות ושטפונות נרחבים באזורי הנהרות הגדולים והביצות (גם במצרים היו שטפונות והצפות נרחבות). יש נקודה אחרת שחשובה יותר לדיון הקטן הזה, והיא שמטרידה כ''כ את נשמתם של אי אילו מגיבים. מלב הממסד האמוני (ולטעמי לא משנה באיזה זרם או גוון ממסדי מדובר) יוצאת הכרזה רשמית שספרי האמונה והתורה אינם תיאור היסטורי או גיאוגרפי (לפחות לא תיאור נאמן), אלא מסמך הגותי-רוחני שעיקרו האמונה, חיוביה, השלכותיה, תורת המוסר שלה וכיוב'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מאמין שכל איש דתי מאמין |
|||
|
|||
כחילוני גם תשרף בגהנום.שראוי למחלל הלכה שכמותך. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי