פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לדוד סיון, 01/10/03 9:23)
כנראה שהגישה היא אחרת
אלעד (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 0:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ולרוב השרים אין עניין בסעיף כזה או אחר, אלא הם רק יודעים שהם ''בצד של ביבי'' או בצד המתנגד, הם לא טורחים. אני רואה באי כניסה לפרטים זו דווקא דוגמה ליציבות ולכידות ממשלתית יוצאת דופן בקדנציה זו, בניגוד לממשלות וקואליציות רבות אחרות, שבהן מרוב התעמקות והתחפרות והתכתשות יצאה תוכנית כל כך חלבית ומטושטשת, שלא שיפרה כלום בכיוון הרצוי כל כך (לדעתי ולדעתך) של שוק חופשי, התייעלות והפרטה.
_new_ הוספת תגובה



אלעד, הלוואי והייתי יכול להאמין
דוד סיון (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 8:14)
בתשובה לאלעד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממה שדווח לציבור דווקא נראה שהשרים לא ממש מודעים למה שעומד להחלטה (תגובות איתם ואורלב הן דוגמה בולטת). אתמול למשל הם שינו את ההחלטה הקודמת (הלילית) על הרכב הקיצוץ הנוסף.

ההנחה שלך על הלכידות אומרת שלשר האוצר צריך להיות יותר קל להעביר אינפורמציה אמינה ליתר השרים בעוד מועד. אבל במקרה שתואר הוא עצמו לא היה ממש מודע.

לגבי השיפורים ''הרצויים'' אגיד בשלב זה שעוד הרבה חזון למועד.
_new_ הוספת תגובה



זה מה שאמרתי
אלעד (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 9:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוב השרים לא מודעים למה שעומד להחלטה (באופן חלקי ברמה כזו או אחרת), כי יש כאן אמון ותמיכה בשר האוצר, וזה מה שמבטא את הלכידות.
אם תוך כדי המו''מ מול הגורמים שמתנגדים באמת לתוכנית (כמו ועדי ההסתדרות והגופים הציבוריים השונים), שר האוצר משנה איזה סעיף, משחרר הצהרה או מתפשר קצת, עדיין התמונה מבחינת הממשלה הזו נשארת של לכידות מאחורי התוכנית (ניתן לציין שרים מסויימים שמתנגדים לתוכנית ומנסים לטרפד חלקים ממנה, כמו שר הביטחון ושרת החינוך, אך אלו חריגים, וגם הם מיישרים קו לבסוף).
מסיבה זו גם שר האוצר אינו רואה צורך להעביר אינפורמציה ליתר השרים - למה להעביר כשרובם תומכים בהצעה מבלי לדרוש זאת ממנו?
לגבי ה''חזון למועד'' - נכון, אבל גם אתה, במאמריך כאן, משבח נקודות רבות המצביעות על המגמה החיובית.
_new_ הוספת תגובה



זה מה שאמרת
דוד סיון (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 10:38)
בתשובה לאלעד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם היה מדובר בסעיפים שוליים שבאמת אין עליהם חילוקי דעות (בתוך הממשלה) אז אין לי בעיה. אבל לא מדובר בסעיפים שוליים ולכן אני מצפה יחס יותר רציני של הישבים בשלטון - בדיקת הנתונים לפני ההחלטות. אחרת תהליך קבלת ההחלטות מעורר ספקות ואי ודאות שבאופן כללי לא טובים למשק.
_new_ הוספת תגובה



לדוד סיון
יוסף (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 15:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ראיתי מאמרים כאלה.אשמח אם תסביר במונחים לא מקצועיים
ממה מורכב החוב הזה,למה בעצם הוא נחוץ,מה השינוי שחל בו בשנים האחרונות (גידול,קיטון,פריסה מבחינת לוח סילוקין),מה ההשלכות של הקטנה שלו,האם אפשר בלי...
_new_ הוספת תגובה



החוב הציבורי
דוד סיון (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 16:58)
בתשובה ליוסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר ההכנסות של הממשלה (מסים, אגרות וכדומה) קטנות מן הוצאות נוצר גירעון. את הגירעון הזה מממנים באמצעות חוב (האוצר לוקח הלוואה ו/או מוכר איגרות חוב לציבור). אם התהליך הזה נמשך כמה שנים אז החוב גדל וגדל ועמו גדלים התשלומים שצריך לשלם כדי לסלק את החוב.

דומה הדבר לאדם פרטי המוציא יותר כסף ממה שהוא מכניס. די מהר הוא ימצא את עצמו מול האיש בבנק ויגיע להסכם על ''אוברדרפט'' או הלוואה.

אם עודף ההוצאה משמש להשקעה בתשתית ו/או בנכס יצרני (מפעל) הרי שבבוא היום הוא יגדיל את ההכנסות ולכן יקטין את הגירעון. אם, כמו שעשו ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, מרבית העודפים בוזבזו על ההוצאות השוטפות (שלא מיצרות גידול בהכנסות) הרי שהחוב צמח. החוב הזה גם משפיע על הריבית שמשלמים במשק על הלוואות (ולכן על הביקושים) ועל הצמיחה הכלכלית.

על פי התקציב האחרון (שאושר במאי ויוני השנה) ערך החוב ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) השנתי היה 105%. משמעות הדבר שהחוב המצטבר גדול מן ההכנסה השנתית. לפי אותו תקציב ערך התשלומים על החוב אמור להגיע לכדי 100 מיליארד ש''ח (למעלה מ-‏30% מהתקציב).

בסוף שנות ה-‏90 עד שנת 2000 היה החוב בירידה וכבר הגיע אל מתחת ה- 100% מערך התמ''ג. העליה ביחס הזה מאז נובעת מהירידה בגביה (מיתון) וגידול בגירעון.

חוב זה דבר חיובי אם:
1. ערכו היחסי נמוך מסך ההוצאות באותה תקופה,
2. גובה התשלומים לסילוק החוב נמוך מ-‏20% מסך ההוצאה השנתית.
3. הוא משמש להשקעה שתגדיל את ההכנסות.

במקרה שלנו, כאשר עיקר החוב נצבר מהוצאות שוטפות, הקטנתו דורשת הקטנת ההוצאה השוטפת לביטחון, לרווחה ועוד. לכן יש ''נפגעים,'' ומאבקים על מה (איזה סעיף) נכנס לקיצוץ.

אפשר בלי חוב אבל אז יהיה יותר קשה ליצור (או לשמור על) תהליך של צמיחה. עם חוב סביר (שהתשלומים לסילוקו) לעומת זאת אפשר וצריך להשקיע בהרחבת המקורות.
_new_ הוספת תגובה



החוב הציבורי
יוסף (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 20:40)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם בנורבגיה יש חוק שמחייב גרעון 0?
מאחר וכל הקיצוצים נועדו להקטין את הגרעון השוטף,כדי שבשנה הבאה ניתן יהיה לגייס עוד הלוואות בריבית יותר נמוכה,הרי שהקיצוצים לא ממש אפקטיביים.

יתרה מזאת,מה ההגיון בלקיחת הלוואות ענק (הערבויות נועדו הרי לזה) כאשר החוב החיצוני הוא בלוא הכי עצום?
למה ממשלת ישראל לא הולכת למהלך יזום של הורדת רמת החיים הכללית בישראל? לא של המובטלים,החרדים,הנכים,משפחות מרובות ילדים...אלא של כולם?
מילא הממשלה,לה יש אילוצים פוליטיים,אבל למה הנגיד והפרשנים הכלכליים לא מטיפים לכוון הזה?
מההסבר שלך משתמע מה שחשבתי,רמת החיים בישראל היא סוג של בועה,והיא ממומנת ע''י הלוואות ענק ולא תל''ג.
_new_ הוספת תגובה



החוב הציבורי
דוד סיון (יום חמישי, 02/10/2003 שעה 21:37)
בתשובה ליוסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוב החיצוני הוא דוקא קטן יחסית לחוב המקומי.

הקיצוצים נועדו להקטין את הגירעון השוטף כדי שהחוב יצטמצם.

הערבויות נועדו להשקעות, אבל (לפי הערכתי) הממשלה שלנו תנצל את רוב הסכומים להקטנת הקיצוץ בשוטף.

הפתרון הבסיסי הוא בכך שלא יממנו פעילות שוטפת באמצעות חוב. או אם משתמשים בחוב אז במעט ובאופן זמני בלבד. בממוצע רב שנתי צריך שהתקציב יהיה מאוזן. זה לא המקרה של מדינת ישראל.

פרוש עמדתי הוא כזה: ממשלה שאין לה מקורות (מסים, והכנסות אחרות) לא צריכה לתקצב הוצאה מעבר לכך אלא במקרים מיוחדים כמו מיתון. אבל ממשלות ישראל ניצלו כמעט את כל יכולתן כך שלא נשארה האפשרות להגדיל את הגירעון ודוקא בשעת מיתון צריך לקצץ.

ממשלה שצריכה לקצץ סכומים גבוהים יחסית צריכה לשקול טוב טוב איך וכמה מקצצים ובאיזה סעיף. בסופו של תהליך גם הממשלה תצטמק לגודל יותר סביר. במקרה כזה מי שנסמך על שולחנה של הממשלה יקבל פחות - אלא אם הקיצוץ פסח על הסעיף בו הוא תלוי. אבל אותם אלו שלא נסמכים על שולחן הממשלה לא צריכים להוריד את רמת חייהם באופן מלאכותי.

מאחר והתוצאה של תהליך כזה תהיה גם קיצוץ בתשלומי רווחה אותם בעלי יכולת יצטרכו לתרום ל''הוצאות רווחה'' של אירגונים פרטיים. אירגונים כאלו כבר קיימים זמן רב בחברה החרדית והדתית אך לא רק. הם ואירגונים חדשים יכנסו וימלאו את החסר.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי