|
החוב הציבורי | |||
|
|||
החוב החיצוני הוא דוקא קטן יחסית לחוב המקומי. הקיצוצים נועדו להקטין את הגירעון השוטף כדי שהחוב יצטמצם. הערבויות נועדו להשקעות, אבל (לפי הערכתי) הממשלה שלנו תנצל את רוב הסכומים להקטנת הקיצוץ בשוטף. הפתרון הבסיסי הוא בכך שלא יממנו פעילות שוטפת באמצעות חוב. או אם משתמשים בחוב אז במעט ובאופן זמני בלבד. בממוצע רב שנתי צריך שהתקציב יהיה מאוזן. זה לא המקרה של מדינת ישראל. פרוש עמדתי הוא כזה: ממשלה שאין לה מקורות (מסים, והכנסות אחרות) לא צריכה לתקצב הוצאה מעבר לכך אלא במקרים מיוחדים כמו מיתון. אבל ממשלות ישראל ניצלו כמעט את כל יכולתן כך שלא נשארה האפשרות להגדיל את הגירעון ודוקא בשעת מיתון צריך לקצץ. ממשלה שצריכה לקצץ סכומים גבוהים יחסית צריכה לשקול טוב טוב איך וכמה מקצצים ובאיזה סעיף. בסופו של תהליך גם הממשלה תצטמק לגודל יותר סביר. במקרה כזה מי שנסמך על שולחנה של הממשלה יקבל פחות - אלא אם הקיצוץ פסח על הסעיף בו הוא תלוי. אבל אותם אלו שלא נסמכים על שולחן הממשלה לא צריכים להוריד את רמת חייהם באופן מלאכותי. מאחר והתוצאה של תהליך כזה תהיה גם קיצוץ בתשלומי רווחה אותם בעלי יכולת יצטרכו לתרום ל''הוצאות רווחה'' של אירגונים פרטיים. אירגונים כאלו כבר קיימים זמן רב בחברה החרדית והדתית אך לא רק. הם ואירגונים חדשים יכנסו וימלאו את החסר. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |