  
  
  
|
 |
|
||
  הערה על פטי. |
|||
|
|||
לק''י ''פטי'' הרכבי היה קרוב משפחה שלי - בן דוד של אימא שלי. כך שהיכרתי אותו אישית. אני חייב לציין שלדעתי הוא היה מזדהה עם העמדות של דוד סיון. הוא הכיר את השנאה הערבית, אבל הגיע למסקנה שאין לנו סיכוי להחזיק מעמד לאורך ימים מול הים הערבי ולכן עלינו לפייסו. צריך להזכיר שהוא גם תמך בהסכמי אוסלו. הוא אומנם נפטר חודשים מעטים לאחריהם כך שלא ראה להיכן הם מובילים. בכל אופן הוא סבר שבלי קשר לשאלת הצדק שלנו כאן או לשנאה הערבית או לרצחנות שלהם עלינו לחפש דרכים להקטין את להבות הסכסוך כי זה האינטרס שלנו. מי שירצה יכנס לפתיל של אורי מילשטיין בפרום שבו דנתי ביתר אריכות על פטי הרכבי. אליצור | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אליצור, תודה |
|||
|
|||
לא כל יום יריב מגייס עבורי עזרה מברי הסמכא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד משהו בשביל דוד. |
|||
|
|||
לק''י עוד משהו בשביל דוד. את דעותיו הפוליטיות כיצד לנהל (שימו לב - לנהל, לא לפתור) את הסכסוך בינינו לבין הערבים הרכבי העלה על הכתב בספרו ''חזון ולא פנטזיה'' שיצא לאור במהדורות רבות. על ספר זה התוכחנו איתו רבות. הוא מנסה להציג שם מודל להבדל בין ''חזון'' שהוא השגת המקסימום האפשרי במצב נתון לבין ''פנטזיה'' שהיא נסיון להשיג את מה שאינו ניתן ומביאה להפסד מה שכן ניתן להשיג. הבעיה היא שרק לאחר מעשה ניתן להבחין מה הוא חזון ומה הוא פנטזיה. והרכבי עצמו הוא הדוגמא - בחודשים הספרוים שלאחר הסכמי אוסלו הוא חשב שהסכם אוסלו הוא חזון. בסופו של דבר אנו יודעים עכשיו שהוא היה פנטזיה. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל, אליצור, אתה התווכחת עם הרכבי |
|||
|
|||
עוד אז ואינך יודע מה הוא היה אומר היום אם אוסלו זה חזון או פנטזיה. ברור לי שלשיטתך אוסלו הוא פנטזיה. העובדה שהרכבי חשב שזה חזון מוסיפה לכך שאפשר להגיד שיש אולי דרך ולא צריך לפסול את האפשרות הזו על הסף. דבר אחר זה להגיד שלא מעניין אותי כי .... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאלצור: ''המהפך '' אצל הרכבי חל סביב 1970...בשבילי- |
|||
|
|||
--הרכבי ז''ל , זכור מתקופתו הטובה , מהתקופה שלפני המהפך שלו, לפני שכתב את ספרו על בר-כוכבא... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד משהו על פטי הרכבי - לרפי אשכנזי |
|||
|
|||
לק''י בעיני ובעיניך באמת הרכבי עבר מהפך. אבל בתודעה העצמית שלו הוא לא עבר שום מהפך. הוא תפס את עצמו כהמשך ישיר. הוא טען שעד מלחמת ששת הימים לא היה לישראל מה להציע לערבים וממילא לא היתה אפשרות להשגת הסדר. לאחר מלחמת ששת הימים היה לנו מה להציע אבל הערבים לא רצו לקנות. הסכם השלום עם מצרים שכנע אותו שאפר להגיע לעסקה עם הערבים. כלומר לנו יש מה להציע והם רוצים לקנות. נוסף לכל מלחמת שלום הגליל הוכיחה לו לדעתו שאנו מנהלים את מלחמותינו בצורה רשלנית ולכן כדאי להגיע לעסקה כל זמן שאפשר. בעיניו זה לא היה חוסר עקביות אלא המשך ישיר של הנסיבות. חוץ מזה יש הבדל גדול בין מצב שבו משיהו מגייס את כל משאביו כדי להרוג אותך לבין מצב שמישהו מחרף ומגדף אותך בכל כוחו. כדאי למדינת ישראל לשלם מחיר גדול עבור המעבר משלב א לשלב ב למרות שאין המדובר על שום סוג של שלום כמובן אלא על הפסקת שפיכות הדמים. הנקודה החלשה ביותר לדעתי היא מדוע מותר למכור את חברון אבל לא את חניתה? בסופו של דבר חברון חשובה פי כמה וכמה מחניתה. מה פרוש יש לנו מה להציע? מדוע אי אפשר היה להציע לערבים את יפו ועכו? חוץ מזה לבסוף הוכח שכל המחשבה שיש עם מי לעשות עסקים בטעות יסודה. גם המחשבה שאנו הולכים ונחלשים אינה נכונה - ההפך הוא הנכון. בכל מקרה קריאת הספר חזון ולא פנטזיה ותגובות שהיו עליו משל ישראל אלדד ועוד היו מענינות בזמנו. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאליצור סגל, עופרה: תודה על ההרחבה אודות הרכבי! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי