  
  
  
|
 |
|
||
  לע. על קולין פאוול |
|||
|
|||
שלום גב' ע. תגובתי והמובאה שהבאתי מהגרדיין היו בתשובה לקביעתו של אריה כי ארה''ב הביעה את הכרתה בחוקיות ההתנחלויות. בנוסף הבאתי בראשית פתיל זה ציטוט מתוך דו''ח מיטשל בתשובה לשאלתו של מיץ פטל המראה כי עמדתו של אריה בנושא זה שגויה. בנושא המשפטי ביקשתי ללמוד ממומחים בתחום המשפט, כי אינני כזה, וכל הבהרה מנומקת של העניין תתקבל אצלי בברכה. לעניין עמדתי האישית , אינני מסתיר כי לדעתי כל גבול שיוסכם בין שני הצדדים בסכסוך ללא אלימות ובהסדר טוב בעיני. גבול הפשרה שאהיה מוכן לקבל הוא גבולות 67 . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לרפי גטניו |
|||
|
|||
שלום לצורך הבנת ''גבולות 1967'' האם כוונתך ''לקו הירוק'' כפי שהיה,ללא שינוי ''ושיפוצים''? ואם כך האם כוונתך גם להחזרת הגלגל לאחור בתחום ירושלים רבתי? אם כן -איך אתה מציע לעשות זאת? השארת הישראלים שם ת.פ רש''פ ? פנוי המוני של מאות אלפי ישראלים חזרה לישראל של קדם 1967? לדעתי חשוב להחליף דעות גם על צורת ההסדר,שהלוואי ויבוא,לא רק באמצעות ''תיחום סמנטי''? בברכה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קו ירוק |
|||
|
|||
שלום יורם במסגרת הסדר הקבע (שנראה היום כמו אוטופיה) כוונתי לקו הירוק. וזאת משתי סיבות עיקריות : 1) לגבי השטח ממערב לקו זה יש קונצנזוס מלא אצלנו, והתכנסותנו למסגרתו תמחק את המחלוקת הקורעת אותנו כבר מעל לשלושים שנה. 2) יש הסכמה בינלאומית רחבה לגבי גבול זה. וגם אנחנו ה''חזקים'' זקוקים לגיבוי בינלאומי כל עוד אנחנו חיים על פני הכדור ולא בשום מקום אחר. במסגרת הפתרון שהוא לטווח הארוך (ובמצבנו היום אף אינו נראה לעין) תהיינה שתי מדינות , ואיני רואה כל צורך לאסור התגוררות של אזרחי מדינה אחת בתחומי שכנתה , אם הם מקבלים עליהם את חוקי אותה מדינה וכפופים לרשויותיה. כמובן שסוג כזה של מגורים לא דומה כלל להתנחלויות כיום , ויתכן כי במשא ומתן על גורל ההתנחלויות נאלץ ל''שלם'' בקבלת מספר מקביל של מתגוררים פלשתינאים בתחומי מדינת ישראל. השלבים והדרך לפתרון כזה לא תהיה קלה ולא תהיה קצרה. היא דורשת פרק זמן בו תיווצר אווירה אחרת בין העמים שתאפשר פתרון מסוג זה. בטווח הקצר , כאשר אין תחילת משא ומתן ועל מנת שנוכל להמשיך לחיות כאן בבטחון יחסי (כי אין מוחלט בעולמנו) לדעתי עלינו לעשות את הדברים הבאים : 1) פינוי מוחלט של הרצועה והשלמת גדר סביבה. 2) פינוי ההתנחלויות בגב ההר , והשארת הריכוזים הגדולים בחזקתנו בשלב זה. 3) הקפאה אמיתית של הבניה בשטחים מעבר לקו הירוק שבשלב זה יישארו בחזקתנו. 4) בניית גדר או חומה בלתי עבירה עד כמה שאפשר שתפריד לחלוטין ביננו לפלשתינאים בגדה המערבית. 5) כניסה למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים על הסדר הקבע. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי: מסכים עם רוב הנחותיך לגבי העתיד ''המעורל'' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבהרה |
|||
|
|||
נראה כי אמנם החל מתקופת רייגן הנשיא ומחלקת המדינה נמנעו מלטעון כי ההתנחלויות הן בלתי-חוקיות. עם זאת, דבריה של מזכירת-המדינה אולברייט לפיהן ''זה חוקי'' יכולים להיראות כ''התחלקות'', ובוודאי לא חלק מ''מדיניות עקבית''. גם לקביעה של הסנטור מיטשל ניתן להתייחס באותו אופן (כלומר, לא ''התחלקות'', אבל לא מייצג מדיניות עקבית של הממשל). בעקבות קריאה נוספת, אני חושב שמה שניתן לומר הוא שהממשל לא הציג מדיניות עקבית בשאלת חוקיות ההתנחלויות, שהממשל משתדל בד''כ להמנע מלהתייחס לשאלה, ושהמדיניות המוצהרת של הממשל בנושא לא רואה בו עניין משפטי אלא עניין מדיני, וגורסת שההתנחלויות הן מכשול לשלום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיץ פטל.... |
|||
|
|||
שלום מיץ פטל....(פה בקנדה קשה למצוא משהוא כזה...) לדבריך: מה שהבנתי הוא שאין הסכמה חד משמעית בשאלת ''חוקיות'' כל ממשל,או מזכיר מדינה עם ההערכות הזמינות שלהם/ן אין ספק שזן מסויים של התנחלויות (ראה דעתי בנדון) מרחיק שלום ומסכן מעט הקיים.אך לא זו השאלה.... עד היכן מוכן כל אחד מהישראלים לסגת/לוותר? מה יכלול הויתור להבנתך? למען האמת אני מתקשה לקבוע עמדה אישית מחד ומאידך רוצה לראות התנחלויות מסויימות נעלמות אך לא את שכונות ירושלים וכיו''ב. ולעניין נוסף.המכשול לשלום אינו רק תוצאת קיומן של התנחלויות מכל סוג ובענין העגום הזה יש (לצערי) לישראל ''שותף'' אלים,המציב מכשולים לפי דרכו,הבנתו או האידאולוגיה שלו. כך שגם ''אשם'' קשה למצוא ביער הזה.... שבת שלום | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכונות לוויתורים |
|||
|
|||
ישנם ישראלים שהיו מוכנים לוותר על בתיהם-שלהם. אחרים היו מוכנים לוותר רק על בתי הזולת. אחרים כלל אינם מוכנים לוותר. אם זכרוני אינו מטעני, בתקופת קמפ-דייויד הסתמנה בסקרים נכונות גבוהה לוותר על שטחים ועל התנחלויות לפי ''מתווה קלינטון''. אפשר שנכונות זו פחתה מאז, אך עדיין ''פינוי התנחלויות מבודדות'' (שם-קוד אמורפי במקצת, אני משער שרוב הנשאלים לא יודעים לאפיין ''התנחלות מבודדת'') זוכה לתמיכה משמעותית. אני גם חושב שהממשלה, במידה משמעותית, יכולה לנווט את דעת-הקהל, ולהגביר את תמיכת הציבור בעמדות ברגע שהן בגדר ''עמדת הממשלה'' (נראה שכך היה, למשל, בסוגיית ירושלים, מרגע שפורסם שאהוד ברק דן בהצעות בנושא). אינני מתיימר לנחש ''מה יכלול הוויתור'' - לא רק התשובה, אלא גם משמעות השאלה תלויה בהמון גורמים פנים- וחוץ-ישראליים. בערוץ 2 הישראלי פורסמה בסוף-השבוע עוד ''מפת אינטרסים'' שהוכנה במועצה לבטחון לאומי ושנאמר שרה''מ - גם אם לא באופן רשמי - סמך עליה את ידיו. לא כל ההתנחלויות נכללות בה. האם זה אומר משהו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבהרות לרפי ולמיץ |
|||
|
|||
1) מעולם לא טענתי שממשל בוש הנוכחי מכיר בחוקיות ההתנחלויות. כל מה שהבאתי זאת הצהרתו של שגריר ארצות-הברית בישראל, דן קרצר, על כך שהתנגדותה של ארצות-הברית להתנחלויות היא על בסיס פוליטי, ולא מוסרי. העניין המשפטי לא עלה כאן. 2) התשובה של אולברייט לא היתה ''התחלקות'', שכן דבריה אושרו (אם כי בחוסר רצון בולט) על-ידי דובר מחלקת המדינה, ריצ'ארד ''פה-הארי'' באוצ'ר - בתדריך לעיתונאים עוד באותו יום. 3) אין שום הסכמה בינלאומית רחבה לגבי גבולות 1949. מדובר באשליה מתוקה - אך מסוכנת. שגריר גרמניה בישראל, תבע (למעשה בשם האיחוד האירופי) להפוך את ירושלים כולה - מזרח כמערב - לשטח בינלאומי נפרד לפי החלטת 181. הדבר היה באוגוסט 2000. גבולות 1949 מוגדרים בהסכמי שביתת הנשק כקווים צבאיים שאינם מדיניים ואינם מסיימים את תביעות הצדדים. אמנם עם ירדן ועם מצרים יש לנו גבולות מוכרים באמצעות חוזה שלום - אך עם סוריה, הגבול הישן על קו הכינרת הוא עדיין קו צבאי - ומבחינתה - והדבר מעוגן בהסכם - היא עדיין לא ויתרה על תביעתה לחיפה, למשל, כפי שאנו יכולים לתבוע - תיאורטית - את החורן. 4) דו''ח מיטשל היה אמור לעסוק במציאת עובדות וקביעה בשאלה מי גרם לפרוץ מלחמת אוסלו. כיצד הוא הגיע לשאלת חוקיות ההתנחלויות, אינני יודע. כך או אחרת, אינני יודע עד כמה הוא מייצג את עמדת הממשל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי