  
  
  
|
 |
|
||
  רק ההבדל הוא |
|||
|
|||
שבתנ''ך הן היו דמויות שוליות שנכנסו לספר רק כדי להראות את החטא שבדבר, ואילו בקוראן זה נכנס רק כדי לפאר ולעודד את התופעה. המצב היום מעיד יותר מכל שאכן זה כך. בחברה היהודית מנהג זה מוקצה ובחברה האסלאמית הוא פורח, משגשג ומוגן. השלטון אפילו מגן על גברים המתעללים בנשים ובילדות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אז נדבר על ההרגלים המיניים של דוד המלך |
|||
|
|||
נראה אם תגיד שהוא היה דמות שולית | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סיפור אנושי מלבב, בסך הכל |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| .... אם אתה לא אוריה ... מושגים מוזרים |
|||
|
|||
יש לך על מה שמלבב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם זו הסיבה שהפלסטינים הפכו אצלכם ל''דוד''? |
|||
|
|||
ואתם לקחתם באהבה את הכינוי ''גולית''? כל כך מאסתם בדוד? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המסורת הנדונה כלל אינה נזכרת בקוראן. |
|||
|
|||
אבל אם כבר הקוראן, הוא דרך אגב מורה לנהוג בנשים בהגינות. וכפי שעולה מהערתו של אליצור סגל, נישואי ילדות היא עניין תרבותי, ולא דתי. ובעניין זה ניתן גם לציין למשל, שבעוד שעל פי היהדות אשה אינה יכולה להעיד כלל, על פי האסלאם היא ''חצי עד'' (כלומר, שני גברים או גבר ושתי נשים יכולים לשמש כעדים). מאידך, מכאן לטעון שהיחס לנשים ומעמד הנשים בארצות המתנהלות על פי חוקי האסלאם טוב מאשר במדינת ישראל - מופרך משהו, בעיניי. כאמור, כדאי להבחין בין חוקי הדת לבין מוסכמות חברתיות; וכמו כן בין סיפורים דתיים מן העבר הרחוק לבין הנוהגים החברתיים בני זמננו. אשר לשוליות ומרכזיות הדמויות - בסיפור פילגש בגבעה והאירועים בעקבותיו מעורבים כלל שבטי ישראל (ולא קבוצה זניחה כלשהי מתוכם); אירועים אלו מגדירים למעשה את מוצאו של שאול המלך, בן שבט בנימין, שעל פי סיפור זה מוצאו באונס הבתולות (ילדות, לפי הבנתי) של העיר יבש גלעד בידי חיילי השבט (לאחר שכל שאר בני השבט נרצחו). לא כיף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שני אלוש שלום! |
|||
|
|||
לק''י שני אלוש שלום. קודם כל שמח שחזרת לפורום אשמח עוד יותר אם תכתבי מאמרים בנושא - אני לפחות אשמח ללמוד. באשר לפילגש בגבעה - זה מצריך טיפול נפרד. אבל בקצרה זו דוגמא למה שלא צריך לעשות וממה צריך להזהר - אנו לומדים מהעבר גם איך צריך להתנהג ואיך לא צריך להתנהג. פילגש בגבעה היא דוגמא לדרך שבה לא צריך להתנהג. שבה כל הצצדים המעורבים עשו מעשי נבלה זהו אות אזהרה בשבילנו ולשם כך הדברים נכתבו. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שלום אליצור |
|||
|
|||
ותודה. אשר לפילגש בגבעה, נקודה טובה - אבל מה שקרה אחרי כן עם יבש גלעד (בהסכמה כללית), יותר טוב? בכל מקרה הנקודה היתה שמוסר מיני (ואחר) הוא תלוי תקופה ותרבות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שני אלוש תודה! |
|||
|
|||
לק''י אנשי יבש גלעד היו בוגדים ונידונו בהתאם. המקרה שלהם הוא נקודת מוצא לדיון בדיני בוגדים בספרות התורנית. באשר לבתולות - הן לא נאנסו. הן בחרו מי שרצו, המגבלה היחידה היתה שיבחרו להן חתן משבט בנימין בגלל מצוקה זמנית. נכון שכל הענין לא היה צריך לקרות וכשקרה היה צריך לנהוג אחרת וזה תפקידו של הסיפור - ללמדנו מה לא לעשות. באשר לגיל הנשואין בקהילות ישראל עד מלחמת העולם הראשונה שאז נהרסו הקהילות הותיקות היה שלוש עשרה לבנות וחמש עשרה לבנים. כמובן שהיו סטיות קלות כלפי מעלה וכלפי מטה. בתקופת התלמוד היה כנראה גיל הנשואין לבנים שבע עשרה וגיל הנשואין לבנות שלוש עשרה. למיטב ידיעתי במרוקו לפחות תקופה מסויימת היה גיל הנשואין נמוך מאוד שלא כמקובל במקומות אחרים דהיינו שבע שמונה לבנות ובר מצוה לבנים. אבל נוהג זה נפסק בלחץ הקהילות מבחוץ. אבל, כל זה המדובר בנשואין בין בני אותו גיל חז''ל ראו תועבה בנשואין של זקן לצעירה ועל זה אמרו למען ספות הרווה את הצמאה כלומר הבחורה שהיא צמאה לזקן שהוא רווה - לא יאבה ה' סלוח לו. וזה בדיוק המקרה של מוחמד. אליצור | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי