  
  
  
|
 |
|
||
  ישראל לא מיצתה את המו''מ... |
|||
|
|||
''מוטב היה להטיס את הילדים עם האסירים והשגרירים לדמשק...אין ספק שהילדים היו מוחזרים מדמשק... לישראל נסיון חיובי באשר לחילופי שבויים...'' זה בוודאי נפלא להיות אדם שאין לו ספקות לגבי מה צריך היה לעשות במצבי משבר, במיוחד כשלא אתה צריך לנהל את המשבר, או את המדינה. אני אומר לך לגבי מה אין ספק- כניעה לכל הדרישות של המחבלים, עד כדי הטסת הילדים לדמשק, והנחה לאנשים שכבר זרעו רצח בדרכם לביה''ס לצאת בלי סריטה היתה מזמינה עוד פיגוע מיקוח כנ''ל מיד. היית מציל את הילדים האלה, אולי. ומכניס עוד ועוד אזרחים למצבים דומים. זה השיקול שעמד בפני אלה שניהלו את המשבר הזה- שיקול נרחב של כל האימפליקציות, ונסיון לפעול בתווך, בין הרבה ברירות רעות. עסקת ג'יבריל היתה מיקח טעות שגרם להרבה מאוד צרות אח''כ, ואין (כמעט) בארץ מי שלא התחרט עליה. זו בדיוק דוגמה טובה ללמה לא להיכנע לדרישות מופרזות. ובנוסף- יש כמובן הבדל אדיר בין ''חילופי שבויים''- שכך ניתן היה לראות את עסקת החיילים- לבין שחרור אסירים תמורת אזרחים שנחטפו בני ערובה. אבל אל תניח לפרטים האלה להטריד אותך. תמשיך ליהנות מההרגשה שאתה הצדיק היחיד בסדום. כולנו נלך לגיהנום ואתה לגן העדן. אוקיי? ובעניין מסורת הנביאים- יש כמובן גם את עמוס מתקוע, עמוס של ''על שלושה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבם..'' עמוס שהתחשבן עם כל השכנים, עד האחרון שבהם. תקרא אותו בהזדמנות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| עמוס - הנביא שלי |
|||
|
|||
אסתי הנפלאה, הכיצד ידעת להביא כראייה את עמוס? זהו הנביא שלי. סוציאליסט אמיתי. ''חלק גדול מנבואותיו כוונו נגד ההידרדרות המוסרית, במיוחד אצל הגדולים והעשירים, החיים חיי תענוגות ועושקים את הדלים'' (מבוא לספר עמוס - פירוש קסוטו). נכון שעמוס לא עשה חשבון לשכנים, והרי מעולם לא טענתי כך. אבל גם עמוס מתמקד קודם כל בביקורת נוקבת וקשה נגד יהודה וישראל. ''הדברים הקשים נגד המלך והשרים גרמו לכך, שאמציה, כהן המקדש, האשימו בפני המלך ודרש ממנו לעזוב את תחום המדינה. (אותה עצה שמשיאים לי מספר נשמות טהורות בפורום ג.ס.) עמוס השיב לו באומץ לב, והוסיף להינבא במלכות ישראל'' (קסוטו). ''אחד הרעיונות המודגשים במיוחד בספר עמוס הוא הרעיון בדבר שלטונו של ה' על כל הגויים כולם; את כולם הוא מביא במשפט, אולם עם ישראל הוא מקפיד יותר מאשר עם כל הגויים, כי הבחירה שבחר בישראל להיות לו לעם סגולה מטילה על העם חובות יתרות על אלה של שאר העמים'' (מבוא לספר עמוס-קסוטו). ''כה אמר יהוה: על שלושה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו, על מאסם את תורת יהוה וחוקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם. ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמונות ירושלים''. (עמוס, פרק ב' פסוקים ד' - ה') ''כה אמר יהוה: על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעלים'' (עמוס, פרק ב' פסוק ו') ''שמעו את הדבר הזה אשר דיבר יהוה עליכם, בני ישראל, על כל המשפחה אשר העליתי מאץ מצרים, לאמור: רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה, על כן אפקוד עליכם כל עוונותיכם'' (עמוס, פרק ג' פסוקים א' - ב') הבה ניקח נשימה עמוקה, ונחזור לעמק הבכא של עולמנו. אני מודה לך על הענקת התואר צדיק. בעניינים מסויימים זה בוודאי נכון בהשוואה לעדת הרשעים המובילה אותנו כיום (נא לקרוא שוב את עמוס, הוא הרבה יותר חריף בגינוי השליטים). אבל בשום אופן אינני מקבל את קביעתך כי אני ''הצדיק היחיד בסדום'' יש עוד אלפי אנשי שמאל, צדיקים שוחרי שלום וצדק חברתי שעולים עלי בצדיקותם בסדום זו, ואני אך עפר לרגליהם. אינני יודע מהיכן לקחת את הדיאגנוזה שאין לי ספיקות. כל מה שאני כותב כאן, הוא תוצאה של העלאת ספיקות מול עדר השבט שפועה בקול אחד. תראי עד כמה אני בודד כאן בפורום, ואיזה גיצי שנאה נשלחים אליי מכל עבר. מה שמחזיק אותי, זו היכולת להעלות ספיקות. רק בדידותו של עמוס עולה על בדידותם של הסבורים כמוני במדינת ישראל של היום. אני בהחלט שואב השראה מיכולתו המופלאה של עמוס לעמוד מול השלטון, העשירים והמושחתים. (ובכדי למנוע התנפלות מחודשת בנוסח ''משווה עצמו לנביא'', אני מבקש לקרוא היטב את הטקסט. אינני משווה עצמי לנביא, רק שואב ממנו השראה). לעניין ילדי מעלות. בוודאי, שכמי שניצב מחוץ לשלטון, נתונה לי היכולת לבקר ולהעלות אלטרנטיבות בקלות יתירה, שהרי אינני צריך לממש כאן ועכשיו. אבל זה גם יתרוני, שאני יכול לעשות זאת בישוב הדעת, ולכן להגיע למסקנות אחרות. הביקורת החוץ שלטונית בדמוקרטיה ראוייה לשמה, היא אחד המנועים המרכזיים לשיפורים, חידושים וחשיבה מחדש לגבי מוסכמות. שאם לא כך היה, לא היה מתרחש אף פעם שינוי. בבואי לחשוב על סיטואציית ילדי מעלות אני חושב בנוסח, כיצד הייתי רצה שהממשלה תפעל אם ילדי היה בין החטופים? כיצד היית את רוצה שהממשלה תפעל אם ילדך היה בין החטופים? האם היית אומרת לממשלה, קדימה, פתחי אש? חוץ מכמה הורים מתאבדים, כל הורה היה אומר לממשלה, מתחנן לפניה, כי כל אלטרנטיבה שתציל את חיי הילדים עדיפה על התקפה צבאית שתהרוג רבים מהם. על כן הגעתי למסקנה יחידה האפשרית מבחינתי: להטיסם לדמשק ולהחזירם בחיים. טענתך כי ''כניעה למחבלים'' היתה מעודדת חטיפות, היא מנטרה ידועה שאינני מסכים עימה. אפשר ללמוד מנושא אחר, שההגיון הזה אינו נכון. אחת ההצדקות שצבא הכיבוש הישראלי הביא לנקיטת העונש הברברי של הריסת בתי משפחות, שהופך אנשים חפים מפשע לחסרי קורת גג, היא, שכך ''מרתיעים מחבלים''. המציאות הוכיחה כי עונש זה לא הרתיע, להיפך, הוא יצר מוטיבציות חדשות אצל קורבנות הריסת הבתים. העונש הזה רק הגדיל את מספר לוחמי הגרילה. תפקיד הממשלה להגן עלינו ככל שניתן למנוע חטיפות. אולם משעה שחטיפה הצליחה ובידי החוטפים בני ערובה, יש להניח הצידה כל שיקולי יוקרה, ולנהל מו''מ לשיחרור בלי יריות. מאז מעלות היו עוד חטיפות, ומדיניות ''הלא ניכנע'' לא מנעה אותם''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צדק חברתי, סאוב הכוח וחנק זעקת החמס |
|||
|
|||
גדעון, אכן הרעיון של צדק ותחושות הצדק הטבעי האנושיות הוא חשוב, לא רק מהבחינה האנושית הבסיסית, אלא גם מהבחינה של מניעת התפוררות חברתית ומלחמת הכל בכל (והרי בעטיו של אבסורד אי הצדק המחריד של פרשת קמצא ובר-קמצא ''חרבה ירושלים'', והנביאים כידוע קושרים את עניין העושק והעוולה תחת כל עץ רענן לנושא החורבן הצפוי. אבל ראה נא, עקרון הצדק האנושי כמונופול של השמאל, הביא, בשלב תפעולו המעשי, לבניית מנגנוני כוח האחראים לחלוקה מחודשת של המשאבים. מנגנונים אלו, הפכו את קיומם מאמצעי למטרה בפני עצמה, המזרימה משאבים מעשירה ונותנת כוח עד כדי אבסורד לחברי אליטות מצומצמות. על תופעה פרדוקסאלית זאת הצביע עוד בשנות ה- 50 הוגה הדעות היוגוסלאבי מילובאן דג'ילאס (אני מקווה שאני זוכר נכון את שמו) בספרו המהפכני אודות הסוציאליזם והסתאבות הכוח. כך תפעולו המעשי של עקרון הצדק החברתי הפך, פרדוקסאלית, לנושא אי צדק חברתי גדל מימדים. זאת בנוסף להחנקת הביקורת בנוסח ''על איזה עוולות ואי צדק חברתי אתה מדבר? פועלים עשוקים, המונים רעבים, דאצ'ות וחיי פאר לחברי מעמד השררה, עובדים אינטלקטואלים נבזזים שעבודתם מועברת ליקירי המשטר, שחיתויות? אין דבר כזה, הרי חברתנו סוציאליסטית לתפארת. נא לא לשכוח, לשם משל, שבישראל, בפרוייקט שיקום השכונות כלפיו הוזרם הון עתק, לא היגיע מיל אחד לניצרכים. שאלת מפתח כאן היא ''איפוא הכסף'', המתלווה לשאלה ''מי נעשק''. ובעניין המונופול ששכרו בצידו של השמאל על עניין הצדק החברתי, נא לא לשכוח שמדינת הסעד הראשונה באירופה, על מנגנוני הרווחה שלה כפי שהיא כיום, לא נוצרה על ידי הסוציאליסטים, אלא על ידי מפלגתו השמרנית של קאנצלר גרמנייה ביסמארק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדינת הרווחה של ביסמארק-חצי אמת... |
|||
|
|||
ביסמארק ראה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית איום רציני על האוטוקראטיה שלו.ובעצם דאג לחוקים אנטי סוציאליסטים רבים, ולהוצאת איגודים מיקצועיים מחוץ לחוק.חוקי הסעד שחוקק לא נבעו מטוב ליבו של היונקר הפרוסי.היתה כאן ''זריקת עצם'' למעמד החדש של מיליוני פועלים,בהם הוא בעצם כלל לא התענין.וזאת מתוך מטרה של השרדות פוליטית,חתירה ליעדים אחרים לחלוטין מרווחה,ותקוה להוצאת העוקץ מן המפלגה הסוציאל- דמוקרטית.בבחינת גם אני יכול ''להיטיב עם העם''. אגב,זה לא עזר לו,הסוציאל דמוקרטים התחזקו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחריות גלובאלית לשיפור רווחת כל העם. |
|||
|
|||
מר בשארה, אני תוהה אם תאורך אינו שרירותי וספקולטיבי, במישור של נארטיב רכילותי (הם עשו כך, אז הוא עשה כך וכך, אז הם נקטו בצעד נוסף, וכך הלאה) תאור מאולץ מציאות שנועד מראש לתמוך בהנחותיך. שכן באותה מידה אתה יכול גם להניח מידה של אחריות גלובאלית מצד המפלגה השמרנית וחוגי העלית הפרוסיים (אגב, מעמד בעל חוש אחריות ומצפון אצילי שהתנגד להיטלר, וניטבח באכזריות על ידיו החל מיוני 1944). זאת בדומה למלכת אנגלייה אליזבט השנייה שאינה חשודה בסוציאליזם, שהתייצבה בשם עקרון האחריות הגלובאלי לימין הכורים בשביתת הכורים הגדולה, ואיתה רבים מבית הלורדים). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הארכיטקטורה הלא אלימינטיבית של מדינת סעד |
|||
|
|||
מר בשארה, שלום, בהמשך להודעתי הקודמת, ניתן להתקדם לגישתי, בנושא, אם נציג את השאלה הבאה: האם גם לסוציאל דמוקרטיים היתה פלטפורמה מגובשת וכוללת אודות יצירת מדינת רווחה לפרטיה, כך שהנוצרים/שמרנים הישמיטו הקרקע מתחת רגליהם עם אג'נדה שלקחו מהסוציאל דמוקרטים? הדגשתי את עניין התוכנית הכוללת והמקיפה, היוצרת מוסדות ומבנים מתאימים. זאת משום שנראה שהסוציאליסטים דאז לא גבשו מערך מקיף ומגובש כזה. מדובר יותר מצידם בקידום לינארי המציב בזה אחר זה חוקים ספציפיים הבאים לקדם קבוצות מסויימות. במקרה של בריה''מ והדמוקרטיות העממיות, כדוגמא מוקצנת, הרי שהאירגון המדיני/חברתי החדש היה אלימינטיבי (סלקני) בעליל, שכן שכבות שלמות הושמדו הלכה למעשה. ראייה כוללת, אך בלתי מעשית מבחינות רבות, היתה אצל האוטופיסטים של תחילת המאה ה- 19, גישה ממנה התנערו המרכסיסטים. זכותו של ביסמארק ומפלגתו הינה בהצבת ואירגון הארכיטקטקטורה המגובשת של מדינת סעד על מבניה ומודותיה, באופן בר ישום, שפגיעתו בשכבות אוכלוסייה מסויימות אינה קשה. לסוציאל דמוקרטים שבאו אחריו היה כבר מודל ישים ומשוכלל... בברכה, מיכאל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאסתר ווולש / יפה מאד! |
|||
|
|||
שלום אסתר! קראתי מדברים שנכתבו על ידי אבי (יורם המזרחי) בפורום הזה וההתקפות. כשהייתי ילד במטולה נסעתי עם אבא להרבה מקומות עם תקריות. אני ראיתי מחבלים חיים שתפסו חיילים גם של אבא ותמיד התנהגו אתם יפה והגינות.גם עמדו להתקיף את האטובטוס שלנו כשהיה בדרך ממטולה לבית-ספר בכפר גלעדי.את המחבלים הרגו במטע על הכביש והמחצבה הישנא.ממש בוקר כשהאוטו כבר ירד ממטולה.חבר של אבא מהצבא יגאל אגסי נפצע שמה ביד. אבא תרגם לי הוראות שלהם וגם ראיתי פתק לדרישה לשחרר אסירים בשביל ילדי מטולה. לא הייתי רוצה להגיע לדמשק ובגדד.לפני כמה חודשים הייתי בישראל לפתיחת סניפים של סתרבאקס ושוב הרגשתי החשש מפיגועים.אמנם אני גר בקנדה ולצארי לא הכי טוב בעברית- אבל הסיכון מוכר לי. באמת-טוב שאז לא שיחררו המחבלים ושלחו הילדים לסוריה! דן המזרחי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העברית בסדר גמור דן! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי