  
  
  
|
 |
|
||
  דרושה מדיניות ממשלתית שתשנה מן היסוד את מחירי הדיור הפרטי |
|||
|
|||
הממשלה צריכה לדחוף ולהגדיל את היצע הדירות למכירה בצורה מידיית. הגדלת הכמות חשובה מאחר שהוא מעלה גם את הביקוש. הביקוש עולה לא רק בגלל הריבוי הטיבעי שהוא דבר מדיד, אלא בגלל שבין 2005-2008 עצרה ממשלת אולמרט את הבנייה לדיור פרטי בין חדרה לגדרה, ובכך יצרה מחסור גדול מאוד, שהגדיל את מחירי הקרקע והדירות באותה תקופה – 2007-2011) עד 38%, ולכן גם עצר את הביקושים של אלה שמראש ראו שלא יהיה בכוחם לרכוש דירה כזאת. בחודשים ינואר-יוני 2011 שיווק המינהל קרקעות להקמת 8,447 דירות חדשות, עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה בשנה לפני כן ושל כ-81% יותר מהיקף הקרקעות לבנייה ששווקו בשנים -2006-2009. http://www.madlan.co.il/survey/areFlatPricesAlwaysRi... חידוש בניית הדירות במרכז הארץ מ-2009 מתחיל לתת אותותיו בשנתיים האחרונות, תוך שהוא עצר ריאלית את מחירי הדיור. אבל על הממשלה לפתוח בפרוייקט מיוחד ולהרחיב את התחלות הבניה, כך שההיצע יהיה גדול מהביקוש המתוכנן. מחירי הדירות נקבעים קודם כל על פי מחיר הבנייה (מחיר הקרקע, חומרי הבניה ומשכורות) ועל מתח הרווחים של הקבלנים. רק לאחר מכן נכנס מכשיר 'כוח הקניה' של הציבור הישראלי. ע''י מדיניות של הגדלת היצע הדירות (הוזלת מחירי הבנייה והוצאת מחיר הקרקע ממחיר הדירה והעברתה לעניין שבין המדינה לרוכש), המחירים יירדו, ובכך נגדיל את יכולת הקנייה של האזרחים. כמובן שיש לתקן שההנחות במחירי קרקע המדינה תינתנה רק לקונים דירה ראשונה. מי שירכוש דירה שנייה או דירה לשם השכרה ייאלץ לשלם את מכירה הריאלי של הקרקע היחסית. לשם כך על הממשלה לתקן את המדיניות העתיקה הנוגעת לדיור ציבורי ולנקוט בצעדים האלה: א. לתגמל יותר את הצעירים יוצאי צבא ולמשוך אותם לעבודה הזאת תוך הרחבת הקלות המס שניתנון היום לכל פורש משירות חובה, משנתיים לחמש שנים, תוך שמירת זכויותיו ללימודים אקדמאיים לתואר ראשון חינם (וכמובן הקלות ותגמולים נוספים לכלל אלה שעושים שירות חובה ומילואים). כמו כן, להתיר הבאת פועלים זרים מקצועיים ככל שיידרש, ב. הממשלה צריכה להוריד מיסים לחומרי בנייה לקבלנים לצורכי בניית דירות חדשות, ג. הממשלה צריכה להוריד את מחירי קרקע המדינה במונחים ריאליים למשתמש הסופי, כלומר, לאזרח שרוכש את הדירה ראשונה, ולא להכליל את ערך הקרקע במחיר שהקבלן מוכר ללקוח. הלקוח יסגור את קניית הזכויות על הקרקע מול מקרקעי ישראל, תוך תשלום מינימלי, שהרי הקרקע היא גם של הקונה. לטעמי מחיר החתימה, סטאמפה ומחיר בעבור אישור הנוטריון (כמה מאות שקלים) מספיקים בהחלט. רוכש דירה שניה ישלם את מחירה הריאלי של הקרקע או את חלקה כפי שתקבע הממשלה, לפי הפעילות במשק, היצע הדירות הפנויות למכירה ומצב דורשי הדירה הראשונה שלהם. ד. הממשלה תתחייב לקבלנים לרכוש דירות עודפות שלא יימצאו להן קונים בעבור תקופה שתיקבע, בערכים של מכירת דירה ראשונה. יתכן שלשם כך נצטרך להקים רשות דיור ממשלתית שתעסוק בהתמודדות ובפיקוח על פרוייקט הגדלת הדירות והפחתת המחירים, ומעקב אחרי הצתוכניות השנתיות מול הקבלנים. המהלך של נגיד הבנק לקבוע הירארכיה של סיוע לרוכשי דירה הוא מהלך מבורך, אבל רק חלקי ולא מספיק. אבל זה כל מה שהנגיד יכול לעשות. הממשלה חייבת, כאמור, לשנות את מדיניות המחירים לצרכן, להוזיל את הדירות בעשרות אחוזים, ולהפוך את הדירות לנגישות הרבה יותר. אין סיבה שבישראל תהיה הדירה יקרה פי 3 ו-4 במונחים ריאליים מדירות דומות ב-OECD, למרות שמצבה הכספי של המדינה יציב יותר, וגם הרווח הריאלי של האזרח הממוצע דומה או קרוב לממוצא ה-OECD. משהו לקוי במסחר הדירות, לקות שהולכת איתנו מאז קום המדינה. מחירי הדירות נקבעים קודם כל על מחיר הבניה ועל מתח הרווחים של הקבלנים. רק לאחר מכן נכנס מכשיר 'כוח הקניה' של הציבור הישראלי. כמו שאני טוען, עיקר המדיניות הכלכלית של הממשלה צריכה להישען על הרחבת היצע הכספי, הכסף הפנוי, של האזרח הרגיל. כלומר, לשלם לאזרח שכר ריאלי הוגן מעוגן בחוק, לצמצם ככל הניתן את המיסים הישירים והעקיפים, מתוך כוונה לתת לאזרח להחליט להשתמש בכספו כדי להניע את המשק, ע''י הגדלת צריכתו וחסכונותיו לעצמו ולמשפחתו. זה הבסיס הטוב ביותר למשק יציב ופורח וגם האמצעי הטוב ביותר לאבחן קשיים במשק. יותר צריכה וחסכון הם יותר מיסוי ישיר ועקיף שנכנסים לקופת המדינה כתוצאה מפעילות כלכלית חיובית. יותר כסף בקופה משמעה יותר תקציב ממשלתי פנוי גם להשקעה בפרוייקטי פיתוח וצמיחה (כמובן לאחר שהוקצו כל הכספים הנדרשים לחינוך, ביטחון, בריאות, רווחה וכו'). יותר השקעה בפיתוח וצמיחה משמעותם יותר תעסוקה ויותר עבודה ומכאן יותר כסף לאזרחים, יותר כסף לאזרחים משמעותו יותר תשלומי מס (למרות שהמס הופחת) מהגדלת פעילותם הכלכלית ויותר חסכון וחוזר חלילה. ההתנהלות התקינה של שרשרת העבודה והתמורה צריכה להיות מלווית בשני מאממצים נוספים: 1) גביית מס אמת תוך הגברת האכיפה וחשיפת מעלימי מס. 2) שמירת היכולת להמשיך ולייצא ככל היותר לעולם שנמצא במשבר כלכלי. 1) לגבי הגברת גביית המיסים נקטה הממשלה במדיניות אגרסיבית יותר, גיוס כ-800 פקחי מס נוספים השנה והכנסתם לפעילות אכיפה ומודיעין, שכבר מתחילה להביא תוצאות. 2) לגבי היצוא הישראלי הוא ממשיך לשמור על רמה טובה של מכירות בעיקר לאור העובדה שישראל מייצאת כמה דברים חיוניים למשקים לאומיים אחרים, כמו מינרלים, אביזרי מיחשוב, טלקומוניקציה, מידע ושיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים, מכירת יקרות ופירות. הממשלה מרחיבה את הקשרים הכלכליים עם מדינות מזרח אסיאתיות תוך נסיון לשמור את רמת המכירות למדינות אירופה הנתונות במשבר כלכלי קשה. לצד זה חייבת ישראל להגדיל את מעורבות הערבים והחרדים בשוק העבודה, משום שעיקר האבטלה הרישמית נמצאת במגזרים אלה, ויחד עם זאת גם עיקר 'השוק השחור' של עסקאות לא-מדווחות מתנהל שם (כמו גם בשוק הסוחרים ובעלי המלאכה בישראל). רמות העוני המדווחות בישראל חסרות אמינות, משום שרבות מהמשפחות במגזרים האלה מדווחים על העדר הכנסה או קיום של הכנסת מינימום, בעוד שהם חיים ברווחה כלכלית. אם היינו בוחנים את האוכלוסיות האלה לא בהיקף ההכנסה החודשית אלא בהיקף ההוצאה החודשית שלהם, היינו מגלים פתאום שלהרבה מהמדווחים על חיים בעוני יש הרבה כסף לבזבז על דירה, רכב, מזון, מלבוש, חינוך ואפילו טיסות לחו''ל. צריך לתקן את טבלאות האבטלה והעוני בארץ, ע''י חשיפת השקר שהן קוברות בתוכן, זאת כדי לסייע הרבה יותר למשפחות עניות באמת. המצב היום פוגע בנזקקים האמיתיים בקבלת סיוע כלכלי הוגן! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| דרושה מדיניות ממשלתית שתשנה מן היסוד את מחירי הדיור הפרטי |
|||
|
|||
פיזור הבנייה בארץ הכרחי, כי לא נכון שישראל תבנה את תל אביב כמרכז המסחרי-תעשייתי-תרבותי-אופנתי היחידי ושם תשב רוב אוכלוסיית ישראל לדורות. מדינה, גם קטנה, צריכה יותר מרכזים מטרופוליניים ובהחלט יש לפתח את התיעוש, האקדמיה, הבניה והפיתוח בצפון ובדרום, כדי להפוך את חיפה והקריות למרכז צפוני ואת באר שבע למרכז דרומי במובן המלא שלו. הדבר יחזק גם את הפריפריה הקרובה של חיפה (נצרת, עפולה, טבריה, קרית שמונה, נהריה) ושל באר שבע (דימונה, קרית גת, ערד, ירוחם, ישובי עוטף עזה). הממשלות האחרונות ובעיקר ממשלת נתניהו השנייה הגדילה את היקפי הפיתוח האיזוריים, נבנו ונבנים כבישים נוספים, נבנים מסילות רכבת (זו לבאר שבע הוחלפה, עובדים על כביש ומסילה חדשים לירושלים שחלקם יעבור במנהרות, התחילו בפרוייקט 'רכבת העמק' בין חיפה לבית שאן, ובקרוב יסגרו על פרוייקט הרכבת לאילת). החלטת אולמרט להקפיא את הבניה הפרטית במרכז (חוץ מהמפלצת ב'הולילנד', שהוא היה שותף לבנייתה) כדי להגדיל את הביקושים בפריפריה נכשלה, והיא ייקרה מעט את מחירי הדירות במרכז, תוך הפחתה קלה של מחירי הדירות בפריפריה. בגדול, החלטתו היתה טעות, משום שהיא יצרה מחסור גדול בדירות לקניה והקשתה על זוגות צעירים לרכוש דירה בסמוך למקום מגוריהם. היום 'סמיכות' עבודה למקום מגורים יכולה להיות גם דירה בקרית גת או בחדרה-בנימינה ועבודה בתל אביב. זמן הנסיעה ברכבת במרחב הזה היום הוא כ-35 דק'. יש חיפאים ובאר שבעים שנוסעים ברכבת כל יום הלוך וחזור, שעה נסיעה לכל כיוון, בערך כמו שנתיינתי או ראשון לציוני נוסעים ברכב בפקקים של הבוקר והערב אל/ ומתל-אביב. בניית מרכזי תרבות ובילוי ב'רמה התל אביבית' בחיפה ובבאר שבע תאפשר לצעירים לבחור לנדוד בארץ ולגור בסמוך למקום עבודתם, למרות קיצור זמני הנסיעה במרחבי ישראל. קיצור מעגלי זמן התנועה הם גם תרומה מבורכת לכלכלה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי