|
פיזור הבנייה בארץ הכרחי, כי לא נכון שישראל תבנה את תל אביב כמרכז המסחרי-תעשייתי-תרבותי-אופנתי היחידי ושם תשב רוב אוכלוסיית ישראל לדורות. מדינה, גם קטנה, צריכה יותר מרכזים מטרופוליניים ובהחלט יש לפתח את התיעוש, האקדמיה, הבניה והפיתוח בצפון ובדרום, כדי להפוך את חיפה והקריות למרכז צפוני ואת באר שבע למרכז דרומי במובן המלא שלו. הדבר יחזק גם את הפריפריה הקרובה של חיפה (נצרת, עפולה, טבריה, קרית שמונה, נהריה) ושל באר שבע (דימונה, קרית גת, ערד, ירוחם, ישובי עוטף עזה). הממשלות האחרונות ובעיקר ממשלת נתניהו השנייה הגדילה את היקפי הפיתוח האיזוריים, נבנו ונבנים כבישים נוספים, נבנים מסילות רכבת (זו לבאר שבע הוחלפה, עובדים על כביש ומסילה חדשים לירושלים שחלקם יעבור במנהרות, התחילו בפרוייקט 'רכבת העמק' בין חיפה לבית שאן, ובקרוב יסגרו על פרוייקט הרכבת לאילת).
החלטת אולמרט להקפיא את הבניה הפרטית במרכז (חוץ מהמפלצת ב'הולילנד', שהוא היה שותף לבנייתה) כדי להגדיל את הביקושים בפריפריה נכשלה, והיא ייקרה מעט את מחירי הדירות במרכז, תוך הפחתה קלה של מחירי הדירות בפריפריה. בגדול, החלטתו היתה טעות, משום שהיא יצרה מחסור גדול בדירות לקניה והקשתה על זוגות צעירים לרכוש דירה בסמוך למקום מגוריהם.
היום 'סמיכות' עבודה למקום מגורים יכולה להיות גם דירה בקרית גת או בחדרה-בנימינה ועבודה בתל אביב. זמן הנסיעה ברכבת במרחב הזה היום הוא כ-35 דק'. יש חיפאים ובאר שבעים שנוסעים ברכבת כל יום הלוך וחזור, שעה נסיעה לכל כיוון, בערך כמו שנתיינתי או ראשון לציוני נוסעים ברכב בפקקים של הבוקר והערב אל/ ומתל-אביב. בניית מרכזי תרבות ובילוי ב'רמה התל אביבית' בחיפה ובבאר שבע תאפשר לצעירים לבחור לנדוד בארץ ולגור בסמוך למקום עבודתם, למרות קיצור זמני הנסיעה במרחבי ישראל. קיצור מעגלי זמן התנועה הם גם תרומה מבורכת לכלכלה. |
דרושה מדיניות ממשלתית שתשנה מן היסוד את מחירי הדיור הפרטי
