  
  
  
|
 |
|
||
  אינם מנבאים |
|||
|
|||
אכן, הדבר מוכח סטטיסטית. אין כיום בידי המווסדות להשכלה גבוהה כלי שיכול לנבא בצורה מובהקת הצלחה בלימודים. אחוז הניבוי של בחינות הבגרות קטן מאד, ואם אינני טועה נע בסביבות עשרים האחוז. וגם אם היה האחוז גבוה יותר: האם מחיר הסלקציה האוניברסיטאית שווה בעיניך את הרס מערכת החינוך? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מה המתאם בין ציוני הבגרות לבין ציונים במוסדות |
|||
|
|||
להשכלה גבוהה? לפעמים אני חושב כי הפגיעה במערכת החינוך נובעת דווקא מהורדת הדרישות בבגרות ובתחומים אחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על בגרות, על פסיכומטרי ועל ניבוי |
|||
|
|||
ראשית כל, יש להבדיל בין פסיכומטרי לבין בגרות. המבחן הפסיכומטרי נועד כביכול לבחון ''מיומנויות יסוד'', ולכן ''אין אפשרות'' להתכונן למבחן כזה. שטויות במיץ עגבניות: ניתן גם ניתן, ומכוני הפסיכומטרי הפרטיים הוכיחו, מה גם שבתהליך קביעת הציונים, משחקים מעט כלפי מעלה ומטה עם בני ה''שכבות החזקות'' וה''שכבות החלשות''. גם היומרה ''לנבא'' את יכולתו של התלמיד ללמוד, על-פי הפסיכומטרי, היא מופרכת במידה רבה, והתועלת המועטה של ה''ניבוי'' המאוד-חלקי, יוצאת בהפסד הנזק. אין שום קשר בין יכולתו של תלמיד בחוג למזרח אסיה להצליח או לא להצליח, אם צייר נכון צורות משונות או ידע בעל-פה מה זה איספלנית. אבן הנגף המטופשת הזאת חייבת לעבור מן העולם - ומהר. בגרות זה משהו אחר. מבחני הבגרות הם מבחני ידע לכל דבר ועניין, שניתן להתכונן אליהם כמו לכל מבחן אחר. למרבה הצער, יש להשאיר מדד כלשהו על-מנת לבחון את הישגי התלמיד הבוגר, ולמרות שאין זה נעים לחתוך בסכין חדה ולקבוע: ''אתה שווה 94 ואתה 82.6658'' - אין כרגע דרך ''רוחנית'' או ''אינטואיטיבית'' יותר טובה לדעת. ככלל, לא צריכה להיות שום הגבלה מקדימה לקבלה ללימודים אקדמאיים: כולם צריכים להתקבל לשנה הראשונה, בידיעה שישנה מכסה של 80, 100 או מה-שיש מקומות לשנה הבאה, ומי שיקבל ציון גבוה מחתך המינימום בשנה הראשונה - נניח - 87.5 - יתקבל לשנה השניה, אחת היא אם הוא לבן, שחור, ג'ינג'י, ללא בגרות, עם פסיכומטרי או עם תואר שלישי מהסורבון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו לא אבן נגף ''סתם'', זו שיטה לשימור אליטות |
|||
|
|||
השיטה מהווה טקס מעבר ארוך למדי, כולל משימות מיותרות (כמו הבגרויות), בידוד מהסביבה (כמו בשעת מבחנים -- תגידו, הייתם רוצים להתייעץ עם רופא בגלל שהוא שינן את כל המחלות? או מעדיפים אולי רופא שיודע לחפש בספרות?), ומסמנים מעמד (כולל לבוש -- אין כמו ביקור באוניברסיטה כדי לגלות מהי האופנה החדשה) ואפשרויות להכרת בני זוג במעמד מקביל, כמו גם ליצירת קשרים חברתיים שישמשו בעתיד למציאת משרות ולעשיית ''עסקים''. מבחינת ''הצלחה'', אני לא בטוחה כיצד יש להגדיר הצלחה בחיים. אולי אפשר למדוד שביעות רצון, השגת יעדים, תרומה לחברה וכדומה. אבל אני משוכנעת שאין כל מיתאם בין אלה לבין ''השלמת בגרות'' או ''עשיית כסף''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבחנות קולעות וברוכה חזרתך, דינה/שונרא |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| דינה: איך מחנכים חמוס (Ferret ) |
|||
|
|||
לעשות צרכיו בארגז? ניסיתי (דיסאינפקציה של פינות לא רצויות), אך העניין לא מסתייע והוא מפזר את החול. החיה הזאת מדליקה, אך רודפת אחר חתולי (מתוך שובבות) והקשר אינו נוצר, אף שבתחילה, הסתכלו עליה בסקרנות והשתאות בכלוב הענק. כשהיא משוחררת, היא עליזה להפליא, אך איך תתיידד עם חתולי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלה נהדרת על ה-Ferret... |
|||
|
|||
אבל אין לי מושג מה התשובה. נדמה לי שהחמוס הוא מהמכרסמים ובתור כך, החתול עלול לראות בו ארוחה -- בכל אופן, בתחילה. כלוב מאוד אוורירי וגדול שיאפשר מגורים נוחים לחמוס במשך זמן רב (כמה שבועות, לכל הפחות) וזמני היכרות תוך השגחה אנושית בהם יוכלו לרחרח זה את זה. הכלוב יאפשר רחרוח -- אבל צריך להכיל גם מקומות מסתור (אני חושבת על כלוב של מטר על מטר על מטר, לכל הפחות -- יותר אם אפשר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דינה, החמוס הוא טורף, הדומה לנמייה (מונגוס) |
|||
|
|||
המתמחה בציד נחשים. חרף היותו מבויית מזה 2500 שנה, הרי שהוא מייצג wild life באופן קסום. יצור ערני מאד, גמיש באופן לא מצוי, ובעל תגובות מהירות ביותר, ומלא שמחת חיים. בהיותו בכלובו (1.20 X 0.70 מ') החתולים דומה שראו בו מעין מטרה, מושא סביל להתבוננות והתגרות למשחק, אך כשהתרגלו לריחו, והוא שוחרר והחל לרדוף אחריהם, תוך מנוסתם המבוהלת, דומה ששינו מעט את דעתם בנושא.. ליצור זה, אני נוהג לומר, אין אלוהים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תעודות מימי המבול. |
|||
|
|||
לפני כשלוש שנים הלכתי לקורס-'מנהלים מקצועיים לחב' הסעים'. הפקידה הרושמת בקשה תעודות של 12 שנות לימוד לפחות. עניתי לה שמפאת גילי המתקדם ובהתחשב שעברתי בחיי הארוכים מספר פעמים דירה הרי שבעוונותי הרבים אינני מצליח למצוא הרבה מסמכים וביניהם גם את תעודות התיכון. היא התעקשה שח-י-י-ב-י-ם תעודות ובלעדיהן לא אוכל להתקבל לקורס. שאלתי אותה ''האם בסוף הקורס נערכים מבחנים כדי לקבוע מי זכאי לתעודה ומי לא?'' ''כן וודאי'' היא ענתה ללא היסוס. ''אם כן'' שאלתי ''מה זה משנה אם יש לי תעודות מימי המבול? הרי ממילא אם לא אעבור את הבחינות לא אקבל תעודה גם אם יש לי תעודת בוגר אוניברסיטה''. המסכנה לא ידעה להשיב וקראה לממונה שמחוסר תשובה קרא למנהל הקורס ולאחר דין ודברים ארוך יצא מקיפאון המחשבה שלו וקיבל את טענתי שאין להם מה להפסיד (אלא רק להרוויח את דמי ההשתתפות בקורס). מס' שבועות לאחר בחינות הסיום קבלתי מכתב בזו הלשון-''הננו שמחים להודיעך שעברת בהצטיינות את המבחנים, התעודה תשלח אליך במועד מאוחר יותר, בברכה, מנהל הקורס...''. בבדיקה טלפונית שעשיתי בין חלק ממשתתפי הקורס נודע לי שמספר משתתפים לא עבר את הבחינות ויאלצו לגשת לבחינות חוזרות, לחלקם היו א-פ-י-ל-ו תעודות בגרות. לך תבין את ההיגיון שבדבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה לחתוך דווקא בסוף שנה ראשונה ולא בסוף |
|||
|
|||
בית הספר התיכון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כי אין קשר בין סוף התיכון |
|||
|
|||
לבין תחילת הלימודים האקדמאיים. בדרך כלל מפרידות שלוש שנים בין שני האירועים הללו, או שנתיים אצל הבנות. גם מי שאיננו משרת, לא תמיד הולך ללמוד מיד. יש הודו. בכל מקרה, עדיף לבצע את החיתוך באותה המסגרת, ולא במעבר מסגרות. כך הוא יותר אמין ויותר חלק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל יש קשר בין הציונים בתיכון לבין הציונים |
|||
|
|||
באוניברסיטה, למה לבזבז שנת לימודים רק בשביל מיון? אוניברסיטה צריכה להיות מקום רציני ולא שדה ניסויים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה לא כל כך פשוט |
|||
|
|||
ציוני הבגרות הם כלליים, ואינם תואמים בהכרח את צרכיה של אוניברסיטה מסויימת או פקולטה מסויימת. אבל יכול להיות שאתה צודק. זה לא קריטי. העיקר שהפסיכומטרי המטופש יבוטל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למרבה הצער המנבא הטוב ביותר להצלחה בלימודים גבוהים |
|||
|
|||
היו דווקא הציונים בעברית, אנגלית וחשבון בכיתות ד' עד ו'. כך זה לפחות היה בעת שעסקתי בכמה נושאים הקשורים לעניין. יכול להיות שזה השתנה בשנים האחרונות, אני לא ממש מעודכן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ידע |
|||
|
|||
אריה היקר כיצד אתה מגדיר בדיוק ידע? האם יכולת של דקלום מידע שנשמר בזכרון לטווח בינוני הוא ידע? או שמא יצירת הקשרים ובניית זויות ראייה והשקפת עולם בתחום מסויים? בחינות הבגרות והדרך בה מגיעים אליהן אינן יצירת ידע. ידע יש להבנות, והקונסטרקטיביסטים (פויירשטיין, ויגוצקי) מתוים את הדרך ונקודות הציון להבנייה כזו: למידה אותנתית תוך אינטראקציות חברתיות, רלבנטיות וחקר.(סליחה על התמצות המאד לא ממצה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ונגיד שהם צודקים, באיזה אופן תוכל לדעת אם הידע |
|||
|
|||
הזה קיים? מה הביטוי של הידע הזה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערכה ומדידה |
|||
|
|||
בין הקניית ידע ובין מדידתו יש הבדל מסויים... כעיקרון מדידה כזו צריכה לכלול יכולת של יישום, השלכה, הכללה, המשגה, וכבר במאה ה19 הוגדרה ע''י בלום במה שקרוי ''הטקסונומיה של בלום''. יש להיזהר בפירוש המושג ידע כפי שהשתמש בו בלום, ולקחת את הטקסונומיה במובנה הרחב במונחי האנליזה והסינטזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אין הבדל בין יכולות, שהן לא מעט |
|||
|
|||
מחוץ לתחום אחריותו של הפרט, לבין ידיעה? יתכן והידיעה קיימת, הידע אגור, אך היכולות למימושו שונות בין אדם לאדם. היכן אתה מכניס את הידיעה של עובדות, פרטים ושיטות בתוך כל המסכת של הידע. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי