  
  
  
|
 |
|
||
  למיכאל, להנטיגטון יש כשל לוגי בסיסי, |
|||
|
|||
הוא מפגין נאיביות. ראה- הגברת פיקוח אזרחי על הצבא, כפי שהוא דורש - משמעותה ההפך ממה שהוא התכוון. הרי הדרג האזרחי הוא פוליטי בכל רמ''ח אבריו ושס''ה גידיו. ראה- היטלר, סטלין, בן גוריון בראשית המדינה, דה-גול ועוד הרבה דוגמאות. מה האזרחים האלה עשו? דאגו שהקצונה תיישר קו עם הקו הפוליטי שלהם וכך למעשה הצבא הפך להיות פוליטי. שנית - דרישה למקצוענות שהינה מבורכת וחיונית, יש בה גם כשל. הדרג האזרחי נבחר על סמך בחירות פוליטיות והמנהיגים, יכולים להיות אידיוטים והדיוטות וחסרי הבנה בתחומים שעליהם הם ממונים. מצד שני - אנשי הצבא המקצוענים, משרתים לאורך שנים, לומדים, מתמחים וחשים בצדק שהאזרח הפוליטיקאי הנותן לו פקודות, פשוט אידיוט (נתקלנו בזאת בארץ, בארה''ב (מלחמת קוריאה וויאטנם), אנגליה במלחמת פוקלנד, מלחמת העולם השניה ועוד. ראה לאיזו דילמה הכניס אותנו האדון הנטינגטון. מה דעתך האישית? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לראובן: הנטינגטון התייחס לחברות דמוקרטיות |
|||
|
|||
הדוגמאות שהזכרת בפסקה הראשונה הן דוגמאות של חברות טוטליטריות. בן-גוריון הוא דוגמא לחברה מהפכנית - התנועה הציונית הייתה תנועה מהפכנית בראשית ימיה והקמת המדינה הייתה בחזקת תוצר מובהק של מהפכנות אידיאולוגית. לכן, הנטינגטון לא רלוונטי לדוגמאות אלו. בענין חוסר הערכה של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני בכל שקשור למאפייני הפעלת הכוח, הרי שכיוונת בדיוק להבחנה שמבקש הנטינגטון לעשות בין הפרופסיונליזם הצבאי (שקשור למאפייני הפעלת הכוח) לבין הקברניטות המדינאית שתפקידה ואחריותה להתוות את החזון והיעדים המדיניים, כאשר הצבא הוא רק בחזקת אמצעי מני אמצעים אחרים למימוש אותם יעדים. הנטינגטון הניח תשתית רעיונית ומושגית חשובה, אך כדרכו של המדע, ביקשו חוקרים אחרים להפריך את הסבריו וקמו לו מתנגדים ומבקרים. אם תחזור לגוף החיבור תמצא את עמדתו של פרלמוטר בעניין הקורפורטיזם כמשתנה המסביר ובהמשך את טיעוניו של Welch בעניין השחקנים הפוליטיים. לכשעצמי, כתבתי בגוף החיבור כי טיעוניו של הנטינגטון הם בעלי כושר הסברי מוגבל לגבי המצב בישראל והסברתי גם מדוע. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי