  
  
  
|
 |
|
||
  רבקה לא טענה זאת |
|||
|
|||
היא טענה שהיה רצף ישוב יהודי עד אמצע המאה ה-19 להוציא בפרק זמן מסויים במאה ה-17 תחילת ה-18 כשגוש חלב ננטשה, דרוזים ניסו להתנחל בה ונטשוה גם. לא ערבים ולא יהודים גרו בה. אז מה זה צריך לומר לך על זכויות הערבים ואי זכויות היהודים למקום? לא היה גם רצף ערבי. ערבים לא שלטו בארץ אלא 200 שנה וקצת, מכל תקופת הכיבוש האסלאמי. אז אין רצף כיבוש ערבי ותפסיק להתייפח על בעלות ערבית למקום. כשרצף הישוב היהודי בחברון נגמר ב-1929 ברצח יהודי חברון זה מבטל את זכויות היהודים למקום? לערבים יש את ערב וליהודים יש את ארץ ישראל. ערב זה בערך שמינית מהעולם. זה לא מספיק להם? הם צריכים לכבוש את כל העולם ולדכא בו את מי שאינו מוסלמי? הבעיה היא אינה אם היו ויש ערבים בארץ ישראל. השאלה היא האם הערבים מוכנים לקבל את זכות היהודים למדינה יהודית בארץ ישראל. בינתיים הערבים מסרבים לקבל שקיימת זכות כזו,ולכן אין שלום ולא יהיה שלום עד שלא יקבלוה. היתר, קוקי בוקי סרוקי. מתמטיקאי נדל''ן | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
|
|||
|
|||
המאמר לא עסק בזכויות היהודים או הערבים למקום. קיימת סתירה ברורה בין הצהרת הפתיחה של המאמר לבין הנתונים המופיעים בו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שום סתירה |
|||
|
|||
היא כתבה: ''ג'ש הנוצרית - מארונית הייתה בעבר גוש חלב היהודית'' @ הנוצרים המארונים, שהם סורים-ארמים במוצאם הגיעו לארץ במאה ה-18 והתיישבו בגוש חלב ובברעם. @ באותה תקופה היו עדיין ישובים יהודים בגליל כמו מירון, ספסופה, ברעם, סאסא, פקיעין, עלמה, טבריה, דלתון, ובעכו חיו יהודים ועוד... @ בגוש חלב נשמרה הרציפות של חיים יהודיים עד המאה ה-19. מה לא בסדר? שהערבים של היום הם לא אותם הערבים של פעם? זה מקלקל לך את הארומה של ''זכויות הערבים''? שבגוש חלב נשמר רצף יהודים עד המאה ה-19? הרי היא כתבה שכנראה הישוב ננטש כולו ע''י תושביו היהודים והלא יהודים והישוב חודש בסוף המאה ה-18. זה בהחלט מתיר לכתוב שהישוב היהודי נמשך מבית שני עד המאה ה-19, כשהיא מסבירה שאין >אין< עדות לקיום יהודי בתקופה מסויימת במאה ה-17-18 . אין עדות לישוב יהודים בישוב, משמע - שיתכן שגם היה ישוב. כמו שגם אין עדות לישוב ערבים בישוב, יתכן ובכל זאת היה. בהחלט העדר יההודים אם היה כזה בעבר או מאמצע המאה ה-19 לא מוציא את גוש חלב מארץ ישראל, וליהודים זכות לאומית עליה. לתובים הערבים זכות פרטית על בתיהם ואדמתם, אבל מכאן לא נובעת זכות לאומית לארץ. כמו שהאירופאים לא נותנים זכויות לאומיות לקורסיקאים, סיציליאנים, ברטונים, באסקים, וולשים ואפילו לא לערבים שלהם. אתה צריך לחזור לפרופורציות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שום סתירה |
|||
|
|||
'ב-1672 ביקר בכפר התייר התורכי אוליא צ'לבי ודיווח על כפר בן 100 בתים המיושב ע''י דרוזים, שנחרב ונינטש באחת המלחמות באזור. כנראה, שבמאה ה-17 התיישבו בכפר גם דרוזים, אבל נטשוהו בסוף המאה. במאה ה-19 לא היו דרוזים בכפר. מאחר שהגליל סבל מחדירות של בדווים מהצפון מאז המאה ה-16, עפ''י מחקר של החוקר הבדווי יוסוף סועאד, יתכן שמדובר בשוד וביזה והרס שביצעו בדווים בכפר. כנראה שהכפר היה חרב מספר שנים. בין המחצית השנייה של המאה ה-17 לראשית המאה ה-18 אין מידע על יהודים בגוש חלב. בראשית המאה ה-18 התיישבו בכפר נוצרים-מרונים מלבנון, יוונים-קתולים ומוסלמים. לאחר שהכפר נושב מחדש, חזרו לחיות בו יהודים שעסקו בחקלאות ובמסחר.'' מקטע אחרון זה, מסתבר שבמאה השש-עשרה וכנראה גם במאה השבע-עשרה לא היו יהודים בכפר - היות והכפר היה בכלל חרב ונטוש -דא? וגם במאה ה-18, כך משתמע, ''לאחר שהכפר נושב מחדש, חזרו לחיות בו יהודים שעסקו בחקלאות ובמסחר''. מכל זה אפשר להסיק שלא היו בכפר תושבים יהודים במהלך תקופה של לפחות כמאה וחמישים שנה, בין 1670 לבין 1820 לערך. אם כך בסיכום: לא היה ישוב יהודי בג'ש או גוש חלב במשך 1670-1820, ובשנים 1850 (באמצע המאה ה-19 עדיין חיו יהודים בגוש חלב'' -ניחא) עד היום, בסך הכל לא היה ישוב יהודי בג'ש או גוש חלב במשך כ-300 שנה, וכל זה רק בספירה מהמאה השבע-עשרה ועד היום, - וכל זה לפי הנתונים של המחברת עצמה. אך המחברת הרי מנסה לטעון ש- ''בגוש חלב נשמרה הרציפות של חיים יהודיים עד המאה ה-19 . '' במצב כזה, כאשר המחברת עצמה מביאה עובדות פרי מחקרה הסותרות את התזה העיקרית שלה, קשה לקחת את המאמר בכללותו ברצינות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי