  
  
  
|
 |
|
||
  תשובה לדוד סיון ולע. צופייה : |
|||
|
|||
1) גם אם תחזרו עוד אלף פעמים על הקביעה, שאינני משיב לכם על שאלותיכם, אוסיף ואטען את הטענה הבאה : המסה ''השאננים לציון'' העניקה לכם הזדמנות לקרוא מאמר החושף את העובדה, שרוב הקוראים לא הצליחו לגלותה בכוחות עצמם, שהנודעים מבין סופרינו מצפינים ביצירותיהם את השקפתם הפוליטית שהיא עמדת השאננות לציון. 2) החשיפה הזו היא בעיני כה חשובה להבנת המתרחש בספרות הישראלית ולהערכתה הנכונה, שאתמיד לחסום את הנסיונות של שניכם להסיט את הדיון במאמרי לנושאיםפ אחרים, חשובים ומעניינים ככל שיהיו. יתר על כן : כדי לגונן על המאמר מהסטה כזו, הייתי מוכן להודות שאני בור מוחלט בכל התחומים שאתם מתעקשים לתבוע ממני להוכיח שאני בקיא בהם במידה מספקת כדי להביע דעה עליהם. ואף-על-פי-כן גם מהלך כזה לא ריכך את עקשנות הפרד של שניכם, לנסות ולהסיט את תשומת-הלב של קוראי האתר מנושאו של המאמר ל''סמטאות'' אחרות. 3) לבסוף בתנועה סיבובית, אירונית ומשעשעת כאחד, הגעתם שניכם להכרה, שאני מבהחלט מסתפק בה משני עקשנים כמוכם. והיא ההכרה : שהסופרים שמיצירותיהם הדגמתי במאמרי ביטאו ביצירותיהם את השקפתם הפוליטית, וכפי שהם היו זכאים לעשות כך, אתם מודים, שגם אני הייתי זכאי להציב מול השקפתם את השקפתי. אך משום-מה אתם עדיין סבורים שמעשה כזה מותר וצריך להיות מקובל לסופר-המספר, אך אסור לסופר-המבקר. מדוע לא תודו, שאתם מתירים לסופרים האחרים להביע את השקפתם הפוליטית (למרות שבחרו לשווק אותה בצורות מוצפנות) אך אוסרים את זאת עלי (אף שאני מבטא אותה בישירות מלאה), רק משום ששניכם מתנגדים בעצם להשקפתי? הואילו, בבקשה, לתרץ לעצמכם את מנהג האיפה ואיפה שאתם מפעילים במקרה הזה. 4) כדי שלא לחזור על כל ההנחיות שפיזרתי לקריאה נכונה של מסה ספרותית בכלל וזו בפרט, בצמוד לויכוחים שנתלוו לפרסום שלושת החלקים הקודמים של ''השאננים לציון'', אני מציע לשניכם וגם לקוראים, לחזור אליהם ולהפיק מהם את התועלת הדידקטית-מתודית שגנוזה בהם. 5) ועוד הצעה לכם ולשאר קוראי האתר : ביום ג' הקרוב יתפרסם החלק הרביעי והאחרון של המסה. מפאת אורכה נאלצתי לפרק אותה לארבעה חלקים ולפזר את פירסומה במשך חודש. קורא המבקש להבין את המבנה של המסה, את השיטה המדורגת של חשיפת הנושא ואת ההצדקה לכנות קבוצת סופרים מאותרגת (מלשון אתרוג) בכינוי ''השאננים לציון'' - טוב יעשה אם יקרא את כל החלקים ברציפות. יוסף אורן - מחבר המסה ''השאננים לציון בספרות הישראלית''. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
|
|||
|
|||
בואו נמקד את הטיעון של יוסך אורן: 1. ''השאננים בספרות הישראלית...יואשמו... דווקא בהתערבות החורגת מתחום הבקיאות שלהם ובניסיון לגייס דעת קהל שתלחץ על האליטה השלטונית להתנהג באופן דפיטיסטי ולקבל החלטות מדיניות וביטחוניות שעלולות להחמיר את מצבה הקשה בלאו-הכי של המדינה.'' תיאור ההתנהגות המדינית אליה שואפים השאננים בהשפעתם כ'דפיטיסטית', והאשמתם בנסיון להשפיע על 'האליטה השלטונית' לקבל החלטות שעלולות להחמיר את מצב הקשה של המדינה' - אלה קביעות חד צדדיות גורפות שאין למצוא להן תימוכין כלשהם במאמר. קרוב הדבר להאשמת רוב סופרי ישראל בבגידה במדינה ובלאום. 2. ''המובן של המילה ''שאננות'' בכותרת המסה היא לכן אדישות כלפי הנחת היסוד של הציונות, שארץ-ישראל בשלמותה היא הנחלה הלאומית של העם היהודי, וגם הסתייגות ממאמציה של המדינה בכל שנות קיומה לדבוק בהנחה זו ולהגשים אותה בכל מעשיה.'' הנחת היסוד של הציונות לא היתה 'ארץ ישראל השלמה'. בבסיס הציונות קיימת הזהות בין עם ישראל לארץ ישראל, אך אין מניעה, ולא היתה, בתקופה שלפני 1967, עבור המוני העם היהודי בארץ ובעולם, לחוש שגם בגבולות הקו הירוק ישראל הגשימה עצמה במלואה. האופן הגורף בו מזהה יוסף אורן את הרעיון הציוני עם רעיון ארץ ישראל השלמה, הוא דמגוגי מובהק ומשחק על המרווח שבין שם התואר 'שלמה' בשפה היומיומית לבין הקונוטציה הפוליטית שקיבלה המילה בצירוף 'ארץ ישראל השלמה' לאחר יוני 1967 - הקשר חדש המייצג את הקרע בישראל פנימה בין הציונות הרוויזיוניסטית המקסימליסטית שהתעלמה מהזכויות הפוליטיות של הפלסטינים לבין הציונות של מקימי המדינה אשר ניסו ליצור כאן תשתית לחברה אזרחית מתקדמת. 3. ''ההתחפרות של הסופרים בהשקפתם זו וההתעקשות שלהם לדבוק בה גם אחרי שהעובדות בתולדות הסכסוך חוזרות ומוכיחות להם שאי-אפשר ליישם את פתרונותיהם ל''סכסוך'', והם רק מחלישים את מעמדה של המדינה בדעת הקהל בעולם ומקשיחים את מדינות-ערב בעמדת הסירוב המסורתית שלהן להצעות השלום של מדינת-ישראל – ההתחפרות הזו של סופרי ''מחנה השלום'' מצדיקה להגדיר אותם כשאננים לגורל ציון.'' ''עובדות בתולדות הסכסוך חוזרות ומוכיחות להם שאי אפשר ליישם את פתרונותיהם לסכסוך.'' אילו הואיל המחבר לתאר את ה'עובדות' כביכול אליהן הוא מתיחס כאן עוד ניתן היה לפחות לדון בנושא. אך כהרגלו הוא זורק השמצה ובורח. מהם הפתרונות אותם אי אפשר ליישם, ומדוע בדיוק מחלישים הסופרים בהשקפתם (שאינה מפורטת כלל במאמר) את מעמדה של המדינה? לכל זה אין המחבר טורח להגיע. אוסיף את מסקנתי: מקריאת המאמר הראשון כבר מסתבר שבחר המחבר להביא בפנינו מאמר מתחכם ולא מחוכם או מתוחכם. המשפטים הנחרצים שציטטתי מהמאמר הראשון מופיעים כבדרך אגב, במה שהיה אמור להיות התשתית העובדתית של מאמר מסוג זה: אקפוזיציה שמציגה מספר עובדות ידועות כבסיס לטענות שאותן המאמר מנסה להוכיח. כאן, כמו בכל תעמולה סוג ג', מופיעות מסקנותיו של המחבר כבר בתחילת המאמר הראשון, במקום השמור להנחות היסוד, וללא כל סימוכין או אפילו פירוט כלשהו. נכשל לכן המחבר בהנחת המבוקש. אך חטאו גדול פי כמה, כי לפי הסימנים שהותיר בדרכו, זו היתה כוונתו של יוסף אורן מלכתחילה: חשב שאף אחד לא ישים לב למבנה ההפוך והמופרך של סדרת מאמרים שבהם במקום הנחות יסוד מופיעות המסקנות אליהן אמורים המאמרים הסדרה להובילנו. וזו רמאות פשוטה, אחיזת עיניים, המביישת רק את המחבר. יכול יוסף אורן רק להתבייש על שמנסה הוא לגייס את ההסטוריה של הספרות הישראלית ואת הביוגרפיות של סופרי ישראל כדי לעשות תעמולה שטחית למספר רעיונות חצי-מבושלים. רק בשל הסירבול הייתי נותן לו 'לא מספיק' בספרות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
צריך להיות כמובן: 'אקספוזיציה'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אקפוזיציה .... אקספוזיציה ... |
|||
|
|||
מה כבר ההבדל? סססססססססססססס | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסלה ב - % ספרות |
|||
|
|||
מי הועיל והואיל לתקן אותך? במהות הכתיבה שלך אין מה לתקן זה אבוד כמו הרעיון של חוטף אדמות שכמוך מגרש ערבים ומתנחל ברכוש נטוש שמקלל יהודים ביו''ש ומאשים אותם ומטיף לחיסולם יהודי שרות חמס וזה רק מוכיח כמה מאמריו של יוסף אורן אמיתיים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך להתחמק |
|||
|
|||
א. אתה ממשיך להוסיף הנחות מופרכות כאילו הן עובדות. אותי זה בכלל לא מפתיע. ב. בהודאה שאתה בור אינך חוסם שום דבר אלא מצהיר שהמסה שלך המסה שלך היא תעמולתית של המבוססת על בורות. ג. מעולם לא תבעתי ממך להוכיח בקיאות בכלום אלא רק בכתב האישום שניסחת. טענת הבורות שלך תומכת בהערכה שכתב האישום שניסחת, ''השאננות לציון'', הוא רדוד ומופרך. כבר כתבתי מהי המסקנה המשתמעת מכך - שאתה נציג מובהק של ''השאננות לציון'' בפורום הזה. ד. אין בשום מקום טענה שלי שאסור ליוסף אורן להציב או להציג את השקפתו. בעצם העמדה שלי מהתחלת הסדרה הזאת, ועוד לפני כן, היא שאתה מתמקד בהעברת מסר פוליטי רדוד באיצטלה שהנושאים האחרים יותר חשובים. זה בדיוק מה שעושה את האג'נדה שלך לתעמולתית. ה. לא גילית לי כלום בדבר המסרים הפוליטיים בספרים הישראלים ובעולם בכלל. מאז שאני זוכר את עצמי משוחח על ספרים זה היה לי ברור וגם לבני שיחי. מה שגילית לי באמצעות המאמרים שלך שאני מכיר שיש עוד מקצוען שעושה במקצועו קרדום לחפור בו – משרת מטרות החורגות מתחום התמחותו. ו. לטעמי מבקר שעוסק בחשיפת עמדות של סופרים צריך להתמקד בעמדות הפוליטיות של אותם הסופרים בלבד. ברגע שהוא מתמקד בעיקר בעמדתו (הרדודה) הפרטית, כפי שעשית, הטענה שנושאים אחרים יותר חשובים מופרכת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך להתחמק |
|||
|
|||
גם אתה מביא כל פעם 'עובדות' המבוססות על בורות.... וזה מפריע לך? לא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה לדוד סיון ולע. צופייה : |
|||
|
|||
מר אורן, קצת צניעות לא הזיקה לאיש וגם לא תזיק לך. אמנם כתבת סדרת מאמרים די מעניינת מההיבט הספרותי שלה, אך לא גילית את אמריקה וגם לא המצאת את הגלגל. יש לך דעה אישית על סופרים מסוימים שאתה מכנה אותם ''השאננים לציון''. זו בינתיים דעה שלך ולא איזשהו גל סוחף בקרב מבקרי בספרות. אני איני מסיט אותך משום נושא, אני מגיב על דברים שכתבת. הנסיונות שלך להתחמק מלהסביר דברים שכתבת אומרת דרשני! זרעת אמירות פוליטיות אישיות שאינן קשורות לנושא הספרותי שעסקת בו ולמרבה תמיהתך לא זכית למחיאות כפיים. אתה הרי מבקר את אותם הסופרים ששילבו בספריהם אמירות פוליטיות(כפי שהיו זכאים לכך) ולאחר מכן יצאו איתם לציבור על בסיס המוניטין האישי שלהם כסופרים.אתה נוהג בדיוק כמו מבוקריך. אז מדוע אתה זכאי למתוח עליהם ביקורת ולנו אסור למתוח עליך ביקורת דומה?האם אתה כמבקר ספרות עומד מעל הסופרים? אתה מיתמם ומטעה בזה שאתה מוכן ל''היות בור''בנושאים מסוימים. יתכן שאתה באמת בור בנושאים הללו, אך זה אינו מונע ממך מלכתוב עליהם ארוכות, לתת רמיזות מכוערות ובסופו של דבר נמנע בעקביות מלתת הסברים. הפחדנות אינה תכונה שיש להתפאר בה. האתר הוא אתר אקטיבי מאוד, אנשים אינם מתאפקים בתגובותיהם ובטח לא יחכו חודש ימים בכדי לאמור את אשר על ליבם על אמירותך.זכותך להגיב במקום ובמועד המתאים לך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה לדוד סיון ולע. צופייה : |
|||
|
|||
יוסף אורן הגיש נתוח ספרותי לעילא. עבודה מקצועית, מבוססס ומבט מעניין. אולי מספיק עם הביקורות חסרות הבסיס האלה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה לדוד סיון ולע. צופייה : |
|||
|
|||
יוסף אורן הנכבד אני מציע שהסדרה הבאה שתפרסם תעסוק בביטוי האוטיסטי של השמאל השאנן בהתייחסו למציאות ולספרות. אתה מתחיל לקבל נסיון ממשי באתר הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
מעניין לראות כיצד דווקא הנסיון המחקרי כביכול של יוסף אורן חושף את האימפוטנציה המובנית של הטיעון העיקרי נגד השמאל, הטיעון שההתמקדות בזכויות הפוליטיות (זכויות אדם) של תושבי האיזור יהודים כפלסטינים מחליש את עמדותיה המדיניות של ישראל. שלושת המאמרים עד כה של יוסף אורן בנושא זה מתחילים בפשטות בהנחת המבוקש - מתחילים בהצבת המסקנות של המחבר במקום השמור להנחות היסוד - ובכך חושפים את 'דלות החומר' של תעמולת הימין חובב ארץ ישראל השלמה בכל מחיר. המחבר היה עושה שירות טוב יותר למחנה מכחישי הכיבוש אם היה נמנע מלפרסם את המאמרים. זה מה שנקרא 'שרות דב'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מסתבר שהשמאלנים מפחדים מאמת |
|||
|
|||
שאורן חושף ואז הם הולכים הפוך על הפוך........ אני הייתי ממליץ לתת את כתבותיו של אורן כחומר לימוד בספרות ובאזרחות לכל תלמידי כתות י''א וי''ב, כבסיס לדיונים כיתתיים בעניין הזה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי